הקב”ה הוא המנצח של היקום והוא מצפה מכל אחד מאיתנו לנגן את התו היפה שרק אנחנו יכולים להפיק!
אחת מתורותיו היפות ביותר של רבי נחמן היא על כך שדוד המלך זכה להחזיק ברוח הקודש (השראה אלוקית) מדהימה.
כאשר דוד התבטא באמצעות התפילות שחיבר בספר תהילים, לא רק שדבריו כללו תחנונים ובעיות משלו, הם גם כללו את כל מה שכל אחד ואחת מאיתנו נועד להתמודד איתו, לכן אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בכל מזמור. רבי נחמן מסביר שאנחנו יכולים אפילו להתייחס למלחמות של דוד המלך כאילו היו שלנו, שהרי כל אחד מנהל את הקרבות שלו נגד הרצונות והמחשבות השליליות שלו. ועל ידי שנדמיין את הקונפליקטים האישיים הללו בזמן אמירת התהילים נוכל להתחבר לבורא עולם ברמה גבוהה ומדהימה.
“אבל מה עם הפסוקים המתארים את גדולתו של דוד המלך, כמו “שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹוקי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ” (תהלים פו, ב)?” שאל פעם אחד התלמידים את רבי נחמן. “דוד המלך היה באמת צדיקי גדול, אבל איך אני יכול להגיד את זה על עצמי, יהודי פשוט כמוני?”
ורבי נחמן השיב שהפסוק זה נאמר גם עלינו, שהרי לכל אחד מאיתנו יש נקודה טובה ובנקודה הזו הוא נחשב לצדיק (ליקוטי מוהר”ן חלק ב, קא).
אולי גם זה יעניין אתכם:
לא רק שחור, יש גם חיובי והמון!
“וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף” (בראשית א, ח). איך זה יכול להיות? האם לא כולם ידעו מיהו המשנה למלך היהודי שהציל את מצרים מרעב?
שלמה המלך ע”ה, החכם באדם, מסביר שאפשר להשוות את הרצונות והדחפים והתאוות שלנו ל”מלך זקן וכסיל” (קהלת ד, יג). הם “זקנים” כי אנחנו נולדים איתם שלמים, ו”כסילים” כי ההנאה הזמנית שלהם מוליכה אותנו שולל מהטוב האמיתי. יוסף, לעומת זאת, נקרא יוסף הצדיק. הוא מייצג את הנקודות הטובות שנמצאות בכל אחד מאיתנו. האסטרטגיה של המלך הרשע והזקן היא לגרום לנו לשכוח את המהות האמיתית שלנו ואת מקורה האלוקי. הנשמה שלנו היא חלק אלוק ממעל ולכן יש לנו הרבה נקודות טובות בתוכנו. כאשר גורמים לנו לשכוח מהן, קל לנו להרגיש קטנים ופגיעים.
על ידי שנדמיין את הקונפליקטים האישיים הללו בזמן אמירת התהילים נוכל להתחבר לבורא עולם ברמה גבוהה ומדהימה!
“וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ” (שם, יג). מכיוון שאנחנו שוכחים כמה מיוחדים אנחנו באמת, איננו מצליחים לראות את המטרה שבקשיי החיים. דברים נעשים מכריעים ומתישים, אנו הופכים עבדים של הגורל הנתפש שלנו. לרוב, זה קורה כשאנחנו מתחילים להסתכל על אחרים ומרגישים שהם גדולים מאיתנו, משווים את עצמנו אליהם. ובהסתכלות עד כמה הם מיוחדים ומוכשרים אנו מפקפקים בסגולה המיוחדת שלנו ושוכחים את יוסף שבתוכנו.
הנה סיפור יפה ששמעתי לא מזמן שמסביר מדוע הגישה הזו כל כך שגויה ולא נכונה.
מחבר אחד הכין ביוגרפיה על מנצח הסימפוניה האגדי ארטורו טוסקניני. בשלב מסוים הביוגרף התקשר לטוסקניני וביקש לראיין אותו. טוסקניני השיב שאין באפשרותו להתראיין כי הוא צריך להאזין לתכנית ברדיו של קונצרט בו ניצח בעבר. עם זאת, הוא הסכים להיפגש מיד לאחר מכן.
“הקונצרט היה מדהים, לא כך?”, אמר הביוגרף אמר על הקונצרט בתחילת המפגש. אבל טוסקניני השיב בשלילה, “היו אמורים להיות 120 נגנים, ביניהם 15 כנרים, אבל רק 14 נכחו”. המחבר לא האמין שטוסקניני יכול לדעת את זה, אבל למחרת הוא בדק עם מנהל הסימפוניה שאישר כי אכן כנר אחד התקשר והודיע שלא יגיע כי הוא חולה. אחרי שהתקשר אליו שוב, טוסקניני הסביר למחבר את העניין “בהיותי מנצח, ידעתי שחסרים כמה תווים ומיד זיהיתי שחסר כנר אחד”.
הקב”ה הוא המנצח של היקום. הוא מצפה מכל אחד מאיתנו לנגן את התו היפה שרק אנחנו יכולים להפיק. כשם ששפרה ופועה שיפרו ופעו את התינוקות היהודים שזה עתה נולדו, כך גם עלינו לעודד את עצמנו וללמוד לראות את היופי שבנשמות התינוקיות שלנו שכל כך רוצות ומשתוקקות לגדול ולשגשג!
(מבוסס על דברי רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, הלכות ערבי תחומים ו).
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.