צריך שני דברים בחיים כדי שהם ייראו אחרת: צעקה ושמחה. איך למה ומדוע? רבי נחמן עם כל התשובות לשאלות במאמר שלפניכם!
המזל הגדול שלנו הוא שיש לנו צדיק עצום כזה – את רבי נחמן מברסלב, שמלמד אותנו שאם אדם מקושר לצדיק אמיתי והוא שומע בקולו, אז החיים שלו נראים אחרת!
ובעיקר, אם מקיימים את שני הדברים שהוא הכי אוחז מהם: מצד אחד – לצעוק, עבודת הצעקה, ומצד שני – לשמוח, עבודת השמחה.
הצעקה
הצעקה – לעשות תשובה על המעשים הלא טובים, והשמחה – לשמוח במה שכן זוכים בו.
רבי נחמן אומר לכל אחד מאיתנו: יש לך דברים שאתה לא בסדר בהם? יש לך מחדלים ביהדות שלך? יש לך מכשולים ברוחניות שלך? – תצעק!!! וכדאי שזו תהיה צעקה גדולה!
ויש גם עצה נפלאה, כדי שלא נמצא את עצמנו צועקים כל היום – לקבוע זמן ומקום במהלך היום למשך שעה להתבודדות (שיחה אישית, תפילה אישית) ולצעוק להשם. וגם אם לא יכולים לעשות את זה באופן קבוע, גם אז אפשר לצעוק לבורא עולם בכל רגע נתון.
למשל, אדם מתעורר לתשובה, יש לו הרהורי תשובה, הוא מסתכל על עצמו ורואה שמצבו גרוע, כמו שאומרים ‘על הפנים’. הוא מרגיש מצב ביש מרוב היצרים הבוערים בו, והסיטרא אחרא (הצד האחר) שמסבבת אותו במחשבות לא טובות ורצונות לא טובים…. קודם כל, אין ייאוש! דבר שני, יש עצה בשבילו: לצעוק להשם! לא לחשוב בכלל, כי אין על מה לחשוב כאן, רק לצעוק: ‘אבא!! אני לא רוצה את זה! תעזור לי להיות בן אדם טוב, יהודי טוב כמו שאתה רוצה – כי מי מה שאתה רוצה זה מה שאני רוצה!…’
זוהי העצה הראשונה והיסודית של רבי נחמן הקדוש – לקבוע כל יום זמן לדבר עם בורא עולם, לשפוך את מר נפשו וסגור ליבו, לצעוק, לבקש עזרה על הכל!
אולי גם זה יעניין אתכם:
נכון, אי אפשר לצעוק ביום אחד על הכל, אבל צריך לעשות את זה, כל אחד כפי כוחו וכפי מה שעובר עליו. יש אחד שיש לו עבירות, ויש אחד שנפל לתאוות אכילה. יש אחד שגונב וגוזל, ויש אחד שיש לו יצר רע אחר – כל אחד ומכאוביו שלו, עליהם ידבר עם בורא עולם, ישפוך שיחו וליבו לפניו ויבקש רחמים ואת גלגלי ההצלה הנחוצים לו.
השמחה
הצעקה נועדה לזמן מסוים וקצר במהלך היום, לעומתה השמחה – היא עיקר ורוב היום. כן, לשמוח ולרקוד, להודות ולהלל את בורא עולם, להרחיב ולייקר כל נקודה טובה שבורא ועלם מזכה אותך – ברוחניות ובגשמיות.
עזרת היום לאמך הקשישה בביתה? קנית וניקית? – זה מעשה טוב שעשית. זה מעשה אדיר!
עזרת לאשתך/לבעלך? לילדים שלך? לשכנים? לחברים לעבודה? – כל אלה מעשים טובים שבורא עולם זיכה אותך לעשות ועליהם צריך לשמוח ולהודות בפה מלא ובשמחה. למה? כי ממעשים כאלה צריכים להיות מרוצים ושמחים, שברוך השם, אין לי רק עבירות חללה, אלא גם זכויות, מצוות וחסדים!
על זה אומר רבי נתן מברסלב, שאם אדם הולך בדרך זו – כשהוא מודה ושמח בנקודות הטובות שלו, מהלל ומשבח את הקב”ה על כל החסד שעושה עימנו – אז בוודאי יוכל אחר כך להתפלל ולעשות תשובה.
