אומרים שניסים קורים למי שמאמין בהם! אז אתם מאמינים בניסים? פתוחים לקבל אותם בחיים
כשטוב לנו אנחנו נמצאים במצב של אור יום, אבל בחושך? כן, דווקא שם צריך
מחשבה אחת נותנת לי כוח וחיזוק להמשיך עם כל הכוח: הקב"ה עזר לי בעבר,
בורא עולם מנסה כל הזמן לגרום לנו לרכך את הלב. לא משנה באיזה מצב
הייתכן??? אחרי שהשקיע כל כך הרבה אנרגיה ועבד כל כך קשה על התפילות שלו,
'אם הוא כבר בעבודה אז אני קופץ מהמיטה'… הזקן במשרה המלאה שבגללו הגיעו חסידי
רק בשתי ידיים, עשר אצבעות ומחיאות כפיים אנחנו מושכים את הברכה והרפואה והישועה להן
החיים שלנו מלאים במערבולות, מתחים ואי וודאות. איך מתמודדים עם הקושי הנפשי? עם אתגרים,
איך אדע מה המשימה שלי? והאם לכולנו ביחד יש משימה משותפת? ואיך כל זה
אפוד מגן לגוף ולנשמה: גם אדם שחושב שהאמונה שלו חסינה לכדורים, לא יודע מתי
