הולכות יד ביד

הקשר בין האמת והאמונה הוא כה חזק עד שהן הולכות יד ביד, אי אפשר להפריד ביניהן!

 האמת והאמונה הולכות יחד, יד ביד. כל אחת מהן תומכת ברעותה ומחזקת אותה.

כדי להבין טוב יותר את המושג אמונה, ואת כל המושגים הנלווים אליה, שהם למעשה יסוד יהדותנו, יש להקדים את הדברים הבאים המהווים חלק מתוך שיחה ב”ליקוטי הלכות” העוסקת באמונה ובהשלכותיה – שרבי נתן מברסלב בנה אותה על פי תורת רבי נחמן, ותחילה הציע לנו כמה הקדמות:

בתורה אחת, יסודית, מדריך אותנו רבי נחמן בהדרכות יסוד במשנת האמונה:

“מה שהגביל השם יתברך לשכל האנושי שיוכל להבין – הוא מצווה גדולה לחדד השכל להבין הדבר על בוריו, ועל זה נאמר “ודע מה שתשיב לאפיקורס”… אבל הקושיות שאין עליהם תירוץ, אסור לאדם לעיין בהן ואסור לסמוך על שכלו, רק לחזק את עצמו באמונה ולסמוך לגמרי לגמרי על האמונה בבוראנו יתברך” (על פי ליקוטי מוהר”ן, סב, ב).

באחת משיחותיו (ליקוטי הלכות הלכות גילוח, הלכה ד אות א-ג) מאריך רבי נתן לכתוב אודות האמת והאמונה, איך שקשורות זו בזו:

מהותו של כל דבר בעולם הזה, כותב רבי נתן, נראית על “פניו”. בדיוק כפי שמכירים מיד את האדם על פי פניו, כן גם כל הקיים בעולם אפשר להכיר אותו על פי פניו. גם בעולם העסקים קיים נוהג זה שקובעים הסכמי מסחר רק על פי “פניה” של העסקה המוצעת – האם הסחורה באיכות טובה, האם המחיר סביר וכן הלאה.

מה ההסבר לכך? רבי נחמן מלמד אותנו שה”פנים” הם דבר שקשור ל”אמת”, כמו שנאמר “מבקשי פניך יעקב” – יעקב מידתו היא אמת. הפנים גם מבטאות את פנימיות הדבר – פָּנִים – פְּנִים. רק לעתים רחוקות יכולים “להסוות” את ערכו האמיתי של פריט. לכן, כאשר הסוחר ישר והסחורה שהוא מוכר מחירה בהתאם – יש לו גם “פנים מאירות”, כלומר פניו מסגירות את פנימיותו.

כיהודים, אנו אומרים כל יום בהחלטיות: “שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד!” – האמת אחת היא! ה’ אחד! הוא הפנים של כל דבר שבעולם. כל המבקש את האמת יראה את הקב”ה בכל מקום. זוהי, בעצם, שליחותו של האדם בעולם הזה – לראות את האמת – את בורא העולם – שהוא הפנים של כל דבר, בכל אשר יפנה.

אולי גם זה יעניין אתכם:

למה אמונה?

יום חדש אני חדש

חופש הבחירה

אבא מתפאר בנו

שלא יטעו אתכם

שובבים שכמותכם

הבחירה בידיים שלנו

להאמין במה שהוא אמת

אך אי אפשר להשיג אמת זו ללא אמונה. האמונה היא התנאי החשוב ביותר להשגת האמת. מדוע? נקדים משל מעשי: אם נתבונן נראה שכך הוא הדבר גם בעסקי עולם זה, שראש לכל דבר הוא האמונה, כל העולם מונהג ופועל על פי אמון מאחד לחברו. למשל: כדי לברר את שוויה ומחירה של סחורה כדי לקנות אותה, אם לא נסמוך על שום נאמנות של שום אדם – לא נדע לעולם את המחיר. גם אם יהיה החכם הגדול ביותר ויפעיל את כל עמקות בינתו להוכיח שראוי שהמחיר יהיה שונה ממה שהוא – כל חכמתו אינה כלום, כי הדבר הקובע הוא הנאמנות שעל פיו יושק כל דבר. אותם כללי אמונה חלים בין שהנדון הוא עסקה ענקית של רכישת בית וכדומה, או פריטי מזון במכולת. האמונה היא הבסיס לקבלת שטרות והמחאות שיקים וכיוצא בזה. בכל מקום שאתה פונה אליו, אתה חייב לרחוש אמון לאנשים עימם אתה מבצע את עסקך, אחרת, לא יתבצע לעולם שום עסק. רק על ידי אמונה ואמון ניתן לשרוד בעולם העסקים. גם מנהלים של תאגידי ענק חייבים לרחוש אמון לדו”חות שמגישים להם עוזריהם – לעבודתם של אנשים שהם סומכים עליהם. כל עולם העסקים מתנהל, בסופו של דבר, באמצעות האמונה, האמון והביטחון של אנשים זה לזה.

