לא צריך להעפיל אל פסגת הרי ההימליה כדי להתחבר לעצמנו, עשו את זה כאן עם פעולות “פשוטות” אך עצומות!
אחת הנקודות המיוחדות של היהדות, לעומת התורות הרוחניות של אומות העולם, היא – שתורת ישראל מגלה את מלכות בורא העולם למטה בעולם הזה, בחיים הארציים על כל פרטיהם.
קיום היהדות לא תלוי בפרישה אל הרי ההימליה ומדיטציות ארוכות, הוא גם לא מצריך סיגופים או כוחות נפש מיוחדים. יהודי הכי פשוט שמקיים מצוות עשה ונזהר ממצוות לא תעשה, פועל פעולות רוחניות נצחיות הנוגעות בשורש כל העולמות הרוחניים הגבוהים ביותר, ואילו האדם הרוחני ביותר שיעשה מה שיעשה בצורה הכי רוחנית, אבל לא על פי תורה, לא פועל בזה אלא במישור אישי וזמני.
הנקודה היפה של היהדות היא העיסוק והגילוי התמידי דווקא בחיים הארציים והגשמיים, על כל פרטיהם, את מלכותו של בורא העולם…
תפישה זו של היהדות היא שמבלבלת את אותם אנשים שלא מסוגלים לקבל את העובדה שיהודי שחי חיי גשמיות מלאים – עם בן/בת הזוג, ילדים, פרנסה וכדומה (ואולי אפילו רץ אחרי האוטובוס ועולה מזיע ומתנשף) – הוא באמת נזר הבריאה והוא זה שמקיים את כל העולמות במצוות שעושה ובתורה שלומד. זהו שורש הבוז האנטישמי של שונאי ישראל, שעל פי תפישתם (המגושמת כמו שנבין) הרוחניות חייבת להיראות “רוחנית”, וממילא כשרואים את היהודים חיים בצורה רגילה בלי “הילה” של רוחניות, ועוד טוענים שהם “כהני ה'” בעולם הזה, הם כועסים על כך.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם:
גם בנו דבקה לאורך הגלות גישה זו, וגם לנו יש קושיות על עצמנו – כיצד יתכן שעם כל הגשמיות שלנו, חסרון בכישרונות, כוחות נפש ונטיות רוחניות, בכל זאת, הערך שלנו בבריאה הוא למעלה מן הכל, ואפילו מלאכים ושרפי מעלה מחכים ואינם אומרים ‘קדוש קדוש קדוש’ עד שמניין של יהודים, ולו הפשוטים ביותר, אומרים קדושה בבית הכנסת.
מדיטציה על פסגת הר כדי להתחבר לעצמנו? לא צריך, אפשר לעשות את זה במקום בו אנו נמצאים עם פעולות “פשוטות” אך עמוקות ורוחניות מאוד…
אבל רבי נחמן מברסלב, צדיק האמת, בא להאיר בנו את הנקודה הזו – לדעת את ערכנו האמיתי ולהכניס בנו רוחניות אמיתית, שהיא היכולת להכיל את הדבר הזה שנראה כבלתי אפשרי, ודווקא האדם המגושם בעולם הזה שמושך את עצמו כפי כוחו לעשות רצון השם, הוא המעלה נחת רוח לבורא עולם יותר מכל המלאכים והשרפים.
וזה שנאמר “עולם הפוך ראיתי” – ההסתכלות הזו, שחושבים שרק על ידי התנתקות (בגשמיות) מגשמיות אפשר להיות קרוב לאלוקות נובעת מהסתכלות מגושמת, ואילו היכולת להשיג זאת ש”אבית תהלה מגושי עפר וקרוצי חומר” – היא המגלה את רוחניותו של האדם באמת!
(מבוסס על פי משנתו של רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר”ן חלק ב, תורה ז)
