התבודדות – הדרך שהאויב לא מכיר
רבי נחמן נותן לנו את הכלי האדיר ביותר לפעול ישועות ולהשיג את כל מה שאנחנו רוצים, דרך פשוטה אך מתוחכמת, כזו שהאויבים שלנו לא מכירים…
ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל (רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר”ן ח”ב סימן כ”ה).
ומהי ההתבודדות? נמשיך להעתיק את לשונו של הרבי מאותה תורה שמדריכה אותנו עד לפרטים הקטנים של דרך והנהגה זו:
“כלומר, לקבוע לו, לפחות שעה או יותר, להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו, בטענות ואמתלאות, בדברי חן וריצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפילה-שיחה זו תהיה בלשון שמדברים בו, דהיינו במדינתנו (מזרח אירופה( בלשון אידיש (וכמובן בשאר מדינות בשפת האנגלית, צרפתית וכדומה), כי בלשון הקודש קשה לו לפרש כל שיחתו, וגם אין הלב נמשך אחרי הדיבורים מחמת שאינו מורגל כל כך בהלשון, כי אין דרכנו בלשון הקודש, אבל באותה לשון שמדברים ומספרים בה – קל וקרוב יותר לשבר ליבו… (וכיום, כאשר ישנם רבים ששפת האם שלהם היא “עברית” בוודאי רצוי להתבודד בשפה זו) ואת כל אשר עם לבבו ישיח ויספר לפני אביו שבשמים, הן חרטה ותשובה על העבר, והן בקשות תחנונים לזכות להתקרב אליו יתברך מהיום והלאה…” (שם).
פרט חשוב במשנתו של רבי נחמן מברסלב, אולי הפרט החשוב והמפורסם ביותר, מתמקד בתפילה פרטית ומסוגרת בינו לבין עצמו רק עם הבורא יתברך. מנהג זה, הידוע בפשטות בשם “התבודדות”, הוא הדרגה הנעלה והקרובה ביותר ביחסינו עם הבורא.
ההתבודדות היא גם הכלי שבו ניתן לחפש ולמצוא את מקומנו: בעולם הרחב; במשפחתנו; בין ידידים ובתוך הקהילה; ובעיקר – בתוך עצמנו. היא מספקת לנו את ההזדמנות לשחרר את כל תחושותינו הפנימיות – השמחות והמצוקות, ההצלחות ומפחי-הנפש בהם אנו נתקלים מדי יום. באמצעות ההתבודדות אנו בוחנים את עצמנו שוב ושוב, ומתקנים את הפגמים ואת המשגים של העבר, ובו בזמן תרים אנו אחר הדרך הראויה בעתיד!
רבי נתן מעיד על רבינו:
ההתבודדות, כלומר, מה שהיה רגיל רבינו לדבר לפני השם יתברך שאמר מדעתו ומליבו – זהו העיקר מה שעל ידו זכה למה שזכה (שבחי הר”נ, עמוד ז, י).
אולם, לא רק רבי נחמן התעלה לדרגה כה נשגבה של רוחניות בזכות מנהג ההתבודדות. רבינו העיד ואמר: שכל הצדיקים לא הגיעו למדרגתם הנעלה כי אם על ידי ההתבודדות! (ליקוטי מוהרן ח”ב, ק).
למעשה, עשה כל האפשר להקדיש לפחות שעה אחת ביום לתפילה פרטית. התבטא במילים שלך בלשון המובנת לך יותר מכל לשון אחרת. דבר על כל העובר עליך. הודה בחטאיך ובעוונותיך, גם באלה שנעשו בזדון וגם באלה שנעשו בשגגה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
סדנת ניווט – אמונה עם שלוש נקודות
דבר עם הקב”ה כפי שהיית מדבר עם ידיד קרוב: ספר לו מה עובר עליך – את כאבך, את הלחצים השונים שאתה נתון בהם, את מצבך האישי ואת מצבם האישי של אחרים בביתך, הקרובים אליך, וגם של עם ישראל בכלל. דבר על הכל בפרוטרוט. נהל כביכול “ויכוח” עם האלוקים בכל דרך שתוכל (כמובן בדרך כבוד). הפצר בו, התחנן בפניו שיעזור לך להתקרב אליו באמת. צעק מקרב הלב, היאנח ובכה מרורות. הודה לבורא על כל השפע והחסד שהרעיף עליך בעניינים רוחניים וגשמיים כאחד. זמר לפניו ושבח אותו, ועתה בקש ממנו את כל צרכיך, ברוחניות ובגשמיות.
