הדרך לחכמה עוברת דרך השערות: אל החכמה הרבה שיש לנו במוח אנחנו צריכים להגיע אחרי שפרצנו את השערים. איך עושים את זה? רבי נחמן מלמד אותנו!
רבי נחמן מברסלב מלמד שבמוח האדם ישנה חכמה רבה, אולם צריך קודם לפתוח “שערים” מסוימים כדי שזו תתגלה.
שערות הראש מקבילות ל”שערים” הללו מכיוון שהן נמצאות מחוץ לראש, וכאילו מגינות על מה שבפנים, כמו שהשער מגן על הבניין מפני אנשים מבחוץ. לכן דומה המילה שֵׂעָר למילה שַׁעַר, רמז לשערי החכמה.
ומה בדיוק מייצגים שערים אלה?
רבי נחמן מלמד, שמצוות התורה הן שערים אשר דרכם יש לעבור כדי להשיג ‘שכל עליון’ – שפירושו, שכל רב יותר והבנה גבוהה יותר של אלוקות. רק על ידי קיום מצוות התורה יכול האדם לעבור דרך השערים ולהגיע לחכמה רוחנית אמיתית. זאת, משום שהשכל מוסרת בתך המוח, ואפשר ‘להיכנס’ אליו רק דרך ‘השערים שלו’ – על ידי קיום מצוות יכול האדם לחשוף את השכל הנסתר. לכן, תבונה אלוקית היא אותו ‘שכל עליון’, והמצוות שניתנו לנו על ידי הבורא הן השערים דרכם אנו יכולים להיכנס כדי להשיג תבונה זו. שערים אלה נרמזים בשֵׂעָר, הדומה למילה שַׁעַר – שערי המצוות (ליקוטי מוהר”ן חלק א, ל: ג).
אולי גם זה יעניין אתכם:
באותה תורה מלמד רבי נחמן, ששיער שחור מקביל למלכות (בדומה לאישון השחור שבעין). רמז לדבר, שכדי להשיג את ‘השכל העליון’ עלינו לקבל את מלכות הבורא, עול מלכות שמים, ולקיים את מצוותיו. ככל שקיום המצוות של האדם שלם יותר, כך גדולה יותר יכולתו להגיע ל’שכל עליון’ גבוה יותר.
(הערה: שיער שחור – כשהוא מוזכר בכתבי הקודש, מתייחס בדרך כלל לשלב בוסרי או מוקדם של התפתחות שכלית, לעומת ‘שיער שיבה’ המתייחס לשלב מאוחר יותר של התפתחות שכלית. מלכות, הנמוכה שבספירות, מייצגת את ההתחלה, או את השיער, לתובנות גדולות יותר של אלוקות. לכן, במאמר זה ‘מלכות’ כ’שיער שחור’ אנו מתייחסים בעצם לראשית דרכנו לרוחניות).
רבי נחמן מלמד, שמצוות התורה הן שערים אשר דרכם יש לעבור כדי להשיג ‘שכל עליון’ – שפירושו, שכל רב יותר והבנה גבוהה יותר של אלוקות. רק על ידי קיום מצוות התורה יכול האדם לעבור דרך השערים ולהגיע לחכמה רוחנית אמיתית…
רבי נחמן מצביע על כך שישנן שתי דרכים להגות את האות שין: שִׁין ו – שִׂין. כך, אפשר לומר שהגייתה של האות שין תלויה ב’נקודת הראות’ של האדם. אפשר להתבונן בשיער כמו על שַׁעַר, בשין, ולבקש את החכמה המוגנת באמצעותו. ואפשר להתבונן בהיבטיו החיצוניים ולראות בו רק שֵׂעָר.
בכל אדם, חכם ככסיל, יש מעט ‘חומר חיצוני’. חומר חיצוני זה מתגלה בשערות שצומחות על הראש – אך מחוץ לגוף. החכם ‘מכוון’ את החומר החיצוני שלו אל עבר הרוחניות – כדי ששערותיו ייעשו לשערים דרכם הוא יגביר את חכמתו ואת הישגיו הרוחניים. לכן אליהו הנביא מתואר (מלכים ב, א: ח) כאיש בעל שֵׂעָר.