הצעקה נועדה לזמן מסוים וקצר במהלך היום, לעומתה השמחה – היא עיקר ורוב היום. אז תשמחו ותרקדו, תודו לבורא עולם וייקרו כל נקודה טובה שיש בכם!
חסדי הבורא כל היום!
והנקודות הטובות ברוחניות, זה חוץ מהחסדים הגדולים שעושה עימנו בגשמיות, שנותן לנו בריאות הגוף והנפש, בית לגור בו, מיטה לישון עליה, מזרן כדי שיהיה נוח, סדין, שמיכה, כרית… והרשימה עוד ארוכה מאוד – זה הכל חסד!
אבל הבעיה היא, שרק כשזה חסר לאדם רק אז הוא מתעורר לראות שזה חסד.
למשל, כשהוא נוסע בדרך ומגלה ששכח חלק לקחת חלק מהבגדים לשבת או את המצעים וכו’, אז הוא נאלץ לישון על מצעים ישנים. זה לא נעים לרוב בני האדם. אז, ורק אז, האדם מתעורר להבין שזהו חסד גדול כאשר יש את הפרטים הללו.
זאת רק דוגמה אחת, בחיים יש לנו אינספור דוגמאות ורגעים עם דברים שאנחנו זקוקים להם בחיי היומיום, ורק כשהם חסרים לנו אנחנו מבינים איזה חסד הקב”ה עושה איתנו כשהוא מזמן לנו אותם.
כן, תגידו תודה על המים – חמים, קרים ופושרים, על החשמל, על הגז, על הריצוף בבית, על התמונות היפות שמקשטות את קירות ביתכם, על החלונות, הדלת, המטבח, המקרר, התנור, הכיריים, הסירים, הכלים, הסכו”ם, מכונת הכביסה, הטלפון, המכונית…. כל אלה חסדים עצומים שבורא עולם עושה איתנו, שום דבר לא מובן מאליו.
לשמוח ולרקוד, להודות ולהלל את בורא עולם…
לא מזמן התחלתי לומר תודה לבורא עולם על האצבעות שלי. כן, על האצבעות. למה? כי קראתי לא מזמן על מישהו שכתב על האצבעות שאין לו. תארו לכם כמה חסד יש באצבעות, הכל אנחנו עושים עם עשר האצבעות שלנו – אוכלים, שוטפים, מחזיקים את הספר, מציירים ועוד. עשר אצבעות עשרה חסדים בכל רגע ורגע!
אם אדם ישים לב לפרטים הללו, הוא יוכל למלא ספרים שאדם עושה עם האצבעות שלו. אנחנו לא קולטים באילו חסדים אנחנו מוקפים, ממש כך. סיפרו לי על אדם אחד שחסרה לו יד ימין והוא לא יכול להניח בגלל זה תפילין של יד על היד השנייה, לכן הוא מניח רק תפילין של ראש, כי הוא מתבייש להטריח אנשים שיניחו לו. אמרתי לאותו אדם שסיפר לי את זה, שיאמר לאיש היקר הזה שהוא לא מטריח אף אחד אלא מזכה! שיחשוב שבכל פעם שהוא מבקש ממישהו שיניח לו תפילין זה כאילו שהוא נותן לו מיליון דולר…
אנחנו מוקפים! בחסדים ואינסוף אהבה ורחמים של בורא עולם. צריך רק להסתכל ולומר תודה ולשמוח.
על זה אומר רבי נתן, שמי שהולך בדרך זו – שמצד אחד מהלל ומודה את בורא עולם, ומצד שני צועק על מה שלא בסדר – בוודאי מוחלים לו על כל העוונות, ואז הם הופכים לזכויות.
יש רחמנות גדולה מזו בעולם כולו? אנשים עושים רע, ובכל זאת, הקב”ה מציל אותם מכל הצרות. למה? בגלל שצעקו אליו. כי הקב”ה אוהב את מי שצועק אליו, כל סוג של צעקה – חלשה, חזקה, אנחה, שברון לבב…. הם צועקים והוא שומע, הם קוראים והוא עוזר ומציל אותם מצרה וצוקה.
ובנוסף לצעקה הם גם אומרים תודה על כל מה שעובר עליהם, מודים לבורא עולם על כל מה שהוא עושה איתם, ושמחים.
זאת הדרך הנכונה שתביא אותנו לכל הטוב!
(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספר “תכסיסי מלחמה”).
מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.
