זוכרים מה ביקשתם?

זוכרים מה ביקשתם ביום ההולדת האחרון? במבחן החיים שחשבתם שלא תצליחו בו? ביקשתם – קיבלתם! מה עומד מאחורי הבקשות שלנו ומזיז הרים שם למעלה?

 לבקש, זה חלק מהחיים.

אולי אנחנו לא אוהבים לבקש, אבל אין יום שלא נבקש בו משהו.

בכל אופן, כל גיל והבקשה שלו. כל מצב ואינספור הבקשות שאנחנו מצרפים אליו. זה אפילו בא עם רשימות מסודרות של כל מה שאנחנו רוצים: חיי חברה טובים, הצלחה בלימודים, הצלחה בחיים אחרי הלימודים, בן/בת זוג, דירה, ילדים…. והרשימה ארוכה. מאוד ארוכה.

וזה עוד בלי להזכיר את הבקשות החוזרות ונשנות שלנו על פרנסה טובה, בריאות, אריכות ימים… אוהו, כמה בקשות אנחנו מגישים כל יום לבורא עולם על עניינים אלה ועוד בלי שלושה העתקים…

תעיפו מבט לאחור, ועשו סקירה מהירה על הבקשות שלכם מאז שאתם זוכרים את עצמכם. בכנות, את רובן בורא עולם הגשים לנו. למה? כי הייתה לנו תפילה – בין אם גדולה, כזו המתפרשת על ימים ולילות, ובין אם קטנה – כזו שיצאה לנו מעומק הלב במשפט וחצי והצליחה להזיז הרים וגבעות אי שם במרומים. ולפעמים, הייתה לנו גם תפילה מהסוג שלא נאמרות בקול רם אלא רק בתוך הלב שלנו, וגם אותה בורא עולם שומע והיא אפילו יקרה לו מאוד.

תפילה.

זאת מילת המפתח לכל הבקשות שלנו מאז ועד עולם.

אולי גם זה יעניין אתכם:

אפילו עכשיו

בלי יום רע אחד בחיים שלי

להתמודד עם החושך

איך היה הבוקר שלכם?

תפילה, היא המנוף בעזרתו אנחנו מקטינים את ערימת האין ומגדילים את ערימת היש. כמו עושים יש מאין. המנוף הזה, התפילה המתוקה שלנו היא הדרך המיוחדת שקיבלנו לפתוח חיסכון עצום בשמים לכל רגע שנצטרך בהווה, או שהשימוש בו יהיה עד אחרי ה-120 שלנו, בעתיד הרחוק. תלוי מה יקדים את מה. ידו האהובה של בורא עולם מכוונת אותנו למה שאנחנו צריכים ורוצים כדי שנרים את הראש כלפי מעלה, אל השמים, ונתפלל ונבקש ממנו, ‘אבא, אני צריך את עזרתך… אבא, תן לי בבקשה…’ ואז החבילה תופיע בגודל אמיתי ובצבעים חיים ונושמים, הישועה אליה התפללנו נשלחה לנו משמים.

אבל לא רק מתנות גשמיות אנחנו צריכים לבקש. את המתנות היפות עם העטיפות הזוהרות והסרט האדום אנחנו צריכים גם בפן הרוחני – לצמיחה האישית שלנו, לדעת היכן אני בעולם – מהו מקומי ותפקידי, מהי התכלית שלי. ובעיקר, לקשר שלי עם בורא עולם.

“התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל”, מלמד אותנו רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר”ן חלק ב, כה).

המנוף הזה, התפילה המתוקה שלנו היא הדרך המיוחדת שקיבלנו לפתוח חיסכון עצום בשמים לכל רגע שנצטרך, או שהשימוש בו יהיה עד אחרי ה-120 שלנו. תלוי מה יקדים את מה.

התבודדות, היא התפילה האישית שלנו במילים ובשפה שלנו, השיחה הכי יפה עם החבר הכי טוב שלנו – בורא עולם.

“כלומר, לקבוע לפחות שעה או יותר” ממשיך רבי נחמן להסביר לנו על אמנות ההתבודדות, “להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו, בטענות ואמתלאות, בדברי חן וריצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיקרבו אליו לעבודתו באמת, ותפילה ושיחה זו תהיה בלשון (שפה) שמדברים בו…. כי באותה לשון שמדברים ומספרים בה – קל וקרוב יותר לשבר ליבו… ואמנם את כל אשר עם לבבו ישיח ויספר לפני אביו שבשמים, הן חרטה ותשובה על העבר, והן בקשות ותחנונים לזכות להתקרב אליו יתברך מהיום והלאה…” (שם).

התבודדות היא מעלה עליונה מן הכל רבי נחמן מברסלב

“התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל” – רבי נחמן מברסלב

התבודדות, כפי שמלמד רבי נחמן, היא הדרגה הנעלה והקרובה ביותר בקשר שלנו עם בורא עולם. התבודדות היא גם הכלי שבו ניתן לחפש ולמצוא את מקומנו בעולם הרחב, במשפחה שלנו, בין ידידים וחברים, ובעיקר – בתוך עצמנו. היא מספקת לנו את ההזדמנות לשחרר את כל התחושות הפנימיות – השמחות והמצוקות, ההצלחות ומפחי הנפש בהם אנו נתקלים מדי יום. באמצעות התפילה המיוחדת הזו אנחנו בוחנים את עצמנו שוב ושוב, מתקנים את הפגמים ואת המשגים של העבר, ובו בזמן, מחפשים את הדרך הראויה לעתיד.

אתם מבינים באיזה מנוף אדיר מדובר!!!

פעם אחת תיאר רבי נתן מברסלב את גדולתה של ההתבודדות. נסו לתאר ולדמיין לעצמכם את הכהן הגדול – הדמות המובחרת שבאומה הישראלית. כאשר הוא נכנס לקודש הקודשים – המקום הקדוש ביותר בעולם ביום הכיפורים – שהוא היום הקדוש ביותר בשנה – האם ניתן להעלות על הדעת את גודל המעמד הנורא הזה? וכאשר מסדר נוסח התפילה רוצה לתאר מצב נשגב זה – כיצד הוא מתאר אותו? ולמי הוא מדמה אותו?

שימו לב: ל”יושב סתר לחלות פני מלך” – לאותו אדם היושב לבדו בהתבודדות לשפוך שיחו לפני בוראו.

“תאר לעצמך” מסיים רבי נתן את תיאורו המופלא, “הכהן הגדול, הנכנס לקודש הקודשים ביום הכיפורים, נמשל למי? לאדם היושב ושופך את ליבו בפני הקב”ה!”.

במילים אחרות, באמצעות המנוף האדיר הזה – ההתבודדות, אנחנו יכולים, כביכול, להיכנס כל יום אל תוך קודש הקודשים ממש כמו הכהן הגדול, רק שהוא היה עושה את זה פעם בשנה!…

ורבי נתן אומר שהוא ערב לנו שנראה תוצאות טובות אם נתמיד בה, לפחות לצורך ההתחלה, במשך ארבעים ימים רצופים.

“בבקשה ממך” אומר רבי נתן, “נסה נא לנהוג במנהג ההתבודדות במשך ארבעים ימים רצופים. ערב אני לך שתראה תוצאות טובות”! (אבניה ברזל, עמוד סו).

ואחרי ערבות כזאת, לא נתבודד?

(חלקים מן המאמר מבוססים על דברי הרב חיים קרמר, מתוך ספרו לעבור את הגשר הצר. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו!).

מאמרים נפלאים ומרתקים נוספים בנושא צמיחה אישית תמצאו בקישור הזה.