פורים – סוד ההצלחה של מרדכי

מרדכי עשה את הלא יאומן: הוא איחד את העם היהודי המפורד והמסוכסך מבפנים, ליכד את כל החלקים המנוגדים! מה היה סוד ההצלחה הגדול של מרדכי לשלום המיוחל?

איך מרדכי הצליח לאחד את העם היהודי המפורד והמסוכסך מבפנים? ללכד את כל החלקים המנוגדים? את הפוקוס של סוד ההצלחה הוא שם על הפיוס עם הטוב. כנסו וגלו!

כאשר תתגלה נקודת המשיח שבכל נשמה יהודית, אז יופיע המשיח! (ליקטי הלכות, השכמת הבוקר א:ח, טו)..

איך הוא עשה את זה?

איך מרדכי הצליח?

כיצד הוא איחד את העם היהודי המפורד והמסוכסך מבפנים?

כיצד הצליח ללכד את החלקים המנוגדים של כל נשמה יהודית?

בדרך אחת!

מכיוון בדרך יחידה זו מיישבת את שני הסכסוכים. ומכיוון שיישובו של כל סכסוך כרוך בישובו של הסכסוך האחר.

והנה הדרך: קבלת הטוב המולד.

רשמתם לכם? מצוין! נמשיך.

אולי גם זה יעניין אתכם:

אדר ופורים – אתחול מחדש

משנכנס אדר מרבים בשמחה

משיבת נפש – להיות בן אדם חדש

ליהנות מהנופים שלי

לילות הזהב של החורף

הבחירה בידיים שלנו

סבלנות והחיים הטובים

ומכיוון שלפעמים כאשר אנו מביטים בעצמנו איננו מצליחים לראות את החיובי, את הטוב ואת הקדוש, במקום לראות את הכוונות הטובות שלנו, אנו מגלים בעצמנו פגמים שנוצרו מהמעשים המוטעים שלנו. ובמקום להודות במעשים הטובים והקדושים שלנו, אנחנו מאשימים את עצמנו בכוונות הלא מושלמות. לכן אנו מצטערים על כל ההיבטים ה”לא קדושים” הללו שבעצמנו, כאשר ההרגשה שלנו היא שלא ניתן לעשות בעניינם דבר. אך כאשר אנו רואים את כל הכוונות הטובות שלנו, כאשר אנו מודים בכל המעשים הטובים והנפלאים שלנו, כאשר אנו מקבלים את הזכות המולדת שלנו – אנו משרים בעצמנו שלווה ומאחדים את כל החלקים שלנו.

מכיוון שהנשמה היהודית היא קדושה, אף נשמה לא יהודית לא הייתה באמת מתריסה בפני האלוקים. רק באותה שעה קרה שלא היינו מודעים לבורא או פשוט טעינו קצת. לכן, בכל אחד מהמעשים שלנו מסתתרת כוונה טובה מסוימת, שהרי בלעדיה המעשה לא היה יכול להיעשות, מכיוון ששום מעשה לא היה יכול להתרחש ללא הבורא, ואי אפשר לחשוב שום מחשבה בלעדיו. ואותה כוונה טובה שבלב שלנו, שיש ביכולתנו לאתר אותה, אות ומעשה קדוש שאנו יכולים להכיר אותו למרות הכוונות ה”לא קדושות”, הם חסדי הבורא הנוכחים בכל מעשינו (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר א, ב).

ולא משנה כמה נפלנו, לא משנה כמה “לא טוב” אנחנו מזהים בתוך עצמנו, אפילו ניתקנו פורמלית את קשרינו עם היהדות שלנו, בכל זאת, בלב שלנו פנימה אנחנו יודעים מהי האמת. ואותה ידיעה עצמה היא הטוב המולד שלנו, לכן במקום להתכחש לו אפשר לקבל אותו (שם, טוען ונטען ב, ד).

ולפעמים אנחנו מרגישים מדוכאים מכיוון שאנו מתמקדים רק בחסרונות שלנו. לכן, במקום להתמקד באי-מושלמותן של המצוות שקיימנו, המעשים הטובים שעשינו, עדיף להתמקד בעובדה שלפחות אנו זוכים לקיים אותן!

במקום להתמקד באי קיום הטוב מצידנו, אפשר להתמקד בעובדה שלפחות אנחנו רוצים לקיים ולעשות עוד טוב, עוד מצוות.

