‘אם הוא כבר בעבודה אז אני קופץ מהמיטה’… הזקן במשרה המלאה שבגללו הגיעו חסידי ברסלב המבוגרים ראשונים לתפילה!
מסופר על רבי שבתאי ברסלבר שהיה ידוע כמי שהיה מגיע תמיד מהראשונים לבית הכנסת של חסידי ברסלב מדי בוקר. כן, גם בחורף האוקראיני הקפוא וגם כשהיה באמצע שנות השמונים של חייו!
כשנשאל על כך, ענה תמיד שבוודאי יהיה לו קל יותר להישאר במיטה מתחת לשמיכה המחממת בשעות הבוקר המוקדמות כשהטמפרטורות בחוץ מקפיאות. “אבל כשאני מתעורר” הסביר לשומעיו, “אני שומע קול שאומר לי להישאר במיטה ולחזור לישון. ואז אני שואל את עצמי, ‘מי מספר לי את זה?… נו, זה היצר הרע שלי!’ ואז אני חושב, ‘הוא הרי יותר מבוגר ממני והוא כבר בעבודה?!?’ ומיד אני קופץ מהמיטה ובא לבית הכנסת”…
אולי גם זה יעניין אתכם:
הנה עוד סיפור שמחזק את הנחישות של חסידי ברסלב.
רבים מחסידי ברסלב שחיו באומן במאה ה-20 הקפידו על קיום ההתבודדות בשדות וביערות בלילות, כפי שלימד אותם רבם – רבי נחמן מברסלב.
בראשות רבי אליקים גצל, צאצא של רבי נחמן, הייתה מתאספת בחצות קבוצת חסידים שירדו אל הנהר לטבול, כשהם שוברים את הקרח כדי להשתמש במי הנהר כמו מקווה. הדאגה הגדולה ביותר שלהם הייתה למצוא שוב את החור שעשו בקרח לטבול במים.
הוא הגיע לבית הכנסת בחורף הקפוא כל בוקר, גם בחורף האוקראיני הקפוא וגם כשהיה באמצע שנות השמונים של חייו!
מנהג היה להם גם לקחת חבילות של קש ולעשות מהם מדורות ולהתחמם על גדת הנהר, כדי שלא יקפאו בעודם רטובים. לאחר מכן, הם היו מבלים שעות רבות של התבודדות ביער לפני שחזרו לעיירה בזמן לתפילת שחרית.
התבודדות היא מעלה עליונה מן הכל!
בלילה קפוא אחד, כשהטמפרטורות האוקראיניות היו הרבה יותר נמוכות מהרגיל, כמעט כל חברי הקבוצה לא רצו לצאת אל היער. רק רבי אליקים גצל ורבי הירש לייב ליפל יצאו לדרך. רוחות עזות ערמו את השלג בגובה של כמה מטרים, עד שלבסוף רבי הירש לייבל לא היה יכול עוד לעמוד בקצב וחזר לאחור. רבי אליקים היה היחיד שהתקדם והתפלל ביער.
(מתוך לקט סיפורים שאסף והיה עד להם חסיד אמריקאי שפרץ את מסך הברזל כדי להגיע לקברו של רבי נחמן באומן).
אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב ולהפוך אותה לחלק מכם כבר עכשיו, וכן ממאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.
