החיים פשוטים וגם עמוקים, זה הסוד הנפלא שרבי נחמן מגלה לנו על החיים, ואם נקיים אותו אז כל אחד מאיתנו יכול להיות חסיד של רבי נחמן…
הקדמה ללימוד ליקוטי מוהר”ן – ערוך מתוך שיחת הקדמה ללימוד הח”י כללים.
ישנן הרבה שיחות מרבי נחמן מברסלב המעוררת על חשיבות לימוד התורה שלו, ואחת מהן היא מה שאמר: שרצונו ש”נלך עם התורות”. וזו לשונו הקדושה: “שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ עִם אוֹתָם הַתּוֹרוֹת, דְּהַייְנוּ לֵילֵךְ אֵיזֶה זְמַן עִם זֹאת הַתּוֹרָה. וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁלּוֹ מִבֹּוקֶר עַד עֶרֶב יִהְיוּ עִם הִלוּךְ שֶׁל אוֹתָהּ הַתּוֹרָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּהּ בָּעֵת הַהִוא. וְאַחַר כָּךְ יֵלֵךְ אֵיזֶה זְמַן עִם תּוֹרָה מִמַּאֲמָר אַחֵר, וְכֵן יִתְנַהֵג תָּמִיד, עַד אֲשֶׁר יַעֲבֹר וְיֵלֵךְ עִם כָּל הַתּוֹרוֹת שֶׁאָמַר, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹור לָזֶה. וְהָעִקָּר לְבַל יִהְיֶה מְבֹוהָל וּמְבֻלְבָּל שֶׁלֹּא יִרְצֶה לַחְטֹף הַכֹּל בְּבַת אַחַת, וְרַק צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּנַחַת בְּהַדְרָגָה מְעַט מְעַט וְכוּ’, וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לִזְכּוֹת לְמַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם הַכֹּל” (חיי מוהר”ן אות שפח).
לעשות מתורת הבורא – תורתך שלך
עניין ה”ללכת עם התורות” כבר התחיל להתפשט בימינו, וכבר נעשה מזה קצת רעש ובכל קיבוצי ברסלב ישנם תלמידים המשתדלים בזה. חלק יסודי במסגרת זו של ללכת עם התורות, הוא ללמוד היטב את התורה שאדם בחר ללכת אתה עד שיכיר אותה היטב על חלקיה, ויתחיל לראות איך הדברים מתחברים לחיים שלו, עד שהתורה של רבי נחמן מתחילה להיות חלק ממנו, כמו שהובא בשיחה לעיל – שכל הילוכו ועבודתו יהיו על פי התורה. ובאמת, זהו חז”ל מפורש על הפסוק: “כי בתורת ה’ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה”, ששאלו חז”ל – מדוע יש כאן כפל לשון: בתורת ה’ וכו’ ובתורתו יהגה? ולמדו מזה, שהאדם צריך שתורת השם תהפוך להיות תורתו – שלו. כך תורתו של הרבי נעשית חלק ממי שהולך עמה.
הדרך העיקרית לזכות לזה היא – על ידי לימוד העיון בליקוטי מוהר”ן, וכאן ראוי מיד להזהיר שלא להיבהל מהמושג “עיון”… הרבה פעמים כאשר אנשים שומעים את המלה “עיון” הם כבר נרתעים וחושבים שזה לא שייך להם, ונראה להם שזה דבר שרק אנשים גדולים בתורה או חכמים מחוכמים יכולים להגיע אליו, ואומרים “זה לא בשבילי, אני אדם פשוט וכו'”. אבל באמת, אין זו דעתו של רבי נחמן שאמר – שרצונו שכל אחד יקבע שני שיעורים בספרו, לימוד אחד פשוט שבו ‘ירוץ’ וילמד הרבה בלי לדקדק כדי להיות בקי בתורתו, ועוד שיעור אחד בעיון. וכאשר אמר זאת הוא התכוון לכל אדם, ולא רק לגדולים במעלה בעלי שכל גדול.
