עשרה בטבת ויום ההילולא של רבי נתן מברסלב

עשרה בטבת הוא אחד הימים העצובים בלוח השנה היהודי. ביום זה הניח נבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים. במשך שנתיים וחצי הייתה ירושלים נתונה במצור, והיא הייתה השריד האחרון למלכות יהודה. מצור זה היה תחילתו של חורבן בית המקדש הראשון והגלות לבבל – טרגדיה עצומה בתולדות עם ישראל.

אך חודש טבת כולו טומן בחובו צער נוסף. ביום ח’ בטבת אירע מאורע קשה נוסף:
תרגום התורה ליוונית. מדוע זהו אסון?
משום שבכל תרגום הולך לאיבוד משהו מן המקור. כך התורה יוצאת מצורתה הפנימית והקדושה, וניתנת לפרשנויות זרות ולעיוותים.
אנו יודעים זאת היטב, שכן גם בדורנו, העוסקים בתרגום, חווים עד כמה קשה לשמר את העומק והדיוק של המקור.

ביום ט’ בטבת נפטר עזרא הסופר – מנהיג הדור, מגדולי ישראל, אשר הגמרא אומרת שהיה ראוי שייעשו על ידו ניסים כמשה רבנו בהוצאת ישראל ממצרים. עזרא הוא שהנהיג את העם בשובו מגלות בבל בראשית ימי הבית השני. הוא היה ראוי לגאולה שלמה, אלא שהדור לא זכה לכך.

וביום י’ בטבת – המצור על ירושלים. שלושה ימים רצופים של צער: התורה תורגמה, עזרא הסופר הסתלק, וירושלים הוקפה במצור. חודש טבת הוא חודש רווי צרות.

אולי גם זה יעניין אתכם:

• בשתי מילים: רבי נתן – לרגל ההילולה ביום עשרה בטבת
• ולא נתן – אם לא רבי נתן – למוט רגלינו
• חודש טבת – לתת לב אוהב ואוזן קשבת
• טבת – הלב של החורף

עשרה בטבת – יום פטירתו של רבי נתן

לחסידי ברסלב יש בעשרה בטבת צער נוסף: זהו יום פטירתו של רבי נתן מברסלב, תלמידו הגדול של רבי נחמן. רבי נתן הוא זה שהעביר לנו את תורת רבי נחמן, והוא חוליה מרכזית בהמשכיות התורה.

יש כאן הקבלה עמוקה: עזרא הסופר – הגירסה הנכונה של ספר התורה שבכתב, רבי נתן – הסופר של תורת רבי נחמן.

התורה תורגמה ליוונית – ואילו רבי נתן כתב, סידר והאיר את התורה הפנימית. המצור – רמז לגלות הדעת, לכך שאדם עלול לחשוב שהעולם שסביבו הוא מקומו האמיתי.

רבי נתן אמר לפני פטירתו: “אַז עזרא הסופר גייט אַוועק” – עזרא הסופר הולך לעולמו, והיצר הרע מתגבר, הכול נראה אבוד. אך אז הוסיף: דף אחד מתורת רבי נחמן יכול לתקן הכול.

האוצר שהשאיר רבי נתן

אף על פי שרבי נתן הסתלק, הוא הותיר אחריו אוצר שאין לו שיעור. כל כתבי רבי נחמן – ליקוטי מוהר”ן, סיפורי מעשיות, ספר המידות, ספרי האל”ף בי”ת (ספר המידות) – כולם נכתבו והועברו על ידו.

נוסף לכך חיבר רבי נתן את ליקוטי הלכות, שאין לו אח ורע בספרות התורנית, וכן את ליקוטי איגרות, קיצור ליקוטי מוהר”ן, שיחות הר”ן, וחיי מוהר”ן.

מתוך הטרגדיה – נולדה נחמה. אם מביטים מעבר לכאב, מגלים שהקב”ה מכין רפואה למכה.

הצומות שיהפכו לשמחה

הנביא זכריה, שהיה בן דורו של עזרא הסופר, נשאל: כעת שבית המקדש השני נבנה – האם עדיין צריך לצום? תשובתו הייתה שהצומות של החודש הרביעי, החמישי, השביעי והעשירי – יהפכו לעתיד לבוא לימי ששון ושמחה. מדוע? משום שאז נבין שכל הצרות שעברנו היו לטובתנו.

זהו הלקח של עשרה בטבת. נכון, יש צער. אין אדם שעובר את החיים ללא ניסיונות. אך עלינו לדעת שמחשבותיו של הקב”ה הן תמיד לטובה.

יבוא יום ונבין עד כמה כל הסבל הוליך אותנו לחיים אמיתיים – חיים של שמחה, בריאות, אריכות ימים ונחת.
ובעזרת ה’, נזכה לראות את ביאת המשיח ובניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.