ט"ו בשבט – זמן להודות על כל השפע שיש לנו

ט"ו בשבט הוא יום מיוחד בלוח השנה היהודי. הוא חל באמצע חודש שבט, סמוך לפרשת בשלח, פרשה שעוסקת במן, בפרנסה, אמונה בה‘ ומחיית עמלק.

בגמרא במסכת ראש השנה נאמר שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות. מבחינה הלכתית זהו היום הקובע לשנת הפירות החדשה, ומשם ואילך משתנות ההלכות הנוגעות לתרומות ומעשרות, לביכורים ולמצוות נוספות הקשורות לפירות הארץ.

כל פרי שחנט לאחר ט"ו בשבט משתייך לשנה החדשה, וחלות עליו הלכות אחרות מאשר פירות שקדמו לו. אבל מעבר להיבט ההלכתי, חזל לימדו שט"ו בשבט נוגע גם לאדם עצמו, לא רק לעצים.

המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל

בגמרא מובאת מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל. בית שמאי קובעים שראש השנה לאילנות הוא באחד בשבט, ואילו בית הלל קובעים שהוא בט"ו בשבט.

אחת ההבנות בדעת בית שמאי קשורה לכך שביום הראשון של חודש שבט התחיל משה רבנו לבאר את התורה לעם ישראל, כפי שמסופר בתחילת ספר דברים. התורה כולה הוסברה אז לעם, ואפילו בשבעים לשון.

מכאן אנו לומדים שחודש שבט כולו הוא חודש של גילוי תורה, של שפע ושל התחלה חדשה.

אולי גם זה יעניין אותך:

• ט"ו בשבט – טרי בריא וחדש!
• ט"ו בשבט – ברכות של אהבה
• ט"ו בשבט – החג של שיא החושך
• ט"ו בשבט – השחקן שמשנה את כל העלילה

המשמעות של המספר אחת עשרה

חודש שבט הוא החודש האחד עשר בלוח השנה. המספר אחת עשרה חוזר בכמה מקומות חשובים בעבודת השם. הקטורת שהוקרבה בבית המקדש כללה אחת עשרה סממנים. גם יריעות המשכן היו אחת עשרה.

ההסבר לכך הוא שבעולם הקדושה יש עשר מדרגות, אך כדי שהעולם יתקיים יש גם ניצוץ קדושה שמחיה את הצד של החושך עד שמגיע זמנו להסתלק.

העולם מורכב מטוב ומרע, והניצוצות הקדושים מפוזרים בכל מקום. תפקיד האדם הוא לברר אותם ולהעלותם.

ט"ו בשבט ותיקון הנשמות

על פי תורת האר"י הקדוש ודברי הזוהר, נשמות רבות מתגלגלות בדומם, בצומח ובחי. פירות, עצים וצמחים יכולים לשאת בתוכם ניצוצות של נשמות שזקוקות לתיקון. כאשר יהודי מברך ברכה בכוונה על פרי, הוא מעלה את הניצוץ הזה ומתקן אותו.

פעולה פשוטה כל כך, כמו ברכה לפני האכילה, יכולה לחולל תיקון עצום בעולמות העליונים. האדם אינו תמיד מודע לכך, אך בכוחו להשפיע השפעה רוחנית אדירה.

כשם שהאילנות מתחדשים ומוציאים פירות, כך גם האדם יכול להתחדש, לצמוח ולהוציא פירות טובים בעבודת השם.

מנהגי ט"ו בשבט והמשמעות שלהם

מסיבה זו נהגו ישראל להרבות באכילת פירות בט"ו בשבט, ובפרט פירות שאינם נאכלים בדרך כלל במשך השנה. יש שנוהגים לאכול חמישה עשר סוגי פירות, ויש שנוהגים לברך גם ברכת שהחיינו על פירות חדשים.

העיקר זה לא הכמות אלא הכוונה. להודות להשם על השפע, לשים לב למה שיש לנו, ולשמוח בטוב. כאשר אדם מברך מתוך הכרה והודיה, הוא לא רק נהנה מהפרי אלא הוא גם מתקן את העולם.

ט"ו בשבט – זמן לעצור ולהתבונן על כל השפע שה' נתן לנו

ט"ו בשבט הוא הזדמנות לעצור ולהתבונן. להכיר בכוח שניתן לנו להיטיב, לתקן, ולהעלות ניצוצות דרך מעשים פשוטים של אמונה והודיה.

כשם שהאילנות מתחדשים ומוציאים פירות, כך גם האדם יכול להתחדש, לצמוח ולהוציא פירות טובים בעבודת השם.

יהי רצון שנזכה להשתמש בכוח הזה כראוי, להודות להשם על כל מה שיש לנו, ולזכות לתקן נשמות רבות מתוך שמחה, אמונה ופשטות.