האמן שהנחת הנגרמת לבורא משיחות מעין אלה אפילו עם פשוטי העם – יקרה בעיניו יותר מכל יתר ביטויי הדבקות, אפילו אלו של המלאכים בכל העולמות!. ואם קורה שנבצר ממך לפתוח את פיך, רק העובדה שאתה עומד שם ושם יהבך על השם, ואתה נושא השמימה את עיניך וכופה על עצמך לדבר, ואפילו אינך אומר אלא מילה אחת במשך כל הזמן, כגון: ‘ריבונו של עולם הצילני! קרבני אליך!’ – גם זה הוא יקר מאדו בעיני השם, (על פי ליקוטי מוהר”ן ח”ב, צה – קא וכו’).
אם כבר אימצת לעצמך לפני שנים את מנהג ההתבודדות והשתכנעת שלא חל כל שיפור במצבך, המשך בכך. בסופו של דבר תשיג את יעדך, כמו מלכנו דוד. הוא בכה כל לילה, והמשיך כך עד שנענה (על פי שיחות הר”נ סח).
“אם תחנה עלי מחנה… בזאת אני בוטח: אחת שאלתי מאת ה’, אותה אבקש – שבתי בבית ה’… ” (תהילים כז, ג-ד). ההגנה הטובה ביותר נגד כוחות הרשע היא התפילה והרצון לעבוד את הקב”ה. דוד המלך ידע זאת. אף על פי שהוקף על ידי המון אויבים – כוחות שביקשו להשמידו – דוד המלך לא חשש. הוא התחנן בפני בורא עולם שיסייע לו להחזיק בשלמות אמונתנו ותמיד לבוא לפניו: “לשבת בבית ה'”. רצונו העז לעבוד את הבורא ואמונתנו האיתנה בתפילה שימשו לו את עיקר מקור כוחו וגבורתו מול אויביו (ליקוטי הלכות, נטילת ידיים לסעודה ו, נה).
דבר עם הקב”ה כפי שהיית מדבר עם ידיד קרוב: ספר לו מה עובר עליך – את כאבך, את הלחצים השונים שאתה נתון בהם, את מצבך האישי ואת מצבם האישי של אחרים בביתך, הקרובים אליך, וגם של עם ישראל בכלל. דבר על הכל בפרוטרוט!
בכתבי רבינו אנו מוצאים עצות טובות ומועילות כיצד לעבוד את הקב”ה ולהתקרב אליו – כותב רבי נתן – אך לפעמים העצה עצמה קשה ביותר לקיימה. גם לזה העצה היא ההתבודדות, להתחנן לפני השם שיובילהו בדרך הנכונה! (ליקוטי מוהר”ן, קא).
גדולת מעלת ההתבודדות
תפילותיו של אדם הנאמרות לפני בורא העולם בהתבודדות דומות, באופן מסוים, להשראת רוח הקודש (השראה אלוקית). דוד המלך שמעלתו הייתה גדולה עד למאוד, חיבר את כל ספר תהלים על פי רוח הקודש שלו. הוא מרמז זאת בפסוק “לך אמר ליבי” (תהלים כז, ח) כפי הסברו של רש”י: לך – בשבילך ובשליחותך – אמר לי ליבי. כלומר, ליבו שימש כשליחו של הקב”ה, לומר את המילים אשר הקב”ה בכבודו ובעצמו שם בפיו לדבר. ממילים אלה, מדברי השראה אלוקית זו, נוצר ספר התהילים (ליקוטי מוהר”ן, קנו).
