איך נחגוג את היום המיוחד של רבי שמעון בר יוחאי – ל”ג בעומר, במצב של ריחוק חברתי, בלי מדורות והשמחה המיוחדת והעצומה שאנו רגילים לחוות במירון?
השבוע חל ל”ג בעומר – יום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי! כיצד נזכה להמשיך עלינו את האור הנפלא של הצדיק הנורא, רבי שמעון, בימים אלו בהם קשה לחגוג זאת עם הציבור הגדול והנפלא כפי שאנו רגילים? כיצד נרגיש את השמחה הגדולה ואת אור התנא האלוקי ללא המדורות הגדולות? בלי ההדלקות והריקודים ברוב עם? ללא ההתכנסות בהר הקודש במירון?
ובכן, הבא נתבונן ונראה ממה למעשה מורכבת ההילולה של רבי שמעון כל שנה ושנה, מה באמת אנו עושים בהילולה ועל מה היא מיוסדת, ונראה איך אפשר לקיים את אותן הבחינות במתכונת לה אנו כפופים כעת. יתכן מאוד, שדווקא בגלל העובדה שאנחנו צריכים עכשיו להתבונן בעומק הדברים מכורח הנסיבות, מכיוון שאנו אנוסים ולא יכולים לקיים כרצוננו מנהג ישראל הקדוש, היא הדבר שיחבר אותנו באופן חדש ורענן לעצם היום המיוחד הזה.
כך היה עם רבי נחמן מברסלב בנסיעתו לארץ ישראל, שכידוע נסע במסירות נפש גדולה בזמן מלחמת נפוליון, וכאשר רצה לחזור לביתו בדיוק אז התעצמה המלחמה של נפוליון בטורקים ורבינו היה מוכרח לברוח בבהלה מעכו בסכנת נפשות, ואז עלו הוא ותלמידו בטעות על ספינה של ישמעאלים והיו בסכנת מכירה לעבדות, ה’ ישמור!
וכך סיפר רבינו את תחושותיו אז:
ואמר: שהתחיל לחשוב בעצמו מה יעשה אם יוליכו אותו לאיזה מקום על הים שאין שם יהודי וימכרו אותו שם, ומי ידע מזה? והיה לו צער גדול, איך יוכל לקיים שם את מצוות התורה? והתחיל לחשב בדעתו בעניין זה, עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבוד את השם יתברך אפילו כשלא יוכל, חס ושלום, לקיים המצוות. כי השיג את העבודה של אבות העולם שהיה להם קודם מתן תורה, שקיימו כל המצוות אף על פי שלא עשו את המצוות כפשוטן. כמו יעקב אבינו שקיים מצוות תפילין על ידי המקלות אשר פצל כידוע וכיוצא בזה, עד שהשיג איך לקיים את כל המצוות בדרך זה כשיהיה אנוס שם במקום שימכרו אותו חס ושלום (שבחי הר”ן כ”ב).
אולי גם זה יעניין אתכם:
נפלאות ספירת העומר בתורת רבי נחמן
רואים כאן את התגלות רוח קדשו של רבינו, שלמעשה הקדים רפואה למכה וגילה לנו שגם כאשר הנסיבות כביכול שוללות מכל וכל את האפשרות לקיים את המצוות ואת המנהגים כמו שאנחנו רוצים, עדיין, אפשר לקיים אותן בבחינות מסוימות. וגם איננו יודעים כמו רבינו את סוד הדברים, על ידי מעט התבוננות נוכל לאתר את שורש וכוונת המצווה או המנהג ונוכל לקיים, בבחינה מסוימת, את העניין ולזכות להמשיך עלינו את האור.
