כל יום אנחנו צריכים לבנות בית חדש וליצור כתובת חדשה למוח שלנו. אנחנו צריכים לטפס בסולם הרוחניות!
“כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ; וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ” (דברים כב, ח).
ורבי נתן אומר: מאיזה פסוק נלמד שאסור לאדם לגדל כלב אכזרי בביתו ושיהיה לו בבית סולם רעוע בביתו? מהפסוק “ולא תשים דמים בביתך” (בבא קמא טו ע”ב).
מתן התורה ובריאת העולם (שאותה אנו חוגגים בראש השנה) קשורות בקשר הדוק, כאשר הראשונה היא השלמה של השנייה. בואו נחקור את מה שהתורה אומרת לנו בעניין זה לעומק.
אולי גם זה יעניין אתכם:
במתן תורה הכרזנו “נעשה ונשמע” (שמות כד, ז). אנחנו נעשה עכשיו כל מה שאנחנו מסוגלים לעשות, ונשמור על אוזנינו קשובות כדי ללמוד מה אנחנו עדיין יכולים לבנות בחיינו. כי הבריאה היא בהחלט תרגול מדהים בבנייה.
גם התורה וגם הבריאה הן הבית שלנו. הבריאה היא הבית שלנו – אנחנו חיים בה, על כדור הארץ. התורה היא הבית שלנו – היא מתחילה באות בית ב של המילה בראשית, שפירושה בית. בכל יום הקב”ה מחדש את הבריאה ובכל יום עלינו לחדש את מחויבותנו לתורה. כל יום אנחנו צריכים לבנות “בית חדש” וליצור כתובת חדשה למוח שלנו. אנחנו צריכים לטפס בסולם הרוחניות ולשפר את היהדות שלנו, בין אם מבחוץ – על ידי הוספה או שיפור בקיום המצוות שלנו, ובין אם זה מבפנים – על ידי תוספת להבנה או להרגשת המצוות שאנו מקיימים.
לכל בית יש שני מפלסים – הרצפה והגג. כשאנחנו בונים את הבית החדש שלנו, אנחנו צריכים לגדור את הגג עם מעקה. למה? כי היצר הרע תוקף את כל מי שמטפס ומנסה לגרום לו ליפול. זו הסיבה שהקב”ה מצווה עלינו “ולא תשים דמים בביתך”. הוא רוצה להגן עלינו מפני סולמות רעועים וכלבים רעים ואכזריים.
אנחנו נעשה עכשיו כל מה שאנחנו מסוגלים לעשות, ונשמור על אוזנינו קשובות כדי ללמוד מה אנחנו עדיין יכולים לבנות בחיינו!
סולם חזק ויציב הוא מכשיר של אומץ ותעוזה. כי לקחת סולם חזק ולטפס עליו זה מראה על מיקוד ונחישות שיש לאדם. לעומת זאת, סולם רעוע ורועד הוא הזמנה לטרגדיה של נפילה למטה. ‘הסולם המטלטל’ שאסור שיהיה בבית שלנו – הלך הרוח שלנו – הוא סולם הייאוש. עלינו להיזהר מאוד לא לייאש או להביך את עצמנו או אחרים (כי כידוע, המבוכה מאוד מייאשת!).
עידוד ונחישות הם יסודות חשובים ביהדות. אנחנו צריכים שהם ישלטו בגוף ובאגו, שיגידו “לא” לדרישותיו שלו ולכל המותרות והפיתויים. אנחנו זקוקים לעידוד, חיזוק ונחישות כדי להתגבר על עצות רעות המוצעות לפעמים על ידי אנשים שלא מעוניינים בטובתנו, ולא פעם גם על ידי חברים בעלי כוונות טובות.
מאיפה אנחנו מקבלים את החיזוק הזה? בכל יום יש ליצר הרע את הכוח להכריע את האדם. אלמלא הקב”ה עוזרו היה נופל בידו! שהרי כך כתוב בתלמוד: “אמר רבי יצחק: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, שנאמר: ‘רק רע כל היום’. אמר רבי שמעון בן לקיש: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר: ‘צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו’. ואלמלא הקב”ה שעוזר לו – אינו יכול לו, שנאמר: ‘ה’ לא יעזבנו בידו'”. (סוכה נב ע”א-ע”ב).
“הקב”ה עוזרו” – עזרתו של הבורא היא החיזוק והעידוד שהצדיקים מספקים לנו באמצעות שיעוריהם ושיחותיהם. אנחנו יכולים לגשת לחיזוק הזה על ידי לימוד משנתם וספריהם, או על ידי שיחה עם חבר הגון וישר.
אבל “זהירות, כלב!” – למרות שהנחישות נחוצה, אין צורך להיות חצוף ועז כמו כלב. אל “תגדל אחד כזה שידוע באכזריות שלו בביתך” – כלומר, אל תשתמש בחוצפה לכל מטרה שאינה מטפחת צמיחה רוחנית אמיתית.
ואל תשכח ש”כי יפול הנופל ממנו”. לכולנו יש הרי עליות וירידות בחיים – ברוחניות ובגשמיות. אבל ירידה רוחנית תמיד נועדה לעזור לנו לשים לב יותר ו”לשמוע” למה שאנחנו עדיין מסוגלים. וודא שהסולם שלך לא רעוע ושאין לך כלב אכזרי, קרי חוצפה, בביתך ובחייך. וודא שהמעקה נמצא במקומו, לפני ה”נפילה”. ואז, במקרה הגרוע, תמעד אבל לא תיפול.
(מבוסס על דברי רבי נתן, ליקוטי הלכות, הלכות מעקה ושמירת הנפש ד, ג).
אתם מוזמנים ליהנות מההשקפה והחכמה העמוקה והמיוחדת שיש ביהדות בקישור הזה!