אנחנו עושים את המסע אל היום החמישים עם זר ריחני של מצוות כל הדרך
לא רק קלילה, יפה ומיוחדת, שמלת הכלה של עם ישראל בחג השבועות מעוצבת מהבד
אומרים שלמילים יש כוח, וזה נכון. התכתבות מעוררת השראה של אבא ובן אוהבים, רבי
המסע במדבר כרוך בלא מעט ויתורים, אבל אם אנחנו רוצים למצוא את הנסיכה נצטרך
אם כולם היו אותו דבר, איך העולם היה נראה? לא קשה לנחש: משעמם וחסר
גם כשנראה שמגיעים ליעד, תמיד יש יעדים חדשים. ולהיפך, גם כשנופלים ונראה שהגענו לתחתית
מה "הכריח" כביכול את הקב"ה לברוא אותנו עד 'הרגע האחרון'? והאם התכונה שלנו להתעכב
גם אתם מרגישים שלפעמים אתם לא עושים שום דר למרות שאתם עסוקים עד מעל
להתחדש זה דבר מדהים, וכשזה בא כפול זה הכי מתאים לנו! אז השבת הזו
מה בין ט"ו בשבט ולילד הקטן והמקסים שבתוכנו? ובכן, מדובר בקשר עמוק וגדול שמתחיל
