שבת הגדול – כשמו כן הוא

שבת הגדול נקראת כך משום ש"גדול" כשמו כן הוא – היא מציינת את הניסים הגדולים שהתרחשו במצרים ממש לפני יציאת מצרים.

הניסים הגדולים של שבת הגדול

היהודים נצטוו לקחת שה עבור קורבן הפסח בעשרה בניסן, שבאותה שנה חל בשבת. הכבשים היו העבודה הזרה של המצרים. דמיינו לעצמכם מה המשמעות של מעשה כזה במושגים של ימינו.

לדוגמה, מסופר על אדם שהתייצב בבית המשפט כדי לקבל אזרחות אמריקאית. השופט שאל אותו מה הוא חושב על ארה"ב, והוא השיב: "זו המדינה היחידה שמזכירה את אלוקים על המטבע שלה ('In God we trust')". השופט תהה מדוע זה משמעותי, והוא ענה: "מפני שהדולר הוא האלוהים של אמריקה".

עבור האמריקאים, לקחת את השה היה כמו לקחת את וול סטריט מכל המשקיעים! ועבור האיראנים, זה כמו לקחת מהם את כל הטילים והכטב"מים שלהם, שכל מטרתם (כלומר, העבודה הזרה שלהם) היא להשמיד אחרים. זה כל מה שהם עשו ב-35 השנים האחרונות בערך.

לכן, לקיחת שה והקדשתו לקורבן הייתה פגיעה מעליבה מאוד במצרים. ובכל זאת, הם לא אמרו דבר. מכאן שהנסים של שבת הגדול הם עצומים וראויים לציון בכל שנה ושנה.

אולי גם זה יעניין אתכם:

• פרשת צו ושבת הגדול – להתחדש בכל יום
• פרשת צו שבת הגדול – אנו מוקפים בניסים, צריך רק להכיר בהם
• שבת הגדול – ניסים, רחמנות והנוסחה הגדולה!

ומה בנוגע לימינו?

זה מביא אותנו להיום. אנו כאן בישראל זוכים לראות יום אחר יום את יד ה'. מול אלפי – פשוטו כמשמעו, אלפי – טילים ופצצות מצרר שמכוונים להשמיד את ישראל, הנזק (למרות שהוא משמעותי) הוא קטן מאוד (מי ייתן והנפגעים ינוחמו).

הגאולה הסופית, שברור שהיא קרובה מאוד, מתרחשת לנגד עינינו, וכפי שחזה הנביא (מיכה ז', ט"ו): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת".

שבת הגדול באה להזכיר לנו שגם בסבל הקשה ביותר (כשאנו חווים מטחי טילים מידי יום), ישנה השגחה פרטית המנהלת את העולם.

אנחנו רק צריכים לפקוח את העיניים ולהתפעל מהתופעה המופלאה שאנו עדים לה מדי יום: ממטירים עלינו טילים רבים, אך רק מעטים פוגעים במטרתם, וגם אז הנזק הוא הרבה פחות ממה שיכל להיות כמו שאנו רואים מה קורה במדינות ערב. זוהי באמת תקופה של ניסים.

הבה נתענג על הנסים המופלאים של ה' בעודנו מצפים לגאולה השלמה ולישועת עם ישראל. כולנו מסכימים שהגיע הזמן.

שנזכה לראות בביאת המשיח ובבניין בית המקדש, אמן.

שבת שלום ופסח כשר ושמח!