נכון שבן אדם מגיע לעולם הזה כדי למלא שליחות מסוימת, אבל אם החיים שלו ממש רעים, למה אסור לו להתאבד? מה אומרת על כך היהדות?
שלום לכם!
מדוע על פי היהדות אסור להתאבד? נכון שבן אדם מגיע לעולם הזה כדי למלא שליחות מסוימת, את התפקיד שלו, ללמוד תורה וכן הלאה. אבל אם החיים שלו ממש רעים, למה אסור לו להתאבד? הרי אלה החיים שלו!
תודה, גיא
שלום גם לך גיא!
תודה רבה על השאלה החשובה שלך.
התאבדות? לא תודה, אני מעדיף תורה!
למה? תיכף נגיע לתשובה.
אני לא יכול לשים את האצבע על סטטיסטיקה כלשהי לגבי כמה אנשים מתאבדים או כאלה שאפילו מתכננים בשלב כלשהו בחיים שלהם להתאבד. והאמת, שזה לא משנה כרגע. הדבר העיקרי הוא – שאנחנו יודעים שהתאבדות היא דבר קשה וגרוע מאוד.
אולי גם זה יעניין אתכם:
חזרתי משם – אנשים אחרי מוות קליני מספרים
ראשית – המשפחה, החברים, ואפילו מכרים רחוקים של המתאבד מרגישים אשמה, חרטה ועוד רגשות כואבים ומעורבים מהסוג הזה. האדם שביצע את ההתאבדות אולי חושב שבעצם מעשה שכזה הוא כבר לא יסבול – לא כאן בעולם הזה, ולא בעולם הבא.
דבר שני – כיהודים מאמינים, אנחנו יודעים שהתאבדות היא דבר אסור והיא אפילו נחשבת כפשע נגד בורא עולם (בראשית ט, ה). התאבדות, אם כן, היא החטא הגרוע ביותר. גם אם אדם רצח, עבד עבודה זרה, חילל שבת או אכל אוכל טרף ביום כיפור! עדיין, יש לו אפשרות לעשות תשובה. אבל לאדם שכבר לא בעולם הזה אין את האפשרות הזאת. הוא לא יכול לעשות שום דבר, בטח לא תשובה.
התאבדות היא החטא הגרוע ביותר. גם אם אדם רצח, עבד עבודה זרה, חילל שבת או אכל אוכל טרף ביום כיפור! עדיין, יש לו אפשרות לעשות תשובה.
נכון, החיים לא פעם קשים מנשוא, אתגרי החיים שאנחנו פוגשים בדרך לא עושים הנחות לאף אחד. יש פעמים בהם אדם מרגיש שהכל עלוב, שחור וחסר תקווה (לכאורה, כמובן) עד שנראה לו שהתאבדות היא אופציה טובה יותר מלחיות. מי אמר? דוד המלך! כן, היו תקופות שדוד המלך חש כל כך קשה ורע עד שחשב לעקור את עצמו מן העולם. “וכן דוד היה אומר, אלמלא דברי תורתך מרצין אותי בשעה שייסורין באין עלי – כבר עקרתי עצמי מן העולם, שנאמר (תהילים קיט): ‘לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי'” (תנא דבי אליהו רבה כז).
המשפחה, החברים ואפילו מכרים רחוקים של המתאבד מרגישים אשמה
זו הסיבה שכתבתי: התאבדות? לא תודה, אני מעדיף תורה! אני ממליץ לך, ולכל מי שאתה מכיר, ללמוד תורה, אפילו מעט, עם אכפתיות ואהבה, כי אם את דוד המלך התורה הצילה בזמנים הכי קשים בחייו גם אותנו היא תציל, גם לנו היא תעזור! יש בה המון נחמה.
בכל מקרה, אל לנו לשפוט אף אדם שנמצא ברגע קשה כזה בחייו – בין אם הוא סיפר שהוא רצה להתאבד, ובין אם חלילה ביצע מעשה כואב כזה. עלינו לדון אותו לכף זכות כי אולי ברגעיו האחרונים הוא התחרט. המשפט והצדק הם רק של אלוקים, הוא בוחן כליות ולב והוא יודע מה עובר על האדם במקום הכי פנימי שלו. לנו כבני אדם אין את הסמכות והיכולת לעשות את זה.
ובל נשכח, כולנו נבראנו בצלם אלוקים. עדיף לדון לכף זכות, להושיט יד וכתף תומכת ולהטות אוזן למי שמבקש לשתף אותו בסגור ליבו, וכמובן – להפנות לגורמי מקצוע שיכולים לסייע ולמנוע את המקרה הבא.
שנתבשר רק בבשורות טובות, אמן!
לאמונה ולכוח התפילה שלנו יש כוח עצום עם השפעה אדירה על החיים שלנו, בואו להכיר את הכוח הזה מקרוב ולדעת איך להשתמש בו בכל מצב – בקישור הזה!
