בלי להתאמץ: הנה השיטה שתעזור לכם להיות בשמחה בקלות ובלי לעשות שום דבר. ואיך זה קשור לשיניים של בן גוריון?
מסופר על רבי אהרון מקיבליטש שהיה חסיד ברסלב מסור ויהיה ידוע בשקדנותו יוצאת הדופן בלימוד התורה ובהתנהגותו העליזה ומלאת שמחת חיים, כזו שכל אחד יכול היה לראות אותה. ולמרות הקשיים הכלכליים פלוס קשיים נוספים בשאר תחומי החיים – רבי אהרון תמיד הצליח להיות שמח, לשיר ולרקוד מכל סיבה ותירוץ הכי קל ופשוט.
מיותר לציין שהשמחה הזו שלו הייתה ממש מדבקת…
פעם הוא תיאר כיצד אחרי ריקוד מלהיב במיוחד היצר הרע התגרה בו: “אהרון! אתה האיש הכי עני בעיר. יש לך מלא בעיות. איך אתה עוד חושב בכלל לרקוד בשמחה ועם התלהבות כזאת?…”
“אני מלווה שמחה! עניתי לו בפשטות ועושה את זה בשמחה. ביקשתי הלוואת שמחה וריקודים מהימים הטובים שעוד יהיו לי!”
אולי גם זה יעניין אתכם:
לראות טוב: הגיע הזמן להחליף משקפיים
השיניים של בן גוריון!
החסיד האגדי הפולני מחסידות ברסלב – האדמו”ר בן ציון אפטר, איבד את כל המשפחה שלו במהלך השואה הקשה. איכשהו הוא שרד ועלה לארץ ישראל, שם היה אורח מועדף בחצרותיהם של אדמו”רים רבים מהחסידות.
בשנותיו האחרונות רבי בן ציון עשה לו מנהג ייחודי: הוא היה מגיע לחתונות וכל מיני שמחות כדי לאסוף צדקות עבור העניים, למרות שהוא עצמו חי חיי עניות ודלות קשה.
“אני מלווה שמחה! עניתי לו בפשטות ועושה את זה בשמחה. ביקשתי הלוואת שמחה וריקודים מהימים הטובים שעוד יהיו לי!”
מי שהכיר את רבי בן ציון ידע לספר שהוא היה הולך עם בגדים קרועים ובלויים כל הזמן. ולא רק, אלא מהיום שנולד סבל מייסורים קשים גם בגופו וגם כשנכלא בכלא הרוסי על לא עוול בכפו אחרי שנמלט מהתופת של השואה. ולמרות הכל, היה שמח תמיד ומשמח אחרים.
וכבדחן שאוהב לשמח ולבדח את כולם, רבי בן ציון היה שר ורוקד, חורז בשפת היידיש חרוזים שנשאו את כולם מעלה מרוב שמחה, ואפילו “ניגן” בכינור דמיוני במומחיות רבה, היה אוחז בו כשהוא מכסה את זקנו הארוך משל היה כנר מלידה…
פעם אחת הוא הגיע לחתונה בה השתתף לא אחר מראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל – דוד בן גוריון. ראש הממשלה צחק וצחק עד שכבר הדמעות שטפו את לחייו מרוב צחוק, הבדיחות של הזקן העתיק והמיוחד פשוט לא הפסיק להצחיק את כולם…
“עבורי, צחוק טוב כזה הוא דבר נדיר אבל גם דבר יקר מאוד” התוודה בן גוריון. “כיצד אוכל לגמול לך על השמח והטוב הזה?” שאל את רבי בן ציון.
“יש לי בעיות רבות עם השיניים שלי” השיב הבדחן, והציג בצורה מצחיקה כראייה את מעט השיניים שנותרו לו בפיו כדי להצדיק את בקשתו.
בן גוריון נתן מיד לרבי בן ציון את הכרטיס של רופא השיניים שלו, כשהוא מבטיח לו שהוא יעשה הכל כדי שרבי בן ציון יקבל את הטיפול הטוב ביותר.
כעבור זמן מה, אחרי שקיבל את הטיפולים הנחוצים לו, רבי בן ציון הפך את המקרה שלו למסר עבור כל שומעיו: “ראו!” היה אומר בהתלהבות כשהוא מצביע על הפה שלו, “אלה השיניים של בן גוריון!…”
את הסיפור המקסים ומעורר ההשראה הזה שמעתי מרבי עקיבא גרינברג, שהיה בחור ישיבה צעיר שפגש פעמים רבות את רבי בן ציון אפטר.
אתם מוזמנים ליהנות ממגוון מאמרים מרתקים ומעניינים בנושא חברה והשקפה בקישור הזה.