אולי גם זה יעניין אתכם:
שתיקה – להבין את מה שמעבר למילים
לימוד פשוט ואמיתי
בעניין הלימוד על פי הח”י כללים שקיבלנו מרבי אברהם בן רבי נחמן, אפשר היה לחשוב שהח”י כללים הם איזו השגה ודרך בעבודת השם שרבי אברהם בן רבי נחמן השיג, וממילא זה לא מחייב אותנו וכל אחד יכול למצוא את הדרך שלו ללמוד ליקוטי מוהר”ן, כמו שמצוי אצל עובדי השם – שיש אחד שהולך בדרך מסוימת בעבודת השם והשני בדרך שונה, כגון שאחד שם דגש בעיקר על התבודדות, שני שם דגש על קדושה, שלישי על לימוד תורה בהתמדה וכן על זו הדרך, ואין דבר אחד בא על חשבון השני או סותר אותו, אלא שיש דרכים רבות להגיע אל המטרה. לכן חשוב לדעת שעניין הח”י כללים אינו כך, אלא כללים אלו מגיעים מהבנת דרך הלימוד של רבי נתן בליקוטי מוהר”ן, ורבי אברהם רק סידר לנו את הדברים בצורת כללים.
לא זו בלבד שהכללים אינם המצאה של רבי אברהם, אלא ההיפך הוא הנכון! – כל עניינו של רבי אברהם, כמו שהוא כותב בפירוש בכלל הראשון, הוא לא לחדש שום דבר על דברי רבי נחמן אלא רק להיצמד לדרך הפשט. וחשוב להבין זאת כדי שלא יאמר הניגש ללימוד ספרי רבינו, שזה לא מוכרח ו”מי אמר” וכל אחד ילמד כפי ראות עיניו. כל מי שקצת יכנס בדרכי הלימוד בליקוטי מוהר”ן בדרך שהאיר את עינינו רבי אברהם, יראה שאין הדברים כך כלל וכלל וצריכים לדעת איך ללמוד ליקוטי מוהר”ן.
אמנם אין ספק שכל אחד יכול לקרוא את הליקוטי מוהר”ן, ולהבין כמה וכמה עצות ומוסר היוצאות מדבריו ולהתחזק ולהתעורר לעבודת השם, ומי שיש לו יכולת לזה יכול גם לדרוש דרשות על פי הקדמות ודברי רבי נחמן ולבנות מגדלים נאים ומשלים המעוררים לעבודת הבורא. וישנם גם אלו שיש להם יד בחכמת הנסתר והקבלה שיוכלו לראות בדברי רבינו את כל הנפלאות על פי מושגים של קבלה, ספירות וכדומה ובאמת כל אלו לא צריכים את הח”י כללים. אבל מי שרוצה באמת להיות בגדר “תלמיד” של רבי נחמן, ושואף ללמוד פשט אמיתי בליקוטי מוהר”ן, הח”י כללים הם המפתח לכך. ממש כמו שבלימוד הגמרא אי אפשר ללמוד בדרך שונה מדרכם של התנאים והאמוראים שלמדו בצורה של קושיה ותירוץ, הווה אמינא ופירוק וכו’, ואין מי שיכול לומר שזה לא מוכרח ללמוד גמרא כך, ממש כך הוא עניין לימוד ליקוטי מוהר”ן עם הח”י כללים – שאינם המצאה אלא הם משקפים את דרך הלימוד הבסיסית והיסודית בליקוטי מוהר”ן כפי שרבינו ורבי נתן לימדו!
מי שרוצה באמת להיות בגדר “תלמיד” של רבי נחמן, ושואף ללמוד פשט אמיתי בליקוטי מוהר”ן, הח”י כללים הם המפתח לכך…
דרך הלימוד של רבי נתן מתגלה
נדגיש שוב, ח”י הכללים אותם הגיש לפנינו רבי אברהם בן רבי נחמן הם לא המצאה שלו, אלא חלקם הגדול הם כללים מפורשים בדברי רבינו ורבי נתן, וחלקם הם דרכים שכל מי שיעיין היטב בדברי רבי נתן בליקוטי הלכות, יבחין בהם בעצמו (בפרט אחרי שרבי אברהם בן רבי נחמן האיר את עינינו והם נגלים ביותר) ואינם באים ממנו כלל וכלל.
