השמים מחייכים, נהדר. אבל איך זה יוציא אותי מהבוץ והשחיקה הבלתי נסבלת של החיים? ומה הקשר לשם שלנו?
החיים מעסיקים אותנו. והרבה. בתוך כל הדבר הזה אנחנו חווים לא מעט אתגרי חיים, קשיים, התמודדויות, שגרה, והדבר הקשה מכל לסבול הוא – השחיקה. איך שורדים את זה?
שימו לב למה שכותב רבי נחמן מברסלב:
“צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ … וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בַּגּוֹיִים לֹא יוּכַל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר אִי אֶפְשִׁי לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת עוֹבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד עִמָּהֶם, כִּי בְּכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים יָכוֹל לִמְצֹוא בָהֶם אֱלֹקוּתוֹ, כִּי בְּלֹא אֱלֹקוּתוֹ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל רַק כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר תַּחְתּוֹנָה אֲזַי אֱלֹקוּתוֹ שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל וּמלובָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים יוֹתֵר…” (ליקוטי מוהר”ן, לג).
הנוכחות של בורא עולם ממלאת את כל העולם, נכון?
נפלא.
אבל איך זה אמור לעזור לנו כשאנחנו תקועים במקומות כל כך נמוכים?
איך נוכל לזהות את הנוכחות המיוחדת הזו כשכל מה שאנחנו מרגישים הוא גיהינום עלי אדמות והתמודדות מתישה ושוחקת בזמנים קשים?
אולי גם זה יכול לעניין אתכם:
בספרי הקבלה והחסידות מלמדים אותנו שישנם 12 צירופים שונים של שמו המפורש של בורא עולם: י-ה-ו-ה. הפשוט, אבל הצירוף העיקרי והמהותי הוא זה המצוין בשורה מעל. האריז”ל כותב, שצירוף זה הוא ראשי תיבות של הפסוק: “ישמחו השמים ותגל הארץ” (תהילים צו, יא).
אני חושב שמשמעות הדבר, ברמה הכי בסיסית, שהרעיון העומד מאחורי זה הוא ששמו של אלוקים, בצורה הכי פשוטה, מיוצג על ידי שמחה ואושר.
שֵׁם, הוא לא דבר פשוט בכלל.
המהר”ל מלמד שהשם של האדם הוא המהות שלו. שֵׁם – הן אותן אותיות של התיאור במקום בו אדם נמצא – שָׁם. כלומר, אנחנו נמצאים במקום בו השם שלנו נמצא.
אנחנו נמצאים במקום בו השם שלנו נמצא…
לא משנה מהו השם שלכם, אבל הוא זה שמגדיר מי והיכן אתם. הפסוק לעיל מהווה אינדיקציה ברורה לכך, שכאשר אנחנו מציינים את שמו של בורא עולם בצורה הכי ישירה המשמעות היא של שמחה ואושר.
יכול להיות שלזה רבי נחמן התכוון?
הנוכחות של בורא עולם נמצאת בכל מקום, אפילו במקומות הנמוכים ביותר. אבל איך מחברים את זה לאלוקות המיוחדת הזו במקומות כאלה?
התשובה הפשוטה – על ידי שמחה ואושר!
ברגע שאנחנו מסוגלים לשחרר את כל הרגשות החונקים והמעיקים ומוצאים משהו לשמוח בו – אפילו במה שנראה כמצבים הכי קשים – נצליח למצוא אלוקות בכל מקום. בכל מקום! כמובן, ככל שהמקום יהיה נמוך יותר כך יהיה קשה יותר למצוא אותה (השמחה, האושר) וזה רק בגלל שהיא נסתרת מאיתנו. אבל היא באמת שם, זה בטוח.
התנצלות לא מתקבלת. השמים מחייכים. תמיד.
כי צריך להבין, כאשר משהו מעיק על הנשמה צריך לבדוק בדיוק מה קורה שם. רוצים לדעת איך מגיעים לשמחה הזאת? מה רבי נחמן אומר עליה? מוזמנים לקרוא בהרחבה על הנושא בקישור הזה.
אתם מוזמנים ליהנות ממגוון מאמרים מרתקים בנושא חברה והשקפה בקישור הזה
