איים בודדים, כך אומרים, הם תפאורה לבדיחות טובות. פעם איזה יהודי אחד נתקע על
"וצריך שיהיה לו על כל פנים פרנסה" – הנה לכם ה"מחמירים" שלא לעבוד, הוראת
מה עושה אדם ביום הגדול בחייו – יום החופה שלו? ההכנות גדולות וגם ההתרגשות,
אמת מארץ תצמח, זה דבר שקורה הכי טוב כשאנחנו יודעים להשתמש בסולם שרבי נחמן
מה הקשר בין הראש, מנורת שבעת הקנים, החושים וראש השנה על פי הקבלה? ואיך
איך נדע בעצם מהי הדרך הנכונה ללמוד? איזו מן הגישות ללימוד היא האמתית? ובעיקר
כל כך הרבה נאמר על המידה המיוחדת הזו – השמחה, ועל הצורך להתחזק בה.
למה אנשים חושבים שהאושר שלהם נמצא במקום אחר ורק שם יהיה להם טוב? אם
זה הדבר הכי טוב שאתם יכולים לשמוע ולעשות – לדון את הזולת לכף זכות.
היום יותר מתמיד אנחנו רוצים אותו, את השלום. יש דרך להגשים את החלום הזה:
