עץ או פלי? צודק או צדיק? כל אדם בטוח שהוא צדיק ובדרך לצדק שלו דורך על לא מעט רגליים. כי איך אומרים? הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טהורות…
כל אדם מטבעו רוצה להיות “צודק”. אנשים מתווכחים, אנשים נעלבים, אנשים כועסים – למה? כי אני צודק!
מהיכן באה תכונה זו?
הדבר פשוט, באדם נטבעה תכונה זו כדי שישאף באמת להיות צדיק.
אם כן, מה מעכב כל כך את העולם מלבוא על תיקונו? אם כולם שואפים מעצם טבעם להיות צדיקים, איך זה שהצדיקים באמת הם תמיד רק …. אה … אני? כי הרי “אני צודק”, לא?
ובכן, התשובה היא שכל זמן שהכל יחסי לעולם לא נוכל לגבש אמות מידה לצדק המוחלט. תמיד תבוא ה”צידקות” של האחד על חשבון ה”צידקות” של השני, וכמו שנרמז במאמר חז”ל: לפני שמורידים את הנשמה של אדם לעולם הזה משביעים אותה – “היה צדיק ואל תהי רשע”. על זה היה אומר רבי לוי יצחק בנדר ז”ל (מזקני ברסלב בדור הקודם) שמשביעים את האדם שיהיה צדיק אבל מוסיפים על זה שבועה נוספת, שלא יהיה רשע עם הצידקות שלו… כי פעמים רבות כל כך האדם בטוח שהוא צדיק ובדרך לצדק שלו דורך על כמה וכמה רגליים… ועל זה ישנה אמרה מפורסמת: הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות.
נחזור לענייננו. כל זמן שאמות המידה הן יחסיות אז יכולים לעשות אפילו את המעשים האכזריים ביותר בשם הצדק, כמו שחווינו על בשרנו לצערנו הרב בשנות הקומוניזם (וזו רק דוגמא אחת). אז מה עושים? ממש מבלבל. מה יהיה? איך אי פעם יבוא איזה שקט ושלום לעולם אם כל אחד בטוח שהוא צודק, וגם מוכן להרוג בגלל זה את מי שלדעתו לא צודק?
האם זו באמת שאלה קשה? האם אין תשובה שמנצנצת לה שם בפינת הלב?
אולי גם זה יעניין אתכם:
נעבור לשאלה אחרת. איך נוצר העולם? או, זו שאלה קשה עוד יותר. באמת מסובך מאוד למצוא לה תשובה. אחד יגיד: מאיפה לי לדעת? אני רק עכשיו הגעתי לפה… אחד ימציא איזו המצאה שבאו חייזרים ובנו את העולם, אבל הוא עדיין יישאר עם השאלה מניין באו החייזרים. ויש כמה אנשים מאוד חכמים (בעיניהם) שהעלו רעיון מופלא – זה קרה כך סתם במקרה… כן. היה איזה משהו, לא ברור מה, ואז זה התפוצץ, ועבר כל כך הרבה זמן מאז שזה התפוצץ, שהכל אפשרי היה לקרות בזמן הזה ונהיה עולם עם כל מיני צמחים, פירות, דגנים, דגים, חיות, אבנים וזהב, נפט ואורניום, וגם איזה יצור מאוד מעניין שיכול להכיל עולמות במוחו, והוא גם תמיד צודק…
היצר הרע רוצה לעשות את כולנו משוגעים, אבל הוא אף פעם לא ניגש ישירות ואומר לנו לעשות דבר הנראה בעינינו כרע, אלא תמיד בא במסווה של טוב, כאילו מציע לנו לעשות את הדברים הכי צודקים בעולם…
רגע רגע, זה שיש עולם עם כל מיני צמחים, פירות, דגנים, חיות, אבנים וזהב, נפט ואורניום וגם יצור שיכול להכיל עולמות במוחו – זה מתקבל על הדעת (ח”ו), אבל מהיכן לכל הרוחות צמחה לה התכונה הזו שהוא תמיד צודק?
נו, זו התשובה, וכבר אמרנו אותה בתחילה – האדם נברא עם תכונה זו. כן. יש בורא שברא את העולם, שזה מסביר הכל. זה מסביר מניין נעשה כזה עולם מופלא ואיך צמחו להם צמחים כאלה יפים ומועילים, חיות מיוחדות, משאבי טבע, ובכלל – עולם ומלואו, מערכות שמש וגלקסיות – והכל בחכמה מופלאה שאין כדוגמתה, והוא שברא את האדם עם התכונה לרצות להיות צודק. אלא, שכל זמן שהצדק הוא יחסי זה ממשיך להסתבך ולכן הוא לא השאיר את זה לנו להחליט מה צודק ומה לא, אלא נתן לנו תורה שבה יש את כל מה שצריכים על מנת להגיע לידי צידקות אמיתית ושלמה שלא באה על חשבון השני, אלא אדרבה! משתלבת באופן נפלא ואלוקי בהרמוניה מושלמת עם כל העולם.
מהיכן לכל הרוחות צמחה התכונה הזו שהוא תמיד צודק?…
היצר הרע רוצה לעשות את כולנו משוגעים, אבל הוא אף פעם לא ניגש ישירות ואומר לנו לעשות דבר הנראה בעינינו כרע, אלא תמיד בא במסווה של טוב, כאילו מציע לנו לעשות את הדברים הכי צודקים בעולם. הוא, האכזרי והערמומי, הנחש הזה, משתמש בתכונה שהבורא נתן בנו לרצות להיות צודקים, בשביל כל ההיפך ממה שתכונה זו אמורה לשמש וככה הוא מחריב את העולם.
מהי התרופה? התורה. צריכים לעסוק בתורה באמת, להתאמץ בה ולהעמיק בה ולברר את אמיתתה עד שנדע בבירור מהי ההוראה היוצאת ממנה בכל ענייני החיים. ואז, ורק אז, הצידקות שלנו תהיה מכוונת, מוחלטת ולא יחסית, ונזכה באמת להיות צדיקים. ומה אז? אז הקב”ה כל כך יאהב אותנו, כל כך נמצא חן בעיניו, עד שהוא ימלא את כל משאלות ליבנו לטובה, וכל הרשעה תיעלם וכעשן תכלה והעולם כולו יבוא לגאולתו ולתכליתו הטובה והנצחית.
(מבוסס על דברי רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר”ן תורה א).
