כמה פעמים שמעתם את עצמכם צועקים ‘אני לא יכול!’?… אז רגע לפני שאתם צועקים את זה שוב בוא לגלות מה אתם יכולים לעשות כדי להיות באמת יכולים!
לפעמים, נדמה שהקב”ה מעמיד אותנו במצבים בלתי אפשריים. אנחנו רוצים לעשות את הדבר הנכון, ואנחנו באמת מתכוונים לטוב ומוכנים לקושי, אבל… בום! זה לא קורה. זה מעבר למה שאנחנו יכולים להשיג. היד שלנו פשוט לא מצליחה לתפוס את זה.
לכל אחד מאיתנו יש את הסיפור על זמנים שבהם למרות שעמדנו איתנים וחזקים מול המכשולים, הגענו לנקודה שבה המכשולים האלה היו גדולים עלינו בכמה מידות. כבולים למגבלות אנושיות, אנחנו לא מצליחים לפרוץ את דרך הברזל, לא יכולים לחצות את הים שמונח לפנינו.
אז מה בורא עולם רוצה מאיתנו?
עוד כותרות בנושא:
אם יש לכם את צרור המפתחות הזה אתם מסודרים בחיים
עצמו את העיניים ודמיינו לעצמכם את החלום המושלם הבא: כל מצווה שמגיעה אליכם מעיפה אתכם לשמים מרוב התלהבות כשאתם מקיימים אותה, אתם מקרינים על הסובבים אתכם – בן/בת זוג, ילדים, משפחה מורחבת וחברים – אהבה ויראת השם, ומעלים כל חתיכת חוסר סבלנות וכעס למקום של תיקון, במקום להתפוצץ על כולם ולאבד את זה.
אידיליה מושלמת, נכון?
פסגת הרוחניות?
אחד השיאים בעבודת השם, נכון?
“וְלַעֲבֹוד ה’, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא שֶׁיּוּכַל לוֹמַר שֶׁיַּעֲבֹוד אֶת ה’. לְפִי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מְעַט מִגְּדֻולָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ יָכוֹל לוֹמַר שֶׁיַּעֲבֹוד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְשׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר עַל זֹאת שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹוד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק הָעִיקָּר הוּא הָרָצוֹן, לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ חָזָק וְתַקִּיף תָּמִיד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יתברך” (שיחות הר”ן נא).
פוף! וכל האוויר פתאום יוצא…
כבולים למגבלות אנושיות, אנחנו לא מצליחים לפרוץ את דרך הברזל, לא יכולים לחצות את הים שמונח לפנינו. מה בורא עולם רוצה מאיתנו?
אפילו המאמצים הכי גדולים והחזקים שלנו לעבוד את השם ולעשות את רצונו – הם כמו בדיחה לעומת הגדולה של בורא עולם. ככה אומר לנו רבי נחמן מברסלב.
אז נכון, אנחנו יכולים לחשוב שאנחנו עושים הכל בצורה מושלמת, אנחנו יכולים לחשוב שאנחנו מתנהגים כמו מלאכים, אבל האם אנחנו יכולים להעז לומר שזה מספיק? שזה אמיתי?
רבי נתן לוקח את דברי רבי נחמן צעד אחד קדימה ואומר: העבודה שלנו עצמה, הוא אומר, לא שווה כל כך הרבה, כי בכל מקרה הכל מהשם. הוא זה שעושה הכל.
“וּבֶאֱמֶת לְפִי גְּדֻולָּתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל אֵלּוּ הָעֲבוֹדוֹת אֵינָם כְּלוּם רַק הַכֹּל הוּא בְּדֶרֶךְ “כְּאִלּוּ”, כִּי הַכֹּל הוּא כְּמוֹ שְׂחוֹק בְּעָלְמָא כְּנֶגֶד גְּדֻולָּתוֹ יִתְבָּרַךְ”..
רגע, לא הספיק לנו מה שרבי נחמן אמר כדי להוציא לנו את הרוח מהמפרשים, עכשיו גם רבי נתן?!?
אנחנו קמים בבוקר לעבודה/לימודים – אבל מי נותן לנו את החיים ליום הזה?
אנחנו קובעים מזוזה על המשקוף בכניסה לבית, אבל מי נותן לנו את הבית שחלמנו עליו?
אנחנו נמנעים מלחטוא, אבל מי נותן לנו את הכוח לעשות את זה ולהתגבר על היצר הרע?
אז מה בורא עולם רוצה מאיתנו? למה אנחנו כאן? איזו נחת הוא מקבל מאיתנו אם הכל ממנו ועבודת השם שלנו היא ‘כאילו’?
תעצמו את העיניים – ותרצו! זה לא רק חלום!
“והאמת היא שהנחת והפאר העיקרית שהשם מקבל מעם ישראל הוא מהרצון והכיסופים והגעגועים הקדושים שלהם אליו, שליבו של כל יהודי בוער כל הזמן ברצון נלהב לזכות לעבוד את השם באמת. זאת הגאווה והנחת שהוא מקבל מאיתנו”!
כל מה שבורא עולם רוצה מאיתנו הוא רק את הרצון הגדול שלנו לעשות את רצונו. לא משנה מה קורה – אני רוצה! לא משנה מה יקרה – אני משתוקק! אני רוצה בכל מאודי לעשות את רצונו!
לא מלאכים ולא שרפים, הרי הם לא קיבלו את התורה! אנחנו אלה שקיבלנו אותה! להם אין יצר הרע להתמודד איתו, לנו יש. אנחנו צריכים לעבוד על המידות שלנו, על הרצון – לגייס אותו כל רגע מחדש. הם לא. אנחנו מתמודדים עם אתגרי החיים, לא המלאכים.
“וכל העבודות, התורה, התפילה, המצוות והמעשים הטובים כלולים בזה. הרצון הוא עבודת השם העיקרית!“
זהו, רק רצון. זה הדבר שאנחנו באמת יכולים לרצות שיהיה לנו, ולהשתמש בו כדי לשמח את אבא שבשמים!
אם הגענו לנקודה הזאת, אז הבנו בדיוק מהו הרצון שהקב”ה אוהב ומה הוא רוצה מאיתנו. כל הישג שאנחנו משיגים בפועל הוא הוכחה לרצון העז שלנו, למאמצים שהשקענו כי רצינו. וההצלחה? היא בידיים של השם. אנחנו צריכים לרצות, ואבא מחליט מתי נגיע לשם ואיך. התפקיד שלנו הוא רק לרצות!
טוב זה קל, כי כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא רק לרצות!
אבל זה גם קשה, לא להרפות מהרצון אף פעם כול להיות דבר מתיש. המניעות והמכשולים מייאשים והדרך לא נגמרת. ואז הקול המצמרר הזה בתוכנו צועק, ‘תוותר ממילא לא תגיע לשום מקום…’
אבל לא! אני לא אתן לאכזבות או לכישלונות למנוע ממני לרצות. אני עדיין רוצה, משתוקק, כוסף לעשות את רצון השם. כן ולמרות הכל.
זאת הגאווה וזו נחת הרוח שהקב”ה מקבל מכל אחד מאיתנו, בנחישות שלנו, גם כשאנחנו מלאים בחסרונות.
“ודרך זה עיקר קבלת התורה”.
זאת לא ההצלחה וגם לא העשייה העקשנית שלנו על אוטומט. זו אפילו לא השלמות המלאכית. לא לטפס על הרים ובטח לא לנסות להוריד את הירח. שום דבר לא מהדברים הגדולים האלה.
זה רק הרצון הטהור והפשוט לעשות את מה שהשם רוצה מבלי לוותר על להיות רוצים. לא משנה מה. כי זאת הדרך העיקרית.
ואת זה אנחנו יכולים!
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.
