בעוד כמה ימים יחול חג השבועות, חג מתן תורה. בכל שנה ובכל יום אנו זוכים לקבל את התורה מחדש. אבל איזו תורה נזכה לקבל, זה כבר תלוי בנו. על כך במאמר לכבוד חג השבועות!
חג השבועות הוא חג מתן תורה שניתנה בהר סיני לעיני כל עם ישראל. המדרש מלמד: אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן: “כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה ציפור לא צייץ, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש..” ויצא הקול: “אנכי ה’ אלוקיך” (שמות רבה כט). כל העולם עצר את נשימתו, בעת שהקדוש ברוך הוא נתן את התורה לעם ישראל.
בשעה שהשם רצה לתת את התורה הוא רצה לדבר ישירות לעם ישראל, אולם הם ביקשו ממשה רבנו: “דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר אלוקים עמנו פן נמות” (שמות כ טז). עלינו להבין כיצד עם ישראל וויתרו על החוויה הרוחנית האדירה, לשמוע את עשרת הדברות ישירות מפי השם, מהו הסוד העומד מאחורי בקשתם המוזרה לכאורה?
נתבונן בתורה שרבי נחמן לימד כדי להבין מה הסתתר מאחורי הבקשה של עם ישראל:
“כל נפש מישראל יש לה שורש בשבעים נפש של בית יעקב (בראשית מו כז), ששורשם ב’שבעים פנים של התורה’ – שבעים שבילים של התבוננות להשיג את התורה פירושיה וסודותיה, רמה מעל רמה. כנגד זה, יש שבעים אומות, כל אומה יש לה מידה רעה שאין בחברתה, המידות הרעות הן אלו שמרחיקות אותן משבעים פנים של התורה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
כדי להשיג שבעים פנים של התורה בהכרח להתמודד קודם עם המידות והתאוות הרעות של כל השבעים אומות ולעמוד בניסיון, רק אז ניתן להשיג גילוי של התורה, בדומה לפרי שמכוסה בקליפה – בהכרח להסיר את הקליפה ורק כך ניתן לאכול את הפרי. המידה הרעה הכוללת את כל המידות והתאוות הרעות של כל השבעים אומות היא תאוות ניאוף, ומכיוון שכך, כאשר עומדים בניסיון זה ניתן בקלות לשבר את כל המידות הרעות ולזכות לכלל התגלות התורה – להשיג שבעים פנים של התורה.
רבי נחמן מוסיף, שכאשר מתגלה תורה נולדת הבנה חדשה, השגה חדשה, כאילו נולדת נשמה חדשה. כשהצדיק מגלה דבר תורה הוא מוריד נשמה חדשה לשומעים את התורה, כל אחד לפי התפיסה שלו וכלי המוחין שלו. חכמינו לימדו אותנו שבתורה יש שני כוחות להמית ולהחיות, כמו שאמרו: “ושמתם את דברי אלה” (דברים יא יח, חכמינו דרשו: “ושמתם”. כאילו נכתב באות ס’), “זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם מוות” (יומא עב ב).
כדי להשיג שבעים פנים של התורה בהכרח להתמודד קודם עם המידות והתאוות הרעות של כל השבעים אומות ולעמוד בניסיון, רק אז ניתן להשיג גילוי של התורה!
כך התורה של הצדיק היא לכל אחד לפי תפיסתו, יש אדם שנעשה לו נשמה חדשה מהתגלות התורה, ויש אדם שחס ושלום להיפך. במה זה תלוי? בתיקון הברית, ככל שמחשבתו של האדם נקיה יותר כך גם הוא תופס את דברי התורה באופן מתוקן יותר, בדיוק כפי שנכניס משהו לתוך כלי, אם הכלי יהיה נקי מה שנכניס יהיה נקי, ואם נכניס לכלי מטונף מה שייכנס יתלכלך.
בדיוק כך התורה הקדושה. היא עצמה טהורה, נקיה וזכה ללא רבב, כאשר המוחין נקיים התורה מוסיפה טהרה ומכוונת לדרכי חיים, להתקרב יותר לבורא. אולם אם המוח של הלומד לא נקי זה משפיע על האופן שבו הוא יפרש את דברי התורה שהוא לומד, והוא עלול לסלף אותם (ליקוטי מוהר”ן ח”א לו).
