פרשת ויחי – החיים בגלות

פרשת ויחי היא הפרשה האחרונה בספר בראשית. התורה פותחת במילים: “ויחי יעקב”. יעקב חי במצרים שבע עשרה שנה. המספר שבע עשרה הוא בגימטריה טוב, לרמז שאלה היו שנים טובות באמת.

מה פירוש “ויחי”?
חז”ל מסבירים שיעקב אבינו ירד למצרים עם שבעים נפש בלבד, אך לא הסתלק מן העולם עד שראה ששים ריבוא מצאצאיו. בתוך שבע עשרה שנים בלבד צמחו שבעים נפש לעם שלם.

הגמרא אומרת שבאותם ימים היו מולידים בגיל שמונה, וכל יום היה מלא שמחה – בריתות, שמחות, חיים חדשים, ללא הפסקה. יעקב אבינו חי חיים מלאים בשמחה.

זה המשכיות הנס של קיום עם ישראל. לפני פחות משמונים שנה עבר עם ישראל חורבן נורא בשואה, שבה הושמד שליש מעם ישראל. והנה, בחסדי ה’, חזרנו כמעט למספרנו הקודם. ויחי יעקב – עם ישראל חי.

אולי גם זה יעניין אתכם:

• פרשת ויחי – הברכה המיוחדת שלי
• לא מוותרים על אף יהודי – פרשת השבוע ויחי
• מפזיזות לא מרוויחים – פרשת השבוע ויחי

החיים בגלות

אף שיעקב אבינו חי במצרים, הוא מעולם לא איבד את הקשר לארץ ישראל. הוא השביע את יוסף שיקבור אותו בארץ ישראל, וכך היה בסיום הפרשה. יעקב ראה שהגלות מתקרבת.

בסוף פרשת ויגש נאמר: “ויאחזו בה” – בני ישראל נאחזו במצרים. הספרים הקדושים מסבירים: הם התחילו להרגיש נוח בגלות. יעקב אבינו לא טעה בזה, אך בניו כן. הם התרבו, הצליחו, והתרגלו לחיים בגלות.

וכך היה בכל גלות: ספרד חוותה את תקופת “תור הזהב” – ואז באה האינקוויזיציה. צרפת – שריפת התלמוד. אנגליה – גירוש ופרעות. גרמניה – השואה. מזרח אירופה – קהילות מפוארות שנעקרו. וכיום – גם אמריקה מתחילה להראות סימנים דומים. (באוסטרליה לצערנו כבר ראינו) יעקב אבינו ראה את כל זה מראש.

אם ננסה להיות העתק של מישהו אחר – לא נצליח. כל אחד מאיתנו נברא עם תכונות, כישרונות ושליחות משלו. כולנו מבורכים, וכולנו יכולים לתרום לעולם בדרך המיוחדת לנו.

ברכת השבטים

יעקב בירך את שנים עשר השבטים, כל אחד בברכה המיוחדת לו. הוא מלמד אותנו יסוד עצום: עם ישראל אינו עם של חיקויים. כל שבט, כל אדם – יש לו כוח ייחודי.

אם ננסה להיות העתק של מישהו אחר – לא נצליח. כל אחד מאיתנו נברא עם תכונות, כישרונות ושליחות משלו. כולנו מבורכים, וכולנו יכולים לתרום לעולם בדרך המיוחדת לנו.

לאחר פטירת יעקב אבינו פחדו האחים שמא יוסף ינקום בהם על מכירתו. אך יוסף עונה להם תשובה מופלאה: “התחת אלוקים אני”? – אינני שליח לנקמה. אתם עשיתם לי רע, אבל הקב”ה הפך את הכול לטובה. מהסבל יצאה ההצלה.

יוסף, דווקא במצרים, הציל אומות שלמות מרעב. כך היה לאורך כל ההיסטוריה: בכל מקום שאליו הגיעו היהודים – הם בנו, יצרו, הקימו קהילות והביאו ברכה. וגם כאשר ניסו להשמיד אותנו – החיים שלנו המשיכו.

ביאת הגאולה

יעקב אבינו רצה לגלות לבניו את קץ הימים, אך השכינה הסתלקה ממנו. הוא הבין שאין זה הזמן לגלות איך תבוא הגאולה – אך היא בוודאי תבוא. כולנו ניגאל, כולנו נזכה לחיים טובים עם ביאת המשיח.

כן, בחיים יש סבל. אין אדם שעובר את העולם הזה בלי ייסורים – עשיר או עני, בריא או חולה. כך לימד אותנו רבי נחמן. אך הסוף יהיה טוב,

כיצד מביאים את הגאולה? על ידי ברכות יעקב אבינו. כל אחד צריך למצוא את הייחודיות שלו, ולא לקנא בהצלחת הזולת, לא לנסות להיות מישהו אחר. כשכל אחד עושה את חלקו – העולם נעשה טוב יותר, ועם ישראל מתקרב לגאולה.
ובעזרת ה’, נזכה לראות את ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.