כמו שתינוק עובר תהליך של הריון ולידה כך גם ה’תינוקות’ הרוחניים שלנו, הרעיונות והחידושים, כמו שמגלה לנו רבי נחמן…
אחרי הפריה מוצלחת, בשעה טובה, נוצר עובר שמשתרש בדופן האם. בהדרגה, מתגבשת דמות מוגדרת יותר והעובר נעשה אנושי יותר ויותר.
התלמוד מלמד (נידה לח, ב) שהגימטרייה של המילה ‘הריון’ שווה ל-271, מספר הימים החולפים מרגע ההפריה עד לסוף תהליך ההתפתחות שלפני הלידה. הרפואה המודרנית, לעומת זאת, טוענת שלהתפתחות זו דרושים 266 ימים, וכאשר סתירה-לכאורה זו הוצגה בפני גניקולוג בבית חולים חשוב בניו יורק, התגובה שלו הייתה: “התלמוד עוסק בנושא הרבה יותר זמן מהרפואה המודרנית. הם בוודאי יודעים טוב יותר!”…
אבל אפילו לאחר רגע ההפריה, קורה לפעמים שההיריון מסתיים לפתע. ייתכן שהדבר נובע מחוסר איזון הורמונלי או מבעיות אחרות, כגון מתח פיזי או רגשי מוגזם שגורמים להפלת העובר.
להריון יש מקבילה בתחום הרוחני, כפי שרבי נחמן מברסלב מלמד אותנו:
גילוי רעיון חדש או דרך חדשה בעבודת הבורא יכולים להיות מושווים להריון. יש להמתין ולאפשר לרעיון הזה ‘להתפתח’ עד שהזמן בשל ל’לידתו’. אולם, מריבות עלולות לגרום ל’הפלה’, הגורמת להיפלטות הרעיון שאינו מפותח כל צרכו לאוויר העולם לפני זמנו, ובכך נהרסים ‘החיים’ שעשוי היה הרעיון להביא לעולם (ליקוטי מוהר”ן ח”ב, כ).
אולי גם זה יעניין אתכם:
אם ההיריון היה בריא ומגיע לסיומו, מתחילים צירי הלידה אצל האם: כאשר הלידה ממשמשת ובאה, מכוונת התכווצויות רחמה בעדינות את העובר המפותח כך שייכנס אל תעלת הלידה הצרה, כשראשו לכיוון הפתח. עם התקרב רגע הלידה, הצירים מתחזקים. לקראת סוף התהליך עלולה כל התכווצות להיות מלווה בכאבים חזקים. רגליה של האם נעשות כבדות וקרירות. הילד מתחיל לצאת, ובעזרת השם, נולד תינוק בריא.
העברת השפע בספירות מיסוד למלכות מסמלת את העברת השפע לעולם. השפע “מתפתח
בספירת מלכות, ולאחר מכן הוא נמסר לעולם. הסיבה ל”הריון” זה היא הצורך להגן על שפעו של הבורא מפני כוחותיו של הסיטרא-אחרא (הצד האחר, צד הטומאה), עד שיהיה “בשל” והאנשים יהיו נכונים לקבל אותו.
אבל אפילו לאחר רגע ההפריה, קורה לפעמים שההיריון מסתיים לפתע. ייתכן שהדבר נובע מחוסר איזון הורמונלי או מבעיות אחרות, כגון מתח פיזי או רגשי מוגזם…
כתוב בזוהר (חלק ג, רמט, ב) שהאישה קוראת בקול “שבעים פעמים” לפני שהיא יולדת. הסיבה לכך היא, שכל אחת משבע הספירות של זעיר-אנפין ומלכות כלולה מעשר ספירות משלה. כדי שמלכות “תלד”, כלומר כדי שהיא תגלה שפע במדרגתו הנוכחית של האדם, הוא מוכרח לעבור דרך כל שבע הספירות, כפול עשר הספירות שישנן בכל אחת – שבעים ספירות בסך הכל.
ורבי נחמן מלמד:
צירי הלידה הכואבים מקבילים לכאב שעל האדם לסבול לפני שהוא “מוליד” רעיונות חדשים שיש בהם פוטנציאל של הצלחה, או של ידע רוחני. איש הכורעת ללדת קוראת בקול בשבעים קריאות של כאב לפני לידת תינוקה. כך, גם מי ששואף לגילוי דרגות חדשות של אלוקות חייב לקרוא שוב ושוב בתפילה, כדי שיוכל “ללדת” רעיונות נשגבים חדשים אלה (ליקוטי מוהר”ן חלק א, כא:ז).