[ניתן להוסיף בדרך רמז, שאכן ראינו כמה שהתפקרו וסילפו את דברי התורה, וכעין מה שחכמינו לימדו על דואג האדומי שהוציא משפט מעוקל שדוד המלך אינו ראוי לבוא בקהל, והרי הסיבה שאנו קוראים את מגילת רות בשבועות היא כדי לספר את השתלשלות לידת דוד המלך שנפטר בשבועות, והוא כל תקוותנו שממנו ייצא המשיח].
כעת נוכל לשוב לבקשה ה”מוזרה” של עם ישראל: השם ציווה את עם ישראל: “ויאמר אל העם, היו נכונים לשלושת ימים אל תיגשו אל אישה” (שמות יט, טו), כי כאמור ביטול תאווה זו שכל האומות שקועות בה היא התנאי להתגלות התורה וקבלתה, באופן כזה שכלי המוחין שלנו יהיו ראויים ונוכל לקבל את התורה בקדושה ולציירה לטוב, לסם חיים.
אולם עם ישראל ביקשו ממשה: “דבר אתה עמנו ונשמעה, ואל ידבר עמנו אלוקים פן נמות“, הם חששו שאינם ראויים, ואם השם ידבר עמם ישירות דברי התורה עלולים להיהפך להם לסם מוות חלילה, כי הרי הכל תלוי בתפיסת המוחין, והיא עלולה לסלף את דרכם במקום לקרב אותם לבורא.
לכן הם ביקשו שמשה ידבר איתם, משה היה הקדוש ביותר עלי אדמות והמוחין שלו קדושים וטהורים בשלמות. הוא בוודאי יכול לצייר את דברי השם לטובה, לסם חיים. כעת, לאחר שדברי השם כבר קיבלו ציור לטובה על ידי משה קל יהיה יותר לכל עם ישראל לקבל את דברי השם, בלי שכלי המוחין יפגמו בדברי התורה ויציירו אותם באופן שלילי.
לאחר שהבנו את הרעיון נוכל לתת רמזים נוספים הקשורים לחג השבועות ומתן תורה; המנהג להיות ערים בליל שבועות, ואכילת מאכלי חלב:
העיניים מבטאות יותר מכל את התגברות התאווה כמו שחכמנו לימדו: “ולא תתורו.. אחרי עיניכם” – “זה הרהור עבירה” (ברכות יב ב). השינה, עצימת העיניים, מרמזת על התגברות התאווה על העיניים, כאילו ניטל האור שבעיניים, כפי שאנו אומרים בברכת השינה: “המפיל חבלי שינה על עיני”. לכן בליל שבועות שאנו רוצים לתקן את הברית כדי לקבל את התורה בטהרה אנו מדירים שינה – תאווה, מעינינו.
בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב…
והרמז למנהג לאכול מאכלי חלב בשבועות – חכמינו לימדו בהקשר ליולדת: “דם נעכר ונעשה חלב” (בכורות ו ב), בלידה הגוף עובר תהליך שבו הדם נהפך לחלב. בדומה לכך, בחג השבועות שבו מתגלה התורה – לידת המוחין, מתגברים על התאווה, המסמלת דם (כמו דם נידה), והיא מתעדנת והופכת לחלב כלומר למוח צח, כדברי הזוהר על הפסוק: “ונוזלים מן לבנון” – “ליבונא דמוחא”, לבנונית המוחין (זוהר פנחס רלה, ראה ליקוטי מוהר”ן ח”א כט ג-ה), לכן בשבועות אוכלים מאכלי חלב.
שאלנו בכותרת של המאמר, איזו תורה אנו רוצים לקבל? נדמה שהתשובה ברורה: אנו שואפים בחג השבועות לקבל על עצמנו מחדש להתקדש ולהתחדש בטהרה שלנו ולזכות לסם חיים, להתגלות התורה בקדושה ובטהרה.
(על פי ליקוטי הלכות, ברכות התורה א)
מאמרים מרתקים וסוחפים על חג השבועות ומתן תורה תוכלו למצוא כאן! אתם מוזמנים ליהנות ממגוון רחב של מאמרים מרתקים, מחכימים וסוחפים בנושא חגים ומועדים בקישור הזה.