השנה תשעה באב יוצא ביום שבת ונדחה ליום ראשון. מה המשמעות של דחייה זו? ואיזו בשורה מביא חודש אב?
יום תשעה באב הוא היום הקשה ביותר בלוח השנה היהודי.
השנה, הצום יתקיים בשבת וזה משנה מאוד.
בשבת אסור לנו לצום, להתאבל או להיות בעצבות. השבת היא יום שבו אנו אמורים לחוות שמחה פנימית עמוקה הנטועה בעולם הבא.
אולי גם זה יעניין אתכם:
השבת היא נקודת השיא הרוחנית של כל השבוע, יום של שחרור מהדאגות החומריות שלנו.
אבל לשבת ותשעה באב יש משהו משותף – בשני הימים האלה אנו כמהים לאלוקים ולרוחניות. בתשעה באב, הכמיהה שלנו מופעלת על ידי ההכרה עד כמה אנחנו רחוקים מבורא עולם. אנחנו יושבים נמוך בתוך או ליד העפר כדי להרגיש את המרחק שלנו מגן עדן. בשבת, לעומת זאת, אנחנו מרגישים את קרבת השם ומשתוקקים להחזיק אותה איתנו לאורך כל ימות השבוע.
בשבת אסור לנו לצום, להתאבל או להיות בעצבות. השבת היא יום שבו אנו אמורים לחוות שמחה פנימית עמוקה הנטועה בעולם הבא!
אבל השנה אנחנו מציינים תשעה באב יוצא בשבת שנחגוג כמו כל שבת. וכשאנחנו צמים ביום ראשון, הרבה מהחומרה של הצום מתמתנת מכיוון שלא מקיימים אותו ב”יום הקשה” המקורי.
יום שכולו אהבה עמוקה ואינסופית של בורא עולם אלינו…
לכן הצום השנה הוא זמן גדול מאוד להתמקד באהבתו העמוקה והאינסופית של הקב”ה אלינו. ולמרות שבית המקדש חרב אנחנו עדיין בבת עינו של יוצרנו, והאבל שאנו חווים נובע מתוך תקווה שקשר האהבה הזה עוד יתגלה במלואו במהרה.
וכמו שרבי נחמן אומר: אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן!
זאת הבשורה המתוקה של חודש אב!
מה קורה במעגל החיים שלנו לפי לוח השנה? אתם מוזמנים לגלות בקישור הזה.
