על חבל דק

זה מפחיד, ואולי נשמע מצחיק, אבל אנחנו מהלכים על חבל דק שמחבר בין שני הפכים מיוחדים!

כל מי שקצת חווה את תהפוכות החיים מבין כבר, שבעולם הזה כולנו הולכים על חבל דק של בחירה ומשקל – יש טעויות שעולות ביוקר ויש כאלה שקשה לתקן. לא בכדי אמר רבי נחמן מברסלב את המשפט המפורסם שלו: “וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹוד מְאֹוד”, מן הסתם, ככל שמרגישים יותר את האמת הצורבת של אמירה ומציאות נחרצת זו, כך אנו זקוקים עוד יותר להמשך המשפט: “וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל” (ליקוטי מוהר”ן חלק ב, סימן מח)

לא לפחד? איך אפשר? אבל התשובה היא “רבינו”!, כי רבי נחמן מברסלב נוטע באמת במי שעוסק בתורתו איזו נקודת איזון נעלמת, בין הפחד העמוק מההכרה בגודל כוח הבחירה – שעל ידו יכול אדם פשוט לעשות טעