פרשת ויגש – כוחה של החזרה בתשובה

פרשת ויגש היא אחת הפרשות העמוקות והמרגשות בתורה. זהו רגע השיא של הסיפור על יוסף ואחיו, ורגע מכריע לא רק למשפחה אחת – אלא לעם ישראל כולו, ואפילו לעולם כולו.

הפרשה נפתחת במילים: “ויגש אליו יהודה” יהודה ניגש אל יוסף, שליט מצרים, האדם החזק ביותר בעולם באותו זמן. כל העולם היה תלוי בו – כולם באו למצרים לקנות אוכל, ויוסף היה הממונה על הכול. מולו עומדים יהודה ואחיו, מואשמים בגניבה, ובנימין עומד להילקח לעבדות.

כוחו של יהודה מול העולם

לכאורה, המצב היה בלתי נתפס. איך ייתכן שיהודה, אדם אחד, מעז לדבר בתקיפות מול שליט אימפריה שלמה? חז״ל עומדים על כך, ורש״י מביא שיהודה אף רומז ליוסף: אם תכעיס אותי – אעשה בלאגן, אין כאן היגיון טבעי. עשרה אחים אינם יכולים להתמודד מול מצרים, כשם שאדם אחד אינו יכול להתמודד מול עיר של מיליונים.

אבל יהודה אינו פועל מתוך כוח פיזי. הוא פועל מתוך אמת פנימית. הוא חש שמשהו בהתנהלות של השליט המצרי כלפיהם אינו רגיל – אובססיה כל שהיא, התמקדות מיוחדת דווקא בהם. אותה אובססיה שאנו מכירים היטב גם בדורותינו: האובססיה של אומות העולם כלפי היהודים. עם קטן, זעיר במספרו, אך עומד במרכז תשומת הלב העולמית.

אולי יעניין אתכם גם:

• פרשת ויגש – אחדות, ואמונה בתוכנית האלוקית
• לפעמים צריכים גם לבכות – פרשת השבוע ויגש
• אתה בכלל לא רחוק – פרשת השבוע ויגש

“איך אעלה אל אבי” – כוחה של חרטה אמיתית

יהודה אומר: “כי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי” מעבר לפירוש הפשוט, יש כאן קריאה עמוקה: כיצד יוכל אדם לשוב אל אביו שבשמים, לאחר שנות חייו, אם “הנער” – שאלו שנות נעוריו, כוחותיו הצעירים, וחיוניותו – אבדו בדרך? אך בהקשר של הפרשה עצמה, זו זעקה של אחריות, של מסירות נפש, ושל חרטה אמיתית.

יוסף רואה זאת. הוא רואה שהאחים באמת מתחרטים על מה שעשו לו. זו נקודת המפנה.

המדרש אומר: “מקום מצא בעל חוב לגבות את חובו” יהודה מודה: חטאנו. עם ישראל אינו מושלם, וגם זה חלק מהסיפור. אך החטא אינו מבטל את תפקידנו בעולם. להפך – הוא חלק מתהליך של תיקון.

מדוע העולם כולו עוסק בנו? מדוע מדינה קטנה, בגודל של מחוז קטן בעולם, ועם שהוא רק כעשירית האחוז מאוכלוסיית העולם, נמצא במרכז האש? פרשת ויגש עונה: מפני שאנו העם הנצחי. העם שנבחר על ידי הקב״ה. ולכן הניסיון למחוק אותנו חוזר בכל דור – ונכשל בכל דור.

ההתקשרות לצדיק האמת מביאה שפע לעולם

חז״ל אומרים: “צדיק יסוד עולם” יוסף הוא הצדיק. כל עוד עם ישראל מנותק מהצדיק – יש רעב, יש גלות, יש חושך. אך ברגע שהאמת מתגלה, ברגע שיוסף מתוודע לאחיו, וברגע שיעקב שומע: “עוד יוסף בני חי” – השפע חוזר.

חז״ל מלמדים שברגע שיוסף שלח עגלות להביא את יעקב למצרים, הרעב פסק, אף שנותרו עוד חמש שנות רעב על פי הגזרה, מדוע? כי כאשר האמת מתגלה, וכאשר העם מתחבר אל הצדיק – המציאות משתנה.

כשעם ישראל חוזר בתשובה אין שום כח בעולם שיכול לעמוד מולו

פרשת ויגש מדברת אלינו היום. נכון, חטאנו. נכון, טעינו. אבל כעת יש לנו הזדמנות לשוב בתשובה, לחזור אל הקב״ה, ולהתחבר מחדש אל דרך האמת ואל הצדיק. לא הכוח הצבאי, לא הנשק, ולא הסטטיסטיקה, קובעים – אלא דרך האמת, דרך התשובה, והקשר עם ה׳.

כאשר עם ישראל עושה תשובה באמת, אין כוח בעולם שיכול לעמוד מולו. אז מסתיימים ימי הרעב, המצוקות והפחדים, ומתחילה הגאולה.

יהי רצון שנזכה ללמוד מפרשת ויגש את האומץ של יהודה, את הטוהר של יוסף, ואת האמונה הנצחית של עם ישראל – ונזכה במהרה לראות את הגאולה השלמה, ביאת משיח ובניין בית המקדש. אמן ואמן.