במקום להתמקד בחוסר הרצון מצידנו לקיים טוב ומצוות, עדיף שנתמקד בעובדה שלפחות אנחנו מודעים להעדר הרצון הזה מצידנו!

ואם כלו כל הקיצין, לפחות נוכל להתמקד ביהדות שלנו ובמשמעות הנצחית של חיינו!

כאשר נשלים עם הטוב המולד שלנו, כאשר נכיר את נקודת הטוב אפילו במעשה הרע ביותר שלנו, אפילו הטוב מתבטא רק בכך שאנו מודעים שהמעשה אינו טוב – כאשר אנחנו רואים את כל המעשים ואת כל הכוונות שלנו מזווית המגלה לנו שהם טובים, אז, ורק אז, נוכל לשנות את ההתנהגות שלנו ולכוון מחדש את כוונותינו כדי להיטיב להביע את רצוננו בטוב המוחלט.

שהרי השלמנו עם כל החלקים שלנו שראינו אותם קודם לכן כ”לא טובים”, חשפנו וגילינו את הטוב הפנימי האמיתי שלהם. ואז, מכיוון שקיבלנו את העובדה שאנחנו באמת טובים, אחרי שהודינו בטובן המולד של הנשמות שלנו, אז, ורק אז, אפשר היה לקבל את אותו טוב עצמו בנשמות נוספות.

ההצלחה באה עם החיבור של כל חלקי הטוב שבנו!…

כאשר נצליח להודות שבעומקנו אנחנו בעצם מבקשים לעבוד את הבורא – ומתחילים לעשות זאת ללא יומרות – אז נוכל לקבל שהוא הדין גם לגבי אדם אחר, ונוכל להתחיל להתעלם גם מהיומרות שלו. כאשר נבחין בכך שהדרך שלנו אל הבורא היא הדרך ההולמת אותנו, אז נראה שדרכו של האחר, ככל שהיא שנראית שונה, הולמת אותו. כשנבין שבשלב כלשהו אנחנו באמת מבקשים את האמת, אז נוכל להבין שבשלב כלשהו הוא הדין גם לזולתנו, אחינו. אז נוכל לראות שהדרך שלנו – אמיתנו שלנו, היא השתקות של הרקע, החינוך וההרכבה של הנשמה שלנו, כפי שדרכו ואמיתו של הזולת אינם אלא השתקפות של תכונות אלה שלו (שם, ברכות ראייה ה, ו).

ואחר שקיבלנו את היותנו טובים באופן מולד, כבר אין לנו תחושה כאילו נכפים אנו להוכיח את היותנו טובים על ידי השמצת אחרים. עכשיו אפשר ללמוד מאמיתו של זה מכיוון שאנחנו מבחינים בטוב המולד של זולתנו. אנחנו שלמים עם עצמנו, שלמים זה עם זה.

ואפילו כשמסתכלים על מי שהתרחק, נוכל להביט אל תוך עמקי נשמתו הטהורה. נוכל לראות מעבר לדרכו המוטעית להביע את נשמתו, נוכל לראות מעבר ליהדות המוגבלת שלימדו אותו. ואז גם הוא ימצא את אמיתו, את דרכו הרוחנית אל הבורא, גם הוא יתאחד עם כל הטוב היהודי. כך נשיב כל חלק אבוד בעם ישראל. נאחד את החלקים עם כל החלקים המאוחדים של עצמנו.

לכל זאת נקודה אחת ויחידה: קבלת נקודות הטוב המולד שבנו, על ידי שנסתכל על עצמנו בעין טובה יותר.

כך איחד מרדכי את העם היהודי והשכין בו שלום!

נקודה זו היא כל כך גדולה כפי שאנו קוראים כל שנה במגילת אסתר, שהרי מקרא המגילה קודם לקרבנות התמיד שהיו נהוגים בבית המקדש, מכיוון שמהות הקורבן היא להעלות עד לבורא העולם את כל הנקודות הטובות (אותם חלקי הבהמה, העולם הגשמי, שהם קדושים) ואת זה משיגים באמצעות קריאת המגילה – על ידי מציאת נקודות טובות בגשמיות שהיא עצמנו (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר א, ח).

(המאמר מבוסס על הנאמר בספר “אסתר” – פירוש על המגילה מתורתו של רבי נחמן מברסלב. להזמנה צרו קשר כאן).

בואו ליהנות מעוד מאמרים מעוררים על החג הכי מצחיק בשנה – פורים, בקישור הזה!