רבי נחמן גם לימד שבדיוק כפי שהלידה מלווה בכאב רב ובצעקות רבות, כך גם קיומן של מצוות התורה עלול להיות תהליך כואב. כל אימת שאדם שואף לקיים מצווה, הוא עלול למצוא שהדרך לכך רצופה קשיים ומכשולים רבים. ברגע כה עליו לקרוא אל הבורא ולבקש את עזרתו.
נתינת צדקה היא זרז עצום לפתוח לרווחה את הדלתות ה”צרות” הנראות כמעכבות את האדם ממימוש יכולתו “ללדת”. כלומר, לקיים מצוות כראוי (ליקוטי מוהר”ן חלק ב, ד:ב). בדומה לכך, מתן צדקה למען איש הכורעת ללדת מועיל מאוד.
גילוי רעיון חדש או דרך חדשה בעבודת הבורא יכולים להיות מושווים להריון. יש להמתין ולאפשר לרעיון הזה ‘להתפתח’ (עיבור) עד שהזמן בשל ל’לידתו’.
רבי נחמן גם אמר, שכדאי לקרוא את מזמור ק שבספר תהלים (מזמור לתודה) עבור איש שהחלו ציריה כדי להקל עליה את הלידה. האותיות הראשונות של שתי המילים הראשות של מזמור זה (מל) מסתכמות בגימטרייה ב-70, מספר הקריאות של האישה הכורעת ללדת. המילים הראשונות של המזמור מקבילות לחסד.
ישן גם ארבעים ושלוש (בגימטרייה מ”ג) מילים במזמור ק, המסייעות לנטרל את השפעת הקליפות. קליפות אלה מבקשות למנוע את לידת התינוק, כי יתכן שאותו תינוק יכיר את בוראו. לכן הן (הקליפות) אומרות: גם לי, גם לך, לא יהיה (מלכים א, ג:כו) המבטאת את רצונן של הקליפות למנוע את לידת התינוק (שם ב, יב).
הזוהר הקדוש מלמד, שדם הלידה מקביל להזנה הניתנת לסיטרא-אחרא, המתגלה ב’דינים’ קשים. הקרירות שהאישה חשה ברגליה עם עצירת זרימת הדם הרגילה בשעת הלידה מהווה רמז לנוכחותם של דינים כאלה. מושג הלידה כהתגלות רעיונות חדשים דומה להגבלת המחשבה, כלומר פסקי הדין, המשפטים, קודם להשגת הידיעה. זאת, משום ש’הדינים’ שורשם בספירת מלכות, המתגלה ברגליים. מטעם זה מורגשים הדינים בעיקר ברגליים ובכפות הרגליים, והם הגורמים לאישה לחוש כבדות ועצלות. לאחר הלידה, מתחדשת זרימת הדם הרגילה. לכן נחשבת הלידה להמתקתם של דינים קשים (ליקוטי מוהר”ן חלק א, קסט, וכן בחלק ב, ב:ג).
מזמור לתודה הריעו לה’ כל הארץ! (תהילים ק, א)
מזמור זה רומז ללידה, וגם להתגלותם של חוקים חדשים ולהלבנתם של מושגים חדשים בהלכה. המילה “לתודה” מורכבת מאותן האותיות כמו המילה “תולדה”. אותיותיה של המילה ‘הלכה’, המשפט העברי, הן האותיות הראשונות של “הריעו לה’ כל הארץ”. כדי להשיג הבנה בכתבי ההלכה, יש לעמוד בקשיים דומים לאלה של אישה הכורעת ללדת. כאשר לבסוף נולד התינוק, אפשר להלל ולשבח את הבורא בתובנה חדשה, מדרגה דשה של הכרה בו ובמלכות. (ליקוטי מוהר”ן חלק ב, ב:ב).
(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספרו אנטומיה של הנשמה. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו).
רוצים לגלות עוד על הרוחני והמסתורי שבנו ובעולם? כנסו לקישור מיסטיקה וקבלה וגלו דברים נפלאים!