אולם, שערות הכסיל יוצרות רק חומר חיצוני נוסף, שפירוש אויבים, כפי שאמר דוד המלך (תהלים סט, ה): “רבו משערות ראשי שונאי חינם”. זאת, מכיוון שהכסיל במקום לבקש את שער החכמה מסתפק במתן מקום חשוב בחייו ל שֵׂעָר, וממקד זמן ומאמץ מיותר בתכונות חיצוניות בלתי חשובות, כמו השֵׂעָר. הדבר מוביל להגזמות נוספות שיביאו לו רק אויבים. הדבר נרמז בפסוק (קהלת י, ב): “לב חכם לימינו (שִׁין, שַׁעַר) ולב כסיל לשמאל (שִׂין, שֵׂעָר) (ליקוטי מוהר”ן חלק א, סט: י).
בנימה דומה, רבי נחמן לימד שאהבה מוזנת ממחשבה מיושבת ובהירה (הפנויה מחומר חיצוני), ואילו השנאה מתפתחת בגלל מחשבה טרודה. ככל שהאדם ירשה למחשבות שלו להיטמא, בעיקר על ידי קנאה, כך תגבר השנאה שירגיש – השנאה שנאגרת בתוכו כלפי אחרים, וגם השנאה שאחרים שונאים אותו. מובן, אם כן, שכל עוד המחשבות שלו טרודות, תהיה לאויבים שלו סיבה לקיים את שנאתם.
אהבה מוזנת ממחשבה מיושבת ובהירה…
הדבר מוביל גם ל’שונאי חינם’ – שמעולם לא הייתה להם סיבה לשנוא, אך למרות זאת הם שונאים. אויבים אלה מקבילים לשֵׂעָר. כמו שהשֵׂעָר הוא חיצוני לגוף וניזון מעודפי המחשבה, גם אויבים חיצוניים אלה נוצרים עם יתרת החומר של המחשבה. יש לפנות את המחשבה מעודפים כדי להשיג אהבה (שם סט, י).
בדומה לזה, התלמוד משתמש במילה ‘קלועה’ כדי לתאר את חווה. חווה מייצגת בינה. לכן, שֵׂעָר קלוע מקביל לבינה, המתייחסת להבנה עמוקה יותר או להבנה ‘חיצונית’ (שם סז, ו).
במילים אחרות, אפשר לנצל את המוח כדי לגדול ברוחניות, או חלילה כדי ליצור אמת ‘מפותלת’.
קרחת
עובדה מעניינת בנוגע לשֵׂעָר היא, שאף על פי שהוא צומח כל הזמן השערות נראות לעין עשויות תאים מתים, זו הסיבה שלא מרגישים כאב כשמסתפרים… וכמו מרבית תאי הגוף, גם השֵׂעָר צומח מהר יותר כשהאדם צעיר, אך מאט ולפעמים אפילו חדל לצמוח לעת זקנה. שורשי השיער עלולים אפילו למות ועל ידי זה להביא ליצירת קרחת.
ככל שגדולה יותר התבונה שהאדם מגלה, אומר רבי נחמן, כך מתחזקת ההתנגדות לאותה תבונה (כי אנשים נוטים מטבעם להתנגד לרעיונות חדשים). אולם, ההתנגדות מורגשת רק בתחילה, כשהתבונה הגדולה הזו נחשפת לראשונה (והיא עדיין מעבר ליכולת הקליטה של מרבית האנשים). לאחר מכן, כאשר מתגלה התבונה בכל הדרה ועומקה, אז החומר החיצוני, שגרם לסכסוך ולהתנגדות, מתמעט ונעלם (שם סז, ו).
רבי נחמן מסביר שהתקדמות זו, הקשורה בגילוי התבונה, מתבטאת בשֵׂעָר. כשהאדם צעיר, ראשו מלא שיער, המייצג את החומר החיצוני הגורם לכך שיתנגד לרעיונות חדשים (כמו כן, דמו של הצעיר חם, והוא נכון להתגרות בשכל גדול משלו). עם ההזדקנות נושר השיער והאדם מתחיל להקריח. אולם עד אז, התפתח כבר שכלו והוא בעל תבונה רבה יותר. כך מלמד אותנו הזוהר: “הזקן, שכלו מיושב ורגוע” (חלק ג, קכח, ב).
(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספרו אנטומיה של הנשמה. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו).
רוצים לגלות עוד על הרוחני והמסתורי שבנו ובעולם? כנסו לקישור מיסטיקה וקבלה וגלו דברים נפלאים!