דבר זה נצרך מאוד לבני אדם שרגילים לדבר מסוים, וכאשר ההרגל נלקח מהם הם מרגישים שניתקו אותם מהדבר לחלוטין. ובאמת, זו תחושה קשה ואמתית, אבל כמו שלמדנו מרבינו זה לא בהכרח מוכרח להיות אבדן גמור, ומה לנו גדול מחורבן בית המקדש שאף על פי שהוא אבידה שאינה נתפשת במוח אנושי, ובוודאי ליהודים שחיו בתקופה שבית המקדש חרב היה זה איום ונורא לאבד את הדבר שהאיר את כל הקיום עלי אדמות, ולצאת לגלות כואבת וממושכת כל כך, אבל חכמים למדו להמשיך את האור בדרכים אחרות, כגון על ידי תפילות המוספים, נר חנוכה וכדומה, ועם ישראל החזיק מעמד ועדיין אור המקדש איתנו בבחינות מסוימות (עיינו תורה ז חלק ב).
העובדה שאנחנו צריכים עכשיו להתבונן בעומק הדברים מכורח הנסיבות, מכיוון שאנו אנוסים ולא יכולים לקיים כרצוננו מנהג ישראל הקדוש, תחבר אותנו באופן חדש ורענן לעצם היום המיוחד הזה…
ונחזור לעניינו – ההתבוננות על אילו יסודות למעשה הושתת העניין של הילולת הצדיקים ובפרט הילולת רשב”י, ולמצוא את הבחינות בעזרתן נוכל גם עכשיו לקיים ולהתחבר ליסודות אלו.
שמחה – ובכן, דבר עיקרי הוא לשמוח ביחד עם רשב”י ביום ההסתלקות שלו, שאז זכה לגילויי תורה יותר ממה שזכה כל ימיו. את זה אפשר לקיים בפשיטות כאשר נערוך סעודה חגיגית לכבוד התנא, נדליק נר לכבודו, וכמובן שמי שיש לו חצר יוכל לעשות גם הדלקה בזעיר אנפין בשמן זית (עם כל אמצעי הזהירות כמובן), ולרקוד לכבוד התנא ותורתו בשמחה – הנה, כך קיימנו בזה יסוד אחד עיקרי: לשמוח ביחד עם התנא רשב”י וכל הצדיקים.
שבח הצדיקים – בתורה כ”ט אומר רבינו: שעל ידי שבח הצדיקים זוכים לרומם את המוחין והדעת, כי שבח הצדיקים זה בחינת תיקון הכללי המרומם את הדעת, שעל ידי זה נזרקים תיקונים לכל המקומות הצרים ביותר ונמשך לבנונית לכל הגידים שנפגמו על ידי הלאווין שעברנו, שכל זה הוא בחינת תיקון הברית שעל ידי זה זוכים לדיבור הנשמע, עיין שם.
ומביא את מאמר הזוהר: ביומוי דרבי שמעון (היינו כשהיה רבי שמעון חי בעולם), הוה אמר חד לחבריה פתח פיך. כי בימי רבי שמעון היה הדיבור על תיקונו, כלומר שבזמן שיש “רבי שמעון” בעולם, היינו הצדיק, תיקון הכללי, הדיבור מותר כי המלכות והשכינה על מקומה.
שמחה, מלא שמחה! זו התמצית של היום המיוחד של רבי שמעון בר יוחאי!
בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, כל ישראל עוסקים לספר ולשיר ולרקוד בשבחו של רבי שמעון בר יוחאי ולא פוסק פיהם מלספר בשבחיו בכל מיני אופנים ודרכים, וזה ממש עיקר וכללו של כל היום הקדוש הזה – לספר את שבחיו של רבי שמעון, ובוודאי נעשה מזה תיקון הכללי באופן נורא ונפלא לכלל ישראל, ונתרומם המוחין של כל אחד בפרטיות ושל כלל ישראל בכלליות, ונעשה מזה טהרת השכינה והמלכות דקדושה ונתתקן הכל, ואז נעשה דיבור המתקבל.
