חג השבועות הוא אחד הימים הנשגבים ביותר בלוח השנה היהודי. לאחר ארבעים ותשעה ימים
פרשת נשא נקראת בדרך כלל בסמיכות לחג השבועות, ובארץ ישראל היא נקראת פעמים רבות
פרשת במדבר פותחת בספירת בני ישראל. התורה מונה את השבטים, את מספר האנשים בכל
הפרשה פותחת בדיני השמיטה – השנה השביעית שבה מצווה התורה להניח לאדמה לנוח: “שדך
“וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה…” (ויקרא כו' יד') בפרשת
פרשת בהר – השמיטה והיובל – אמונה בהשגחת ה׳ פרשת בהר פותחת בדיני השמיטה,
לאחר שעבר ראש חודש אייר, אנו נכנסים לימי ספירת העומר. ביום י״ד באייר מופיעה
בפרשת קדושים כתוב: “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה׳”. זו לא רק הוראה מוסרית, אלא
פרשת אחרי מות פותחת לאחר פטירת בני אהרן, ומתוך כך מלמדת אותנו על עבודת
פרשת תזריע מצורע מלמדת אותנו על כוחו של הקול האנושי, וכיצד הדיבור יכול להרחיק
