אנחנו לא יודעים להעריך את המתנות המתוקות שקיבלנו משמים. למה? כי זה נראה לנו טבעי ומובן מאליו. אז זהו, שלא!
פעם הייתי בברית של קרוב משפחה שלי והיה שם יהודי זקן שכבר לא רואה. אחרי שהסתיים טקס ברית המילה, ניגשנו ליטול ידיים לסעודה והיינו שם שלושה: אותו יהודי זקן, החתן שלו שעזר לו ואני. והזקן העיוור לא ידע שאני עומד שם, הוא חשב שהוא לבד עם החתן שלו.
אותו זקן, שהוא אדם מכובד ומוכר כתלמיד חכם שרגילים להושיב אותו בשולחן המכובדים (שולחן ה’מזרח’) פנה לחתן שלו ואמר לו, “תעשה לי טובה, אל תעשה לי ביזיונות, אל תושיב אותי בשולחן הזה (ב’מזרח’)”. הסתבר, שהוא גם לא יכול לאכול לבד והוא הרגיש מאוד לא נעים שכולם יראו איך מאכילים אותו.
אבל לחתן לא הייתה ברירה והיה מוכרח להושיב את חמיו בשולחן המכובדים, כי אין זה כבוד התורה שתלמיד חכם כמותו לא ישב בשולחן עם המכובדים באירוע, לכן הושיב אותו שם, אלא שהוא לא אמר לו את זה. והזקן ישב שם מבלי לדעת שכולם רואים אותו…
כך עובר על אדם עיוור שכל כולו נתון לחסדים של אחרים, וכל דבר קטן שהוא צריך הוא חייב לקבל עזרה – בין אם זה לעלות לאוטובוס, לחצות את הכביש וכן הלאה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
ואם כך, כאשר אדם לא צריך עזרה מאף אחד לדברים הכי טריוויאליים של חיי היומיום, והוא חי בלי צער ובלי כאבים – פשוט כי הוא נולד עם עיניים בריאות – האם זה לא חסד של הקב”ה?
אנחנו לא יודעים להעריך את המתנות המתוקות שקיבלנו, כי זה נראה לנו טבעי. אבל זה לא טבעי. לפי איך שאנחנו מתנהגים, לפי איך שאנחנו משתמשים עם העיניים שלנו – ראיות אסורות, צרות עין על החברים שלנו, מסתכלים בעין רעה ורואים רק את החסרונות ואת מה שאין – לפי זה לא היה מגיע לנו לראות כלל, חלילה. אבל אמלא החסדים של הקב”ה, שברוב טובו וברוב חסדיו מצמיח ישועות ונותן לנו שתי עיניים לראות איתן, ונותן לנו בטובו ובחסדיו שכל להבין. ממילא מובן, שבכל האיברים והגידים שבגוף שלנו יש בהם הרבה רחמים והרבה ישועות.
וכל זה נכון גם ברוחניות. כל מה שאדם זוכה ברוחניות, למשל להתפלל, להניח תפילין, לשמור שבת, לתת צדקה, ללמוד תורה ועוד – אלה לא דברים מובנים מאליהם.
כאשר אדם לא צריך עזרה מאף אחד לדברים הכי טריוויאליים של חיי היומיום, והוא חי בלי צער ובלי כאבים – פשוט כי הוא נולד עם עיניים בריאות – האם זה לא חסד של הקב”ה?
ועכשיו, חוש הטעם. אדם אוכל משהו והוא מרגיש טעם – כמה הוא צריך להודות על כך? על זה אנחנו מברכים בברכת המזון: “הזן את העולם כולו בטובו, בחן ובחסד וברחמים” – הקב”ה נותן לדברים חן, טעם, צבע וצורה – שזה נעים לאכול. הקב”ה היה יכול לתת לנו אוכל בלי צורה, בלי טעם ובלי ריח, בלי חן ובלי חסד ובלי רחמים… רק בשביל שלא נמות מרעב.
אבל לא. הוא לא עשה את זה. הוא נותן לנו כל הזמן מתנות ברחמים העצומים שלו, הוא זן אותנו בטובו הגדול עם אוכל שיש לו חן וטעם ומרקם שנוח לאכול ולא דוחה. זה נותן תיאבון לאדם, כי אם לא, ייתכן והיה מואס באוכל ולא היה אוכל את כל מה שהוא צריך והיה נפגע מזה.
את הדברים האלו צריך לראות ולא להתייחס אליהם כאל מובן מאליו, כי שום דבר לא מובן מאליו!
בשביל זה הקב”ה נתן לנו שכל – כדי להתבונן בכל זה ולהשיג את גדולת רחמיו המרובים, ולא כדי שנישן על מזרן איכותי ויוקרתי… כי אם זו הייתה התכלית של האדם, כבר עדיף היה לחיות באורווה, כמו סוס, בלי לשלם מס הכנסה, משכנתא, חשבונות ושאר הוצאות הבית.
הקב”ה נתן לנו שכל כדי להתבונן על כל הטוב שלו ולהשיג את גדולת רחמיו המרובים!
וכן, זה בסדר גמור לישון על מזרן טוב ואיכותי, לשבת על ספה יפה בסלון, לנסוע על רכב יפה. גם הקב”ה רוצה שיהיה לנו כל טוב ברוחניות ובגשמיות. אבל לא בשביל זה הקב”ה נתן לנו שכל. אלא, את השכל הוא נתן לנו כדי שנתבונן ונראה את החסדים העצומים שלו עלינו כל רגע ורגע! שנראה את כל הישועות שהוא מצמיח לנו ונאמר לו תודה עליהן.
במילים אחרות, שנראה את חצי הכוס המלאה!
חסידי ברסלב אומרים בשם רבי נחמן, שכאשר שואלים אדם מה שלומו והוא עונה בצורה שלילית, זה מעורר עליו דינים. למה? כי כשהוא אומר שלא טוב, אז כביכול הקב”ה אומר: זה לא טוב? אני כבר אראה לך מה זה לא טוב… ואז הוא באמת סובל. למה? כי הוא רואה את החצי הריק של הכוס.
אבל כששואלים אדם לשלומו והוא עונה בצורה חיובית, גם אם הוא חווה קשיים צער וייסורים, אז הקב”ה אומר: זה נקרא אצלך טוב? אני כבר אראה לך מה זה טוב! ואז הקב”ה מטיב איתו עוד ועוד. למה? כי הוא מודה לבורא עולם על הכל מכיוון ששום דבר לא מובן מאליו. עצם העובדה שהוא חי, גם אם עוברים עליו קשיים – זו סיבה לומר תודה. הוא נושם. הוא הולך. הוא רואה… והרשימה עוד ארוכה כי יש בה הרבה הטבות שאי אפשר להתעלם מהן.
נכון, קשה במשהו אחד, אבל זה לא אומר שהכל קשה. ואת כל מה שלא קשה צריך להבליט יותר ולהודות.
זה לא טבעי ואף אחד לא חייב לנו שום דבר, כל אלה מתנות יקרות ומתוקות שאנחנו מקבלים משמים מאוצר מתנת חינם.
אגב, תודה כבר אמרתם היום?
(הדברים מבוססים על דברי המחבר מתוך ספר תכסיסי מלחמה. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו!).
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.