תפילה – כאשר מתתקן כל זה והדיבור נעשה מותר ומקובל, פירושו הדבור הוא – שאז מותר לבקש את בקשותיו, והוא עת רצון נפלא לקבל את דיבורי התפילה שלנו. זהו עוד יסוד ברור בהילולת רשב”י, שמאז ומתמיד היו עוסקים ביום זה רבות בתפילות ובתחנונים. וכמו שמספר רבי שמואל הורביץ, שביום זה היה ציון הרשב”י מבחוץ שמחה עצומה וכולם שמחים בכל עוז וחדווה. ולעומת זאת, בפנים הייתה חרדת קודש יותר מיום הכיפורים, בכיות וזעקות עד לב השמים. וזו מקצת לשונו בימי שמואל חלק ראשון פרק נ”ו: “מה נאמר ומה נדבר כדאי לכסוף ולהשתוקק ולהטריח כל ימיו, ולמסור נפשו לראות ולהשתתף בזה, מבפנים בכיות ותשובות והתעוררות, שאף ביום כיפור לא נשמע בשום מקום כזאת, ומבחוץ שמחות וחדוות ונגינות וזמירות וריקודין, שבשום חתונות ושמחות של מלכים לא נשמע ולא נראה כזאת, אשרינו מה טוב חלקנו כאשר זכינו לזה”.
רצוי לומר את התפילה על סוד גדולת רשב”י (ליקוטי תפילות חלב תפילה מ”ז), וכן לומר תהלים ותיקון הכללי, וכמובן לקיים התבודדות ושיחה בינו לבין קונו.
לימוד תורה – מקובל ביום הילולת רשב”י ללמוד מאמרי הזוהר והאידרא וכדומה, וכן אפשר ללמוד תורה כ”ט הנ”ל בליקוטי מוהר”ן ומאמר גדולת רשב”י המופיע בפתח הספר ליקוטי מוהר”ן, וכן כדאי ללמוד בספר “ימי שמואל” הנ”ל את התיאורים הנפלאים שמתאר את שמחת ל”ג בעומר, ועוד דברים המעוררים לחשקת תורת רשב”י.
התורה לא תשתכח מפי זרעו! – הכניסה לציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון
(קרדיט תמונה: David Cohen 156 / Shutterstock.com)
צדקה וחסד – ידוע מה שרשב”י אמר, שיכול הוא לבטל כל דין מעל ישראל. ומאידך, ידוע מאמר חז”ל שתשובה תפילה וצדקה מעבירין את רע הגזירה. והנה, כבר זכינו לגעת בעניין התשובה שהיא התפילה וההתעוררות שיש ביום זה, ריבוי בשמחה ושבח הצדיקים, שעיקר התפילה היא בשמחה ועיקרה הוא שבח לקב”ה. צדקה הוא היסוד הבא בהילולת רשב”י, שהוא עניין הצדקה, שאין יום שיש בו כל כך הרבה צדקה כמו ביום הזה – שמאכילים את רבבות העולים להילולה ובכל מקום יש סעודות ומחלקים ח”י רוטל משקה וכו’, וגם דבר זה אפשר לקיים בזעיר אנפין על ידי שנשמח עניים ורחוקים במנת אוכל או סתם צדקה.
שלושת הדברים הללו – תשובה תפילה צדקה, כולם מובאים בתורה כ”ט בסוד שבח הצדיקים, כי מובא שם, שצדקה היא תיקון הכללי בכלל ושל המשא ומתן בפרט, ושבח הצדיקים הוא תיקון הכללי בכלל ושל הדיבור בפרט, היינו התפילה, וכל זה בחינת תשובה שמתקנים על ידי זה את כל העבירות, עיינו שם.
והכל כלול בצדיק יסוד עולם! ויהי רצון שעל ידי שנתחבר עם פנימיות הדברים ונקיים מה שאנו יכולים במסגרת שניתנה לנו, ימשכו עלינו כל התיקונים והאורות עוד יותר מבימים כתיקונם, ועל ידי זה נזכה שתקרע רוע הגזירה ברוחניות ובגשמיות ונזכה לביאת משיח ולגאולה שלמה, במהרה בימינו אמן.
אתם מוזמנים ליהנות ממגוון רחב של מאמרים מרתקים, מחכימים וסוחפים בנושא חגים ומועדים בקישור הזה.
