הפרשה השבועית היא וירא, “וַיֵּרָא ה’ אֶל אַבְרָהָם.”
זה קרה ביום השלישי אחרי שאברהם מל את עצמו. אברהם היה בכאבים וה’ גרם לשמש להיות חמה מאוד, וכך מנע מעוברי אורח להגיע אליו, למרות שאברהם רצה לארח אותם באוהלו.
כמו שהמדרש מלמד, אברהם היה מזמין עוברי אורח כדי להאכיל אותם ולתת להם לנוח. כשהם הודו לו על הכנסת האורחים, הוא היה אומר להם לא להודות לו אלא להודות לה’ שנתן לו את היכולת הזו ולהלל אותו על האוכל והפירות הנפלאים שהם אכלו.
אולי גם זה יעניין אתכם:
פרשת השבוע וירא – עמידה בניסיון כמנוף לצמיחה אישית וכללית
הסבלנות משתלמת – פרשת השבוע וירא
נס הלידה הפלאית והמבחן על-אנושי – פרשת השבוע וירא
רבי נחמן מלמד שכאשר מברכים ברכת המזון, מגלים את ה’ בעולם. המקור ללימוד הזה הוא מהמדרש הזה, שבו כאשר מודים, יש לכוון את התודה לה’.
ואז הפרשה ממשיכה ומדברת על לוט ובנותיו, שעשו מעשים לא רגילים והביאו לעולם שני עמים. למרות שהמעשים האלה היו מעשים אשר לא ייעשו, הם הובילו להולדת עם מואב. ממואב יצאה רות, הגיורת הצדיקה, וממנה יצא דוד המלך ובסופו של דבר, המשיח.
אנחנו רואים שהתוכנית של ה’ היא בלתי נתפסת. הוא יכול לקחת את המעשים הכי גרועים של האדם ולהפוך אותם, איכשהו, כך שיצא מהם טוב בסופו של דבר מחורבן לגאולה האולטימטיבית. זה מלמד אותנו שלעולם אסור להתייאש. אנחנו לא יכולים להבין את הסבל הנורא שאנשים מסוימים עוברים, אבל עלינו לשמור על האמונה שבסופו של דבר זה לטובתנו.