וכך כתב רבי אברהם בהקדמת “ביאור הליקוטים”, שכאשר הוא שקד על הליקוטי הלכות הוא גילה דבר נפלא: למרות שהספר הזה נראה כמו ספר של “דרוש”, אבל כשמתבוננים היטב רואים שזה לא רק ספר של דרוש אלא ספר של פירוש פשוט שבו רבי נתן מבאר בכל מילה ומלה את פשט דברי רבינו בתורה שעליה הוא מבסס את אותה הלכה, אלא שהפירוש שלו “מובלע ומובלל” (כלשון רבי אברהם בן רבי נחמן) כלומר בלול בתוך הדרוש, ולכן קשה להבחין בו.
וזו לשונו של רבי אברהם בן רבי נחמן: “מידי שוקדי על דלתי ספרי מוהרנ”ת וכו’ ראה ראיתי, שבאמצעות הדרש, חתר ומצא מסילות נפלאות בלימוד תורת רבינו ז”ל, גם בפשיטות, ולהוספות הם נחשבים על הרמז והדרש אשר ידרוש בהם בעושר דברי רבינו ז”ל ממקומות אחרים בתורה שבכתב ובעל פה (או ממאמרים אחרים שבספר רבינו ז”ל בעצמו, שגם זה נקרא בשם דרש ועושר ממקום אחר). כי עוד בהוספה ותוספות על כל זה, מצא פירושים נחמדים במאמרי רבינו ז”ל (והם מובלעים ומובללים באמצעות דרושיו הנ”ל, עד שקשה וכבד להבחין כלל בהם).
כלומר, ספר ליקוטי הלכות הוא למעשה פירוש על הליקוטי מוהר”ן, אלא שלא כתוב בצורה הרגילה שבה כותבים פירוש, אלא שרבי נתן עשה דרוש ובתוך הדרוש מיניה וביה יש ביאורים נוראים על התורה בליקוטי מוהר”ן, ובביאורים האלה קשה לאדם להבחין בהם, והח”י כללים הם שעוזרים לנו לשים לב ולהבחין בפירוש של רבי נתן, וגם לזכות לפרש בעצמנו את מאמרי רבינו כמו שרבי נתן עשה.
לא בשמים היא ולא מעבר לים – בפיך ובלבבך לעשותו
מומלץ לקרוא את ההקדמה של רבי אברהם כלשונה כמה פעמים, אז יובנו כמה וכמה דברים שלא רואים בהשקפה ראשונה. ואפילו שצריך להתרגל ללשונו של רבי אברהם, זה בהחלט אפשרי וכדאי על מנת ללמוד כיצד להסתכל על מאמר בליקוטי מוהר”ן. למרות שרבים נרתעים וחושבים שזה עמוק מדי, מי שיתרגל לסגנון יראה שהדברים אמנם עמוקים אבל גם פשוטים ומובנים עם קצת ריכוז והרגל הלימוד.
כמו שבכל התורה כולה אנו יודעים ש”לא בשמים היא”, כך גם ליקוטי מוהר”ן. אם נשקיע אפילו אחוז קטן מהזמן והמאמץ והעקשנות שמשקיע לומד גמרא ממוצע כדי להתרגל לסגנון ולמבנה של הגמרא, עד שיודע ‘לצלול’ לסוגיות מורכבות ולהבין שיטות בראשונים וכדומה, נגלה שאנחנו מסוגלים להבין ליקוטי מוהר”ן ברמה שלא ידענו אפילו שהיא קיימת. והחידוש הוא – שאפילו אדם שאינו למדן גדול יכול ללמוד איך לומדים ליקוטי מוהר”ן. כי בשונה מעיון הגמרא, המצריך בקיאות בכל חלקי התורה ובפרט בש”ס וראשונים, הרי שרבי נחמן הקל עלינו וכלל בכל מאמר את כל מה שצריכים כדי להבין אותו, ועל זה מבוסס הכלל הראשון “מניה וביה”.
ועל זה אמר רבי אברהם בן רבי בלשונו הקדושה: “הוא הלימוד אשר הוכן להיות שווה לכל נפש”. כלומר, לא מדובר כאן כלל בפלפולים וסודות ורמזים גבוהים, שזה באמת לא שווה לכל נפש, אלא מדובר על לימוד כזה שכל אחד יכול”.
זה לא בשמים, אלא דווקא במקום הכי קרוב אלינו – בפה ובלב שלנו!…
דוגמה לכך הוא לימוד הפשט בחלקי התורה. לימוד הפשט הוא לימוד השייך ונגיש לכל אחד. כל אחד יכול ללמוד הלכה בדרגה כזו או אחרת. כל אחד יכול ללמוד חומש בדרגה זו או אחרת. קשה לתאר מישהו שלא מסוגל ללמוד חומש או הלכה פשוטה. יתכן מאוד שיש אנשים שבפועל לא לומדים, אבל הם בהחלט יכולים. על אותו משקל, דרך הלימוד שעליה אומר רבי אברהם בן רבי נחמן “הוא הלימוד אשר הוכן להיות שווה לכל נפש”, שהוא לימוד הפשט בספרי רבינו, שכשנכנסים ללימוד הפשט בספרי רבי נחמן, זהו הלימוד השווה לכל אחד מאיתנו וזהו עיקר הלימוד שרבינו השאיר לנו ושדרכו אנחנו יכולים להיכנס לפנימיות ועמקות בדבריו, כמו שרבינו אמר שהלשון “פשט” הוא גם מלשון “מופשט”, שכאשר אדם תופס את הפשט הוא יכול לתפוס את המופשט, כלומר הדבר העמוק והרוחני.
הפשטות והעמקות באות ביחד
אחד מן המקורות הכי מהימנים שיש לנו על לימוד ליקוטי מוהר”ן הוא – מה שרבי נתן כותב בעצמו בהקדמה לליקוטי מוהר”ן, איך הוא רואה את הספר הזה. אחד הדברים העיקריים שהוא כותב שם הוא דבר ייחודי לרבינו הקדוש, שהלימוד שלו הוא בתכלית הפשטות ובתכלית העמקות – אצל רבינו הפשטות והעמקות באות ביחד. בדרך כלל בלימודים אחרים כשמדברים על מושג העמקות זה מתקשר עם מורכבות וקושי. לעומת זאת, המושג פשטות נתפס בעיני בני אדם לשטחיות ורדידות. אבל בברסלב המושג פשטות חשוב מאוד ועליון ביותר. שרבי נחמן מדבר על פשט והוא גילה לנו מה שגילה, אזי בפשט הזה יש את תכלית העמקות – וזה חידוש.
נקודה זו של חיבור הפשטות עם העומק, זה מה שמשנה לאדם את הגישה לכל החיים. כי יש אדם שיכול לראות את העולם כמשהו שטחי – הוא הולך, עובד, מדבר, אוכל, חי בבית עם אישה וילדים, ישן וכדומה – הכל לכאורה שטחי, בלי משהו מיוחד או בעל משמעות. אבל אנו מאמינים שאין כך הדבר, כי בכל תנועה ותנועה יש עומק וסודות ומשמעות, כמו שרבינו אמר: “אִם הָיוּ מְהַפְּכִין אֶת הָאָדָם (רְצוֹנוֹ לוֹמַר לִרְאוֹת אֶת פְּנִימִיּוּתוֹ) הָיוּ רוֹאִין שֶׁבְּכָל גִּיד וָגִיד מִגִּידָיו תְּלוּיִים אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת עוֹלָמוֹת” (חיי מוהר”ן אות תקה).
כל הפנימיות והעומק וכל מה שהעולמות תלויים בכל גיד וגיד של יהודי, כל זה נמצא בחיים הפשוטים ולא במקום אחר. לכן תמיד היה זה יסוד אצל חסידי ברסלב – הפשיטות והתמימות. והעניין של הח”י כללים הוא האופן שהאדם יכול להפוך להיות יהודי פשוט – כמו שרבינו התכוון “פשוט”. כלומר, לא פשוט במובן של שטחי, אלא בדיוק ההיפך – פשוט באופן שיכול לתפוס את המופשט – את כל העומק והפנימיות של הדברים בצורה הכי פשוטה של החיים. כי כאשר אדם מתרגל ללמוד את דברי רבי נחמן כפשוטם, בלי לערב שום תערובת של דרש או רמז או הקדמות ודעות אישיות וכדומה, הוא מתחבר עם העומק שיש בדברים ומגלה את החיים האמיתיים שהם גם פשוטים וגם עמוקים.
