הכל לטובה, זו אמרה השגורה בפינו על בסיס קבוע. אבל האם באמת הכל לטובה? עוזר ברגמן עונה!
שלום לכם,
אני שומע פעמים רבות את הביטוי “הכל לטובה”. והאמת, זה התחיל לסקרן אותי כל העניין של ה”הכל לטובה” במיוחד בתקופה של הקורונה (ואפילו לפני) והתחלתי לשאול את עצמי – איך באמת “הכל לטובה?”.
חקרתי קצת את הנושא וגיליתי שזה יסוד בסיסי באמונה וביהדות – כלומר, להאמין שכל מה שקורה לאדם הוא רק לטובתו, ואפילו לטובתו הנצחית.
שאלתי היא, האם זה משהו שאנחנו אומרים רק כדי שיהיה לנו קל בזמנים מאתגרים וקשים שאנו חווים, לדעת שהכל לטובתנו והכל לטובה? או שיש משהו מעבר?
אודה לכם אם תוכלו לענות לי, רון.
עוד בברסלבפדיה:
איך הניגון והשירה משפיעים עלינו?
אולי גם זה יעניין אתכם:
שלום גם לך רון היקר!
שאלת שאלה מעניינת וחשובה!
בורא עולם ברא אותנו מכיוון שהוא רוצה שנדע ונכיר בעובדה – שהוא היחיד ששולט בעולם ומנהיג אותו. אלא, שדבר זה מוסתר מאיתנו מכיוון שאנחנו בגלות. נכון, אנחנו אומרים תמיד, ש”הכל לטובה!” – זו אמרה השגורה בפינו וטוב שכך. אבל במקביל, אנחנו מבזבזים אנרגיות רבות כשאנו מצטערים על דברים שלא פעלו כמו שאנו רצינו, על תכניות שנכשלו, תקוות שנכזבו, נזקים והפסדים שאין לנו אפילו שליטה עליהם! כמה אנרגיות חיוביות ושלוות-נפש אנחנו מאבדים בגלל דאגות וחששות שפוקדים אותנו כל הזמן? המון.
אבל כשמשיח יבוא, במהרה בימינו, נבין ונדע ש”ה’ אחד ושמו אחד”.
אומרים חז”ל (פסחים ל ע”א): “לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הזה – על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא כולו (אומר) הטוב והמטיב”.
כאשר משיח יבוא מודעות אלוקית עצומה תתגלה בעולם, עד שנבין איך כל מה שהיה נראה לנו כרע הוא באמת רק לטובה, ונבין גם שהקב”ה פעל ופועל ותמיד ויפעל רק עם חסד ורחמים, גם אם לנו זה לא היה נראה כך…
חז”ל מלמדים אותנו שגם כשאנחנו בגלות הקב”ה אחד בכל מצב. אלא, שאנו מקבלים אותו בשתי דרכים שונות: לפעמים, אנחנו רואים שהקב”ה פועל מתוך חסד ורחמים, ועל זה אנחנו מברכים את ברכת “ברוך הטוב והמטיב”. ולפעמים, אנחנו רואים שהקב”ה פועל כביכול מתוך דינים, שכמובן איננו מבינים או יודעים מהי הסיבה לכך, שהרי דברים רבים נסתרים מהעין האנושית המוגבלת שלנו וכל שכן מההבנה שלנו, אבל אנחנו מקבלים את דרך פעולה זו עם ברכת “ברוך דיין האמת”.
הכל לטובה – האם זה משהו שאנחנו אומרים רק כדי שיהיה לנו קל בזמנים מאתגרים וקשים שאנו חווים, או שיש משהו מעבר?
כאשר משיח יבוא מודעות אלוקית עצומה תתגלה בעולם, עד שנבין איך כל מה שהיה נראה לנו כרע הוא באמת רק לטובה, ונבין גם שהקב”ה פעל ופועל ותמיד ויפעל רק עם חסד ורחמים, גם אם לנו זה לא היה נראה כך, משום שכבני אנוש איננו מבינים את עומק דרכי הבורא. לכן חז”ל מלמדים, ואף פסקו זאת להלכה: ש”חייב אדם לברך על הרעה – בשמחה – “כשם שהוא מברך על הטובה”. נכון, לא תמיד זה קל, אבל זו הכוונה למה שאנו אומרים בתפילה כל יום “ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד”.
זאת הידיעה והמודעות לבורא עולם, שאין שום הבדל בין החסד והרחמים של בורא עולם ובין הדינים. ועניין זה לא צריך להיות אצלנו רק ברמה של הבנת הרעיון ה, אלא גם להרגיש ולשמוח אותו באמת, בדיוק כמו שאנו שמחים מדבר שנראה לנו באופן ברור ומוחלט כטוב.
המודעות לכך שהכל לטובה ולטובתנו הנצחית, היא משהו שאנחנו צריכים לעבוד ולתרגל אותו כדי להשיג אותו. זה לא רק רעיון שאמור לתת לנו עידוד בזמנים קשים שאנו חווים בחיים. זה ממש לקיים את המצווה לגילוי אחדות שמו של בורא עולם, כפי שאנו מצווים לעשות בתפילת “קריאת שמע”. זה לא מספיק לדעת שהקב”ה שולט בכל ומנהיג את העולם לבד, הדבר העיקרי הוא לדעת שכל מה שהוא עושה, כולל מה שנראה לנו רע או כדין, הוא הטוב היחיד והמושלם.
גם לכם יש שאלות שיכולות לעניין ולזכות את הרבים? בשביל זה אנחנו כאן! שלחו אלינו ואנו נענה בשמחה במדור ברסלבפדיה – שאלות ותשובות מעניינות בנושאים שונים ומגוונים בקישור הזה.
