ז באדר – יום לידתו ופטירתו של משה רבנו

בשבוע הקרוב חל יום ז' באדר. על פי הגמרא, זהו היום שבו נולד משה רבנו, וגם היום שבו הוא הסתלק מן העולם. בתורה עצמה הדבר אינו מפורש, אבל חז"ל גילו לנו את הסוד הזה.

יום ז' באדר הוא יום מיוחד. יש מקומות שאינם אומרים בו תחנון, ויש הנוהגים שכן לומר. הוא נמנה בין ימי תענית צדיקים. אבל מעבר למנהגים, זהו יום שמזכיר לנו את דמותו של המנהיג הגדול ביותר שהיה לעם ישראל.

הטעות של המן

המדרש מספר שהמן ערך גורל כדי לקבוע באיזה חודש להשמיד את עם ישראל. הוא בדק חודש אחר חודש, עד שהגורל נפל על חודש אדר. המן שמח ואמר אדר הוא חודש טוב עבורי, כיוון שזהו החודש שבו נפטר משה רבנו, והזכות שלו כבר איננה.

אבל המן לא ידע שמשה רבנו גם נולד בז' באדר. חז"ל מוסיפים עומק נוסף, ומסבירים שלא מדובר רק ביום הלידה הגשמית, אלא ביום שבו נשמתו של הצדיק עולה למדרגה עליונה יותר. במובן הרוחני, יום הסתלקותו הוא גם יום הולדתו האמיתית.

אולי גם זה יעניין אתכם:

• אדר ופורים – אתחול מחדש
• משנכנס אדר מרבים בשמחה
• פורים – להשתחרר מהטירוף!

ההסתלקות של הצדיק – התחלה חדשה

רבי נתן כותב בליקוטי הלכות, בהקשר לל"ג בעומר, עיקרון ששייך לכל הצדיקים. איך אפשר לשמוח ביום הסתלקותו של צדיק גדול? הרי הוא כביכול כבר לא איתנו יותר.

התשובה היא שכאשר צדיק חי בגוף, הוא מוגבל. גוף פיזי זה מגביל. אחרי הסתלקותו, הנשמה משתחררת מן החומר, וכוחה הרוחני גדל לאין שיעור. הצדיק פועל בעולם בעוצמה גדולה יותר.

כך זה אצל רבי שמעון בר יוחאי, וכך זה אצל הבעל שם טוב, וכן אצל רבי נחמן, וכמובן שגם אצל משה רבנו. מאז הסתלקותו, כוחו רק הולך ומתעצם.

משה רבנו ממשיך להילחם עבורנו

כבר בחייו ראינו עד כמה מסר את עצמו עבור עם ישראל. לאחר חטא העגל, כשעם ישראל נכשל בעבודה זרה זמן קצר אחרי מעמד הר סיני, הקב"ה אמר שדינם חמור מאוד. משה עלה לשמים וביקש רחמים. הוא עמד ואמר אם אתה לא מוחל להם, מחני נא מספרך.

גם אז, בהיותו בגוף, הוא נלחם עבור העם. מאז הסתלקותו, הוא ממשיך לעמוד ולבקש רחמים על קיומנו.

חז"ל מספרים על קיסר רומא שטען שהוא גדול ממשה, כי הוא חי ומשה מת. רבי יהושע בן חנניה הראה לו שהשפעתו של משה חיה וקיימת. הקיסר גזר שלא ידליקו אש ברומא, וכבר למחרת עברו על גזרתו. אבל משה ציווה "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", ואלפי שנים עם ישראל שומר שבת. אז מי חי באמת?

הכוח שמחזיק את עם ישראל

כבר יותר משלושת אלפים שנה מאז מתן תורה. דורות עברו, עמים קמו ונפלו, אימפריות נעלמו. ועם ישראל עדיין כאן.

יש יהודים שהתרחקו מתורה ומצוות, אבל הם עדיין יהודים. עדיין יש להם חיבור. אלמלא הדורות ששמרו שבת וקיימו את התורה והמצוות מאז משה רבנו, גם החיבור הזה היה נאבד. מי עומד מאחורי הקיום הזה? כוחו של משה רבנו, התורה שהוא נתן, והרחמים שהוא מעורר עלינו בשמים.

כאשר צדיק חי בגוף, הוא מוגבל. גוף פיזי זה מגביל. אחרי הסתלקותו, הנשמה משתחררת מן החומר, וכוחה הרוחני גדל לאין שיעור. הצדיק פועל בעולם בעוצמה גדולה יותר.

מדוע משה רבנו נקבר מחוץ לארץ

הזוהר שואל מדוע משה רבנו לא זכה להיכנס לארץ ישראל. הוא הגיע עד הגבול, ונעצר.

הזוהר מסביר שקבורתו מחוץ לארץ רומזת לכך שהוא מלווה כל יהודי שנמצא מחוץ לארץ, ופועל להחזירו לארץ ולשורש שלו. הוא נשאר עם העם, גם בגלות.

משה רבנו – מנהיג אמיתי

משה רבנו לא ביקש כבוד ולא משרה. הוא לא נלחם על כיסא המנהיגות. להפך, בתחילת שליחותו סירב לקבל את התפקיד. כל רצונו היה טובת עם ישראל.

כשאמר לקב"ה אם אינך מוחל להם מחני נא מספרך, הוא ביטא את תמצית המנהיגות האמיתית, שהיא מסירות מוחלטת לעם.

ז' באדר – התגלות של כח הצדיק האמיתי

ז' באדר הוא יום שבו אנחנו מבקשים התגלות של כוח הצדיק האמיתי. לא מנהיגות של אינטרסים, אלא הנהגה של תורה ואמונה.

נבקש שהכוח של משה רבנו יאיר בנו אמונה פשוטה, חיבור לתורה, רצון לחזור אל הקב"ה ואל ארצנו. שנזכה להתחזק באמונה, להישען על תורת משה רבנו, ולהישאר מחוברים גם בדור מבולבל כמו שלנו.

יהי רצון שנזכה לגילוי כוחם של הצדיקים האמיתיים, לשוב אל השם בלב שלם, ולראות במהרה בביאת משיח ובגאולה שלמה אמן.