דווקא בחורף הגשום מאתגרים, ניסיונות ולא מעט קשיים מתגלות ההזדמנויות הכי אדירות לרכך את גזע העץ שלנו…
אחד הגילויים המעניינים של שם החודש החדש והנפלא בו אנו זוכים עכשיו – טבת (שהימים הראשונים שלו נחגגים עם חג החנוכה) – מוביל אל הדלקת נרות השמן בבית המקדש.
בעוד אנו יודעים שאור חג החנוכה ממשיך להאיר עדיין בחודש זה ולחמם את הלב והנשמות שלנו, ישנו מסר נוסף שמסתתר באותיות של חודש טבת.
החורף הגשום של אתגרים וניסיונות הוא הזדמנות אדירה, זה תהליך שמכין את האור שלנו להאיר. ניסיונות קשים מעניקים לנו את ההתבוננות לעזור לאלה שסובלים את מה שאנו חווינו וסבלנו בעבר. הזמנים הקשים מתמלאים ואנחנו לומדים להיות סבלניים לנוכח הנפילות של אנשים אחרים. וזה כמובן דבר שמסייע לנו להיות יותר פתוחים לקשרים רוחניים.
אולי גם זה יעניין אתכם:
רבי נתן מברסלב מציין את המשל שמביא הזוהר הקדוש על היכולת לקבל ולהכיל רוחניות – כמו עץ שהאש מתקשה להיאחז בו צריכים להכות אותו, כך הגוף שקשה לאור הרוחניות להיאחז בו צריכים “להכות” אותו, ובלשון הזוהר: “אעא דלא סליק ביה נורא מבטשין ליה, גופא דלא סליק ביה נהורא מבטשין ליה”.
הגוף שלי הוא כמו עץ, גוש עץ אדיש, חסר תנועה ונרפה, אבל כשהאש של הנשמה “בוערת”, הוא מתחיל להאיר מרוב שמחה מהידיעה שאכן יש לי קשר עמוק עם בורא עולם.
החורף מביא איתו גשם של אתגרים לצמיחה הרוחנית…
לפעמים, כדי להחזיק את האש שתמשיך לבעור, אולי אצטרך “לחטוף” קצת ‘מהלומות’ של אתגרים וניסיונות, ואולי גם אצטרך ניעור קל.
כי זה מה שמביא החודש הנפלא הזה, את סוג הניסיונות שלא פעם הם בדיוק מה שאני צריכה כדי שהאור שלי יאיר!
אבא אהוב, אנא עזור לי להבין שאתה תמיד עושה את הטוב ביותר עבורי, ושאפילו הניסיונות הקשים הם מתנה נסתרת. בבקשה אבא יקר, אנא תן לי את הבהירות והכוח שאני צריכה כדי “להתנער”. אבא אוהב, העלה והאר אותי ואל “תשבור אותי” לעולם!
מה קורה במעגל החיים שלנו לפי לוח השנה? אתם מוזמנים לגלות בקישור הזה.