אף אחד לא אוהב מבחנים ובמיוחד כשהם קורים במפתיע ואנחנו לא תמיד מוכנים. בבוחן פתע הזה יש שאלה רק שאלה אחת, רוצים לנסות?
האם נרות החנוכה שלכם עדיין דולקים?
א. לא
ב. כן
ג. לא יודע
ד. לא יכול לענות
התשובה הנכונה היא כל אחת מהתשובות וכולן ביחד. והרשו לי להסביר.
נרות חנוכה הפיזיים שלך בהחלט כבו, אם אתה קורא את המאמר הזה אחרי שהדלקת את החנוכייה. אז א. היא תשובה נכונה.
אם הדלקת את נרות חנוכה עכשיו אז כן, הם כן דולקים, כי מציאת פך השמן הקטן של שמחה יהודית תחזיק אותה ותמשיך להאיר למשך זמן מסוים, לפחות בזמן שאתם קוראים את המאמר הזה. אז גם תשובה ב. נכונה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
לגלות מחדש את אלוקים עם חג החנוכה
הנשק הכי קטלני: שיחה אחד על אחד
מצווה לא פשוטה אבל מגשימה את החלום הגדול
גם תשובה ג. נכונה. אחרי הכל, בנוסף לעובדה שאנחנו לא יודעים אף פעם אם התשובה הרוחנית שלנו התקבלה (כפי שמלמד רבי נחמן בספר המידות סימן תשובה א), זה קורה רק כשאנחנו נמצאים אפלים מהרגיל, קרי ניסיונות ואתגרי חיים, שאז אנחנו צריכים את הזוהר המיוחד של חג החנוכה ורק אז מגלים כמה אנרגיה רוחנית השקענו בהדלקת הנרות ובחג חנוכה עצמו.
לבסוף, תשובה ד, שכל בר דעת מבין שהוא לא יכול לענות על השאלה. למה? וכך אומר רב נחמן: דוד המלך ע”ה אומר: “כי אני ידעתי כי גדול ה’ ואדוננו מכל אלוהים” (תהלים קלה, ה). “ידעתי” – בלשון עבר, כי התחושה של גדולת האלוקים המאירה ומעניקה השראה היום – היא בלתי ניתנת לתיאור! אין אדם שיכול לומר בפירוש שכך וכך היא הגדולה. עד כדי כך, שרבי נחמן ממשיך ואומר לנו – שאפילו האדם בינו לבין עצמו לא יכול לבטא זאת במילים.
“כי אני ידעתי כי גדול ה’ ואדוננו מכל אלוהים”!
הדרך היחידה לקבל ולשמור על התחושה הזו היא בעזרת העבודה שבלב, כלומר התפילה. לכך מתכוון הזוהר הקדוש (חלק א קג, ע”ב) כאשר הוא מעיר על הפסוק במשלי (לא, כג): “נודע בשערים בעלה” – כל אדם חווה את הבורא רק ביחס לשערים שהוא עושה בליבו עם התפילה.
ולמרות שאף אדם לא יכול לעולם להכיר את הקב”ה בעצמו, ככל שהוא מהרהר בגדולתו של הבורא, וככל שהוא מתפלל ומרבה בתפילה האישית בתחינות ובקשות לקרבת אלוקים – כך הוא חווה אותו יותר.
אז, האם נרות החנוכה שלי עדיין דולקים?
כל התשובות נכונות.
אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב ולהפוך אותה לחלק מכם כבר עכשיו, וכן ממאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.
