המפגש הראשון עם העץ אומנם נרשם בדפי ההיסטוריה, אך לא לטובה. מאז, אנחנו משקמים
יום הולדת הוא כמו ראש השנה, זה זמן של חשבון נפש ובדיקה פנימית של
גם אם נדמה לנו שאנחנו חסרי כוחות חיות וחיים ורוחניות, דברים קורים. בפנים החיים
מה עושים בזמנים בהם החיים לא טורחים לקרוא את התמליל שהכנו להם, כשהחלומות הופכים
חבר'ה, זמן הוא המצרך הכי יקר שקיבלנו כאן והוא רץ! אוזל לנו מבין האצבעות.
תקופה ארוכה שאלתי את עצמי מה זאת באמת פשטות, ובשיחת טלפון אחת קיבלתי את
רוצים להשאיר את הברכה בבית שלכם? הסתכלו על כל פינה בעין טובה. למבט העין
איבדנו את הרגליים: בימים בהם הרגליים כבר לא ממהרות לקחת אותנו לשום מקום זה
האם יש זמנים מסוימים בתפילה בהם חסידי ברסלב מוחאים כפיים? והאם ישנם זמנים שנחשבים
לצעוד לבד במבוך מלא מלכודות ומכשולים שחוסמים את הניווט זה לא הדבר הכי חכם.
