בזכות משחק שחמט? הירש בער, שנשבע כי לעולם לא יחשוב על אלוקים, אמר יום אחד “אני חייב לומר שיש אלוקים!”…
באומן בילה רבי נחמן עם המשכילים המקומיים, אותם שלושה שהיו ידועים כמתבוללים שלא מהססים להפגין את האפיקורסיות שלהם. ובמקביל, הוא גם היה יושב ומלמד את החסידים שלו.
למרות שאנשים תהו על מניעיו, כל שליחותו של הרבי עם המשכילים, כמו עם כל ישראל, הייתה להחדיר בהם אמונה ותורה. אבל הוא הבין את ההשקפה והעמדות שלהם והשתמש בגישה שונה מאוד איתם.
בעוד שהוא מזהיר את החסידים שלו להתרחק מהם, הוא עצמו היה מדבר איתם במשך שעות. המשכילים נהנו מחברתו וביקרו אותו לעתים קרובות. הם דנו בכל נושא תחת השמש… מלבד התורה, שהרבי נמנע ממנה בהקפדה יתירה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
רבי נחמן תיאר את אחד המשכילים הללו, הירש בער האתאיסט, כ”ראש הנחש של הדור”. אבל ככל שהזמן החלף, הירש בער – שנשבע כי לעולם לא יחשוב על אלוקים – אמר יום אחד, “אני מרגיש שאני חייב לומר שיש אלוקים!”…
באחד הביקורים שלהם רבי נחמן שיחק איתם שחמט. באמצע המשחק נכנסו רבי נתן ורבי נפתלי. היראה והכבוד שלהם כלפי רבי נחמן גרמו למשכילים להרגיש מעט נבוכים על התנהגותם הרגילה איתו, שנהגו בו כאילו היה אחד האנשים מהעיירה.
לאחר מכן סיפר להם רבי נחמן סיפור על מלך אחד שהיה לו חבר טוב איתו נהג לשחק שחמט. הם היו כל כך שקועים במשחק עד שהמלך שכח שהוא מלך, וגם חברו שכח שהוא משחק נגד המלך. לפעמים המלך ניצח, ולפעמים החבר ניצח.
פעם אחת נכנסו השרים המלכותיים כשהם מפגינים את כל הכבוד והיראה הראויים למלך. החבר התבייש בהתנהגותו הסתמית וביקש סליחה מהמלך. אמר לו המלך, “זה לא עניינך. איתם אני מושל על מדינות. איתך אני משחק שחמט!”
כשסיים, הצביע רבי נחמן על רבי נתן ועל רבי נפתלי ואמר למשכילים, “איתם אני מושל על מדינות. אתכם אני משחק שחמט”.
מאמציו של רבי נחמן נשאו פרי. הזמן שבו בילו המשכילים עם הרבי באותו הקיץ קירב אותם מעט ליהדות. כאשר רבי נחמן נפטר, רבי נתן בכה בכי מר על אובדנו. אמר לו אותו משכיל הירש בער: “אתה מתגעגע לרבי? אני מתגעגע לרבי! אם הרבי היה חי יותר הייתי חוזר בתשובה ונעשה יהודי ירא שמים באמת!”
(על פי ספרו של המחבר, הרב חיים קרמר – באש ובמים).
אתם מוזמנים ליהנות מחכמתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב ולהפוך אותה לחלק מכם כבר עכשיו, וכן ממאמרים מרתקים נוספים בקישור הזה.