פרשת וירא – ניצוצות של אור בתוך החושך

פרשת וירא פותחת במראה הנשגב של אברהם אבינו היושב בפתח האוהל כחום היום, שלושה ימים לאחר שנימול, והקב״ה מתגלה אליו. שלושה מלאכים באים לבקרו – אחד לרפאותו, אחד לבשר לשרה על לידת יצחק, ואחד להפוך את סדום ועמורה.

חז״ל אומרים: במקום שיש עבודה זרה וגילוי עריות – יש חורבן.
ואכן כך היה בסדום – עיר של שחיתות שאין לה תקנה. אך גם מתוך החורבן הזה הקב״ה מצמיח ישועה: לוט, אחיינו של אברהם, נושע בזכות קרבתו לצדיק.

לוט, אף שהיה רחוק מאברהם אבינו בדרכיו, נושא בקרבו ניצוץ של טוב. המלאך מציל אותו, וממנו נולדים שני בנים – מואב ועמון.

לפעמים האור מסתתר דווקא במקום של החושך

המדרש אומר על הפסוק “מצאתי דוד עבדי”: היכן מצא הקב״ה את דוד? בסדום.
כי רות המואבייה, סבתו של דוד המלך, יצאה ממואב – ומואב יצא מסדום.

האר״י הקדוש מגלה סוד עמוק: לפעמים נשמות עליונות מהמקומות הגבוהים ביותר אינן יכולות לרדת לעולם בדרך הרגילה. כוחות המקטרגים מעכבים אותן, ולכן הקב״ה מסתיר אותן בתוך מקומות שיש בהם טומאה גדולה – ששם נדמה שלא יוכלו להתקיים. דווקא דרך החושך וההשחתה הן באות לעולם.

אולי יעניין אתכם גם:

• לפעמים דווקא מתוך החושך מגיע האור – פרשת וירא
• איך אפשר לגלות את ה' בעולם? – פרשת וירא
• פרשת השבוע וירא – עמידה בניסיון כמנוף לצמיחה אישית וכללית

כך ירדה נשמת דוד המלך – דרך סדום, דרך מואב, ודרך רות.
כך ירדו נשמותיהם של צדיקים וגרים גדולים: רבי עקיבא, שמעיה ואבטליון – נשמות שבאו ממעמקים, מהעולם הרחוק ביותר, אך הגיעו למדרגה הגבוהה ביותר.

מכאן למדנו דבר גדול: גם מתוך המקומות הנמוכים ביותר יכולים לצמוח ניצוצות של קדושה. גם בדור של ערכים מפוקפקים, יש נשמות גדולות – וצריך להתפלל עליהן.
תפקידם של צדיקים כמו אברהם ויצחק הוא להתפלל על הרחוקים, להעלות את הנפולים ולגלות את אור ה’.

עקידת יצחק – סיפור של אמונה

סופה של הפרשה הוא סיפור עקידת יצחק – פסגת האמונה.
הקב"ה ציווה את אברהם להקריב את בנו היחיד, הבן שנולד לו אחרי מאה שנות ציפייה, ובכל זאת הוא אינו מהרהר אחר דבר ה’.
הפסוק אומר: “וירא את המקום מרחוק”
חז״ל דורשים: אברהם ראה ברוח הקודש את מקום המקדש, ששם יקריבו בניו קרבנות ויעבדו את ה’ באהבה.
העקידה נראתה לו כסתירה גמורה – ה’ מבטיח שמיצחק יצא עם שלם, ובו בזמן מצווה להקריבו.

אבל אברהם היתה לו ראייה למרחוק – מעבר להווה, הוא ראה את התמונה השלמה, את תכלית הבריאה.

כך גם אנחנו, פעמים רבות החיים נראים לנו מלאים סתירות. איננו מבינים את דרכי ה’.
אך עלינו לזכור – ה’ רואה למרחוק. הוא רואה את הגאולה, את תיקון הנשמות כולן.

פרשת וירא מלמדת אותנו שהאור הגדול ביותר נולד לעיתים דווקא מתוך החושך העמוק ביותר.
מסדום יצא דוד המלך, מן הניסיון הקשה ביותר נולדת אמונה שאין כדוגמתה.
ומתוך כל הבלבול בעולם, ה’ מחבר הכול לגאולה שלמה.

אנחנו צריכים להאמין שגם בדורנו, בתוך הסערה והחושך, נולדות נשמות גדולות – ונראה בעינינו כיצד כולן חוזרות אל ה’, באור ובשמחה.