מה נהדר מראה כהן
פעם אחת תיאר רבי נתן את גדולתה של ההתבודדות: נסה לתאר ולדמיין לעצמך את הכהן הגדול – הדמות המובחרת שבאומה הישראלית. כאשר הוא נכנס לקודש הקדשים – המקום הקדוש ביותר בעולם, ביום הכיפורים – היום הקדוש ביותר בשנה. האם ניתן להעלות על הדעת את רום מעלת שגב המעמד הנורא ההוא? וכאשר מסדר נוסח התפילה, רצה לתאר מצב נורא ונשגב זה, כיצד הוא מתארו, ולמי הוא מדמה אותו? – ל”יושב סתר לחלות פני מלך” – לאותו אדם היושב לבדו בהתבודדות לשפוך שיחו לפני בוראו. תאר לעצמך – מסיים רבי נתן את תיאורו המופלא – הכהן הגדול, הנכנס לקודש הקודשים, ביום הכיפורים, נמשל למי? לאדם היושב ושופך את ליבו בפני הקב”ה! (השתפכות הנפש, מבוא). (בסגנון אחר: באמצעות ההתבודדות אנו יכולים, כביכול, להיכנס כל יום אל תוך קודש הקדשים!).
התבודדות – אתם מתחילים לדבר-לצעוד והדרך העולה מעלה נסללת לכם מאליה…
דרך חדשה שאינה מוכרת לאויב – לסטרא אחרא
באשר להתבודדות, המשיל רבי נחמן משל: מדרכם של שודדים היא להתגודד ולארוב בדרך כלל סביב כבישים מוכרים ושימושיים, כשהם ממתינים לעוברי אורח תמימים שיוכלו לעוט עליהם ולשדוד אותם. מי שמבקש להערים עליהם, חייב למצוא לעצמו ללכת בדרך חדשה שאינה מוכרת לשודדים. הוא הדין כשמדובר בתפילה. התפילות התקניות, השגורות בפה כל ישראל, מוכרות היטב ל”שודדים” – כוחות הרע וה”סטרא אחרא”. ההתבודדות, לעומת זאת, מהווה דרך חדשה לחלוטין. עצם השימוש בגישה חדשה זו, והשימוש במילים חדשות ובבקשות מקוריות, מערימים על “השודדים” הרוחניים הללו שאינם יודעים כיצד להתמודד עם דרך זו, ואז התפילות שלנו יכולות לעלות למרומים ללא הפרעה (ליקוטי מוהר”ן ח”ב צז).
הדרך לכל!
אמר רבי נתן: בבקשה ממך, נסה נא לנהוג במנהג התבודדות במשך ארבעים ימים רצופים, ערב אני לך שתראה תוצאות טובות (אבניה ברזל).
כותב רבי נתן: רבינו נתן הדרכות שונות בעבודת השם לחסידיו, לכל אחד עצות והוראות השייכות לו. “לכמה אנשים ציווה שיהיו נעורים לילה אחד בשבוע; לכמה אנשים ציווה להתענות ערב ראש חודש; לכמה אנשים אמר ללמוד בכל יום שמונה עשר פרקי משנה; לרוב האנשים ציווה לטבול במקווה ולאחרים ניתנו דרכים אחרות ללכת בהן בעבודת השם. אולם, היו שתי הנהגות כלליות שציווה והזהיר את כולם – הן בדורו והן לדורות הבאים. האחת: לימוד הלכה מדי יום ביומו, חוק ולא יעבור. השנייה: להתבודד בכל יום ויום, ויפרש שיחתו לפני השם יתברך. על הנהגות אלו הזהיר את כולם, ואמר שהוא חיוב גדול לנהוג בהם בקביעות” (שיחות הר”נ קפ”ה).
כל דרך בעבודת השם שרבי נחמן המליץ עליה מועילה כתיקון מועיל ומושלם, הן על העבר והן בעתיד. היא תסייע לאדם אף לאחר מותו, כשיעמוד בפני בית הדין של מעלה; היא תעמוד לצידו בימות המשיח, היא תסייע בעידן תחיית המתים, ואף יועילו לעולם הבא לנצח נצחים (שיחות הר”נ קפ”ה).
במאמרים הבאים נמשיך ונרחיב בנושא נפלא ויסודי זה.
לאמונה ולכוח התפילה שלנו יש כוח עצום עם השפעה אדירה על החיים שלנו, בואו להכיר את הכוח הזה מקרוב ולדעת איך להשתמש בו בכל מצב – בקישור הזה!