איך מתחילים את הבוקר? זאת שאלת המיליון שכולנו שואלים. רבי נחמן מברסלב מציע לנו את טכניקת המיליון לבוקר מקסים שהופך לנו את כל היום לדבר הכי טוב!
הבוקר התעוררתי ולא נטלתי את הידיים שלי מיד. גם לא שמתי את כלי הנטלה ליד המיטה שלי. שכבתי על המיטה ולא מצאתי שום דבר הבוקר שימשוך אותי החוצה, ללבוש את הציצית, את החולצה ולהתחיל את היום.
הילדים שלי קפצו עלי, ואחרי שהזהרתי אותם כמה פעמים הם שפכו את הקפה שלי. צעקתי עליהם.
סוף סוף הם הלכו (הגיע הזמן אחרי כל הסגרים וחוסר המסגרות. מה הפלא שהם קפצו?). רציתי לצאת החוצה. התגעגעתי מאוד לתפילת קריאת שמע. בתקופה האחרונה בית הכנסת היה סגור ולא התפללתי במניין. קשה לי להתפלל לבד מוקדם בבוקר (כשאני מצליח לצאת מהמיטה) והכל נמתח ומתחיל כל כך מאוחר. וזה עוד בלי לומר לכם (ואולי כבר אמרתי) כמה קשה לי להתפלל לבד בבית…
אני יושב ליד השולחן ומנסה ללמוד משהו. הטלפון רוטט. הודעה נכנסת מצליחה להסיח את דעתי (שגם ככה מוסחת). לוקח לי שעה ללמוד משהו שאני בדרך כלל לומד ב-20 דקות. אני מדשדש מאחור…
מתקשרים מהבנק ואומרים לי שאני צריך להגיע, אז אני נוסע לבנק ומחכה ומחכה, בחוץ עד שיהיה אפשר להיכנס (זמני קורונה), עד שקוראים לי פנימה.
הילדים חוזרים הביתה מהקפסולות, כלומר מבית הספר. אמרתי לאשתי שאכין ארוחת צהריים היום. אני גם צריך להתחיל לעבוד ואני מרגיש שלא עשיתי שום דבר כמו שצריך.
מה אני עושה עם החיים שלי?
נשמע לכם מוכר? לטובתכם, מקווה שלא. ואולי זה רק אני?
אולי גם זה יעניין אתכם:
תמצית החיים בשתי דקות ו-23 שניות
רבי נחמן מברסלב (בליקוטי מוהר”ן תורה רפ”ב המוכרת גם כ”אזמרה”) זירז את התלמידים שלו, וגם אותנו הבאים אחריהם, למצוא בנו ובאחרים נקודות טובות בעזרתן נהיה בשמחה בכל מצב. הטכניקה הזו של להשיג שמחה היא מאוד קריטית עבורנו, וזו עצה שרבי נחמן מאיץ בנו לקיים אותה על בסיס קבוע.
אז עכשיו, עם הטכניקה המיוחדת של רבי נחמן, איך הבוקר שלי, ושלכם, נראה?
הנה שחזור (טייק 2) של אותו בוקר:
הבוקר התעוררתי – קיבלתי זכות נפלאה להתעורר הבוקר, להסתכל לשמים ולהודות לבורא עולם שהחזיר בי נשמתי בחמלה רבה, אמונתו!
ולא נטלתי את הידיים שלי מיד – אבל נטלתי אותן בהמשך. גם לא שמתי את כלי הנטלה ליד המיטה שלי – בדרך כלל אני כן עושה את זה, וכשקמתי נטלתי אותן כהלכה!
רבי נחמן מברסלב (בליקוטי מוהר”ן תורה רפ”ב המוכרת גם כ”אזמרה”) מלמד אותנו למצוא בנו ובאחרים נקודות טובות בעזרתן נהיה בשמחה בכל מצב. הטכניקה הזו של להשיג שמחה היא מאוד קריטית עבורנו!
שכבתי על המיטה ולא מצאתי שום דבר הבוקר שימשוך אותי החוצה, ללבוש את הציצית, את החולצה ולהתחיל את היום – אבל אני לובש ציצית כל יום ומתעטף בטלית בזמן התפילה.
הילדים שלי קפצו עלי, ואחרי שהזהרתי אותם כמה פעמים הם שפכו את הקפה שלי. צעקתי עליהם – מי לא היה צועק אם הקפה היה נשפך? אבל אחר כך נישקתי וחיבקתי אותם ועזרתי להם להתארגן, וגם הכנתי להם אוכל וארוחת בוקר…פיו, כמה דברים כן עשיתי, הא?
סוף סוף הם הלכו (הגיע הזמן אחרי כל הסגרים וחוסר המסגרות. מה הפלא שהם קפצו?). רציתי לצאת החוצה. התגעגעתי מאוד לתפילת קריאת שמע – טעויות קורות. לפחות אני מתגעגע ואכפת לי מהתפילה המיוחדת הזו. לרוב אני מצליח – גם בבית וגם בבית הכנסת. אני אדם רציני, אל תראו אותי ככה.
בתקופה האחרונה בית הכנסת היה סגור ולא התפללתי במניין. קשה לי להתפלל לבד מוקדם בבוקר (כשאני מצליח לצאת מהמיטה) והכל נמתח ומתחיל כל כך מאוחר. וזה עוד בלי לומר לכם (ואולי כבר אמרתי) כמה קשה לי להתפלל לבד בבית – אבל אני מתפלל לאלוקים כל יום! אני באמת מתפלל! כל אחד יכול לומר שהוא התפלל לאלוקים היום? מי הוא בר המזל הזה שינסה כל יום לפתח את הקשר המיוחד עם אבא שבשמים? אפילו בתפילת שמונה עשרה היו לי כמה מילים בהן כיוונתי, וגם בתפילה האישית (התבודדות) זכיתי לכמה מילים עם משמעות וכיוונתי אותן אליו עם געגועים וכיסופים.
התבוננות נוספת על החיים תגלה לכם כמה דברים אתם כן מצליחים לעשות!
אני יושב ליד השולחן ומנסה ללמוד משהו. הטלפון רוטט. הודעה נכנסת מצליחה להסיח את דעתי (שגם ככה מוסחת). לוקח לי שעה ללמוד משהו שאני בדרך כלל לומד ב-20 דקות – זה באמת משהו יוצא מן הכלל. היום למדתי את התורה של בורא עולם. האם זה יכול להיות מובן מאליו? לא. בכנות, אני באמת משתדל ללמוד תורה כל יום. בלי הגזמה, זה שווה ריקוד של לפחות 1000 שנים בגלל הזכות האדירה שנפלה בחלקנו, עם ישראל.
אני מדשדש מאחור (כלומר עם הלימוד שלי. איזה דבר יפה זה לומר ‘הלימוד שלי…’). מתקשרים מהבנק, אומרים לי שאני צריך להגיע, אז אני נוסע לבנק ומחכה ומחכה, בחוץ עד שיהיה אפשר להיכנס (זמן קורונה), עד שקוראים לי פנימה. הילדים חוזרים הביתה מהקפסולות, כלומר מבית הספר. אמרתי לאשתי שאכין ארוחת צהריים היום. אני גם צריך להתחיל לעבוד ואני מרגיש שלא עשיתי שום דבר כמו שצריך – עם כל הלחץ שהחיים האלה מציעים לנו, אני עדיין עוזר למשפחה שלי ולאנשים אחרים. לא איבדתי את השפיות שלי בעולם המטורף של ימינו, קרי ימי הקורונה. לא הרמתי ידיים והתייאשתי, ואני עדיין מנסה להיות יותר טוב מאתמול.
כן, השיעור המקסים הזה של רבי נחמן הוא פשוט תרגול מדהים לחשיבה חיובית. והאמת, שהוא באמת כזה. אחרי שהסתכלתי על הדברים אחרת (אלה שקראתם בשחור מודגש) הבקרים שלי נראים אחרת. ממליץ לכם בחום.
רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות, הלכות השכמת בוקר א, א) מלמד שכל הטוב בעולם הוא מבורא עולם, וכשאנחנו מצליחים למצוא את הטוב בעצמנו אנחנו למעשה מזהים את הצלם האלוקים שבתוכנו, ועל ידי הכרת וזיהוי מהות הטוב אנחנו ‘חותכים’ את כל הדברים החיצוניים והחיצוניות מעלינו ומוצאים את האני האמיתי שלנו. יותר מלהגדיר את החיובי, זה תרגיל של חיפוש עצמי וגעגועים לבורא עולם ולצמיחה הרוחנית שלנו. וזה מדהים.
הטכניקה הנפלאה של רבי נחמן מרעננת את החשיבה, את היום ואת הבוקר – שממנו נמשך כל היום, היא חושפת ומגלה לנו מי אנחנו באמת ומחזקת אותנו.
הרבה דברים לא יהיו כמו שאנחנו רוצים וישתבשו סביבנו כל יום. שליליות וכעס וזעם מחכים לנו בכל פינה וסיבוב. זה מובטח. אבל איך נראה את הדברים? האם ניזכר כאנשים חסרי הישגים שלא גילו את יכולותיהם ונחתום בצורה כזו את גורלנו? או שמא נעדיף לעבוד קשה, גם אם צריך, ונחשוף את הגדולה והיכולת האמיתית שלנו ונחיה את הטבע האלוקי והרוחני של כל רגע?
בחירה שלנו.
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.