מי שמשקר את חברו ופוגם בנאמנות שביניהם פוגם באמונה הקדושה ונחשב כעובד עבודת אלילים ממש, כי כאמור, מקורו של האמון בין אנשים מושתת על האמונה הקדושה…

כל מעשהו באמונה (תהלים לג, ד)

מה מקורה של אמונה זו ועד כמה היא משפיעה על חייו של היהודי? אין לנו אלא להעתיק מלשון הזהב של רבי נתן בספרו הנ”ל (בשינויים קלים) וניווכח ברוב עוצמתה וחיוניותה של האמונה, שהיא כל חיותו של היהודי. כפי שציינתי במאמר למה אמונה?, היה רבי נתן מצווה ועומד מפי רבו שכל אימת שהוא מדבר בספריו משבח ה”אמונה” התמימה בהקדוש ברוך הוא, ומגנאי ההולכים אחר שכלם ומבלים את ימיהם במחקרים עקרים – שישחרר את עטו מבלי לחסוך במילים. רבי נתן מתעכב על מקורה של האמונה הנ”ל מאין היא נובעת, וכך הוא כותב:

“… כל הנאמנות שבין אדם לחברו, הכל נמשך מכוח האמונה הקדושה, שצריך להאמין בהקב”ה ובצדיקי האמת ובתורתו הקדושה. כי הקב”ה ברא כוח אמונה באדם, שבכוח זה יהיה לו כוח ובחירה להאמין באמת. ומשם נשתלשלה האמונה והנאמנות שבין אדם לחברו, שבו תלוי קיום העולם (והחברה, כנ”ל).

ולכן אמרו חז”ל: “כל המשנה בדיבורו – כאילו עובד עבודה זרה”, כי כשמשקר את חברו ופוגם בנאמנות שביניהם הרי הוא פוגם באמונה הקדושה, ונחשב כעובד עבודת אלילים ממש, כי כאמור מקורו של האמון בין אנשים מושתת על האמונה הקדושה.

הכלל הוא – שכל קיום העולם הוא על ידי האמונה, וכן אמר דוד המלך עליו השלום: “וכל מעשהו באמונה”. וגם כל התורה והמצוות בנויות על האמונה, כמו שאמרו חז”ל: בא חבקוק והעמידן על אחת: וצדיק באמונתו יחיה!

הנאמנות שבין אדם לחברו נמשכת מכוח האמונה הקדושה…

וברוך ה’, יש לנו איש נאמן באמת שראוי לסמוך עליו והוא משה רבינו עליו השלום, ומכוחו אנו יודעים היטב במה “לסחור” בעולם הזה. כי הרי לפי האמת “אין אדם יודע במה הוא משתכר”, כמו שלימדו אותנו חכמינו ז”ל (פסחים נ”ד ע”ב), לכן חמל עלינו אבינו שבשמים ושלח לנו את משה רבינו הרועה הנאמן שעליו מעידה התורה “בכל ביתי נאמן הוא”, והוא אשר האיר עינינו והצליח דרכנו והודיע לנו על כל “הסחורות” הנפלאות שעלינו לסחור בעולם הזה, שהן: “לבישת ציצית”, “הנחת תפילין”, “שמירת שבת” ושאר כל המצוות הנפלאות…

ובוודאי אין אנו צריכים לחקור כלל אחר אם הסחורות הללו הן מוצלחות, כי עצם המחקר בזה הוא דבר פסול,. טיפשי ובלתי הגיוני. מי שרוצה לחקור ולבדוק אחרי איש נאמן כזה כמו רוענו הנאמן משה עבד ה’… היש פתי וסכל ממנו?! אנשים נאמנים וחכמים אמיתיים כותבים לו ומזרזים אותו שימהר לסחור באלו הסחורות, כי מובטח לו שיצליח בהם מאוד מאוד וירוויח אוצרות עתק הון תועפות… והוא במקום לתת את האמון ולהתחיל לסחור, הרי הוא מבלה ימיו במחשבות הבל לחקור תחילה בטעם הדברים, מדוע הסחורה היא טובה ומהי מהותה, אוי לאותה בושה!

ואם כן, לאחר שמשה רבינו וכל הצדיקים כותבים לנו להיזהר ולקיים התורה והמצוות, כי בזה טמון סוד הצלחתנו גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. והלא הם אנשים נאמנים חכמים ונבונים ואוהבים אותנו באמת – בוודאי אין אנו צריכים לחקור אחריהם חלילה, אלא להאמין להם באמונה תמימה ולילך בדרכיהם… וכל ימינו נעסוק במסחר בסחורות היקרות מפז ומפנינים האלו שאין דבר בעולם ששווה להם, ואפשר לסמוך עליהם לגמרי, ועל ידי האמונה הזאת אמנם נצליח הצלחה נצחית. גם אם כעת אין אנו מבינים באופן מלא, הכל יתברר במועד מאוחר יותר. זהו היופי שבידיד אמת נאמן שעליו אפשר לסמוך. ואם יש לנו אמונה במשה רבינו ובצדיקי האמת נוכל בהחלט להצליח – ונצליח!

כל המאמין באמת, קשור לאמת. האמת והאמונה הולכות יחד, יד ביד. כל אחת מהן תומכת ברעותה ומחזקת אותה. על ידי האמונה בתורה אנו מביאים על עצמנו את האמת של התורה. למרות שאולי לא נבין עדיין את מה שאנו עושים, הדבר יתבהר לנו בהמשך לימודינו והתקדמותנו ביהדות. אך תחילה, עלינו להאמין. חייבת להיות לנו אמונה ולחיות תמיד רק על פיה ובכך נצליח בדרכנו. (על פי ליקוטי הלכות, גילוח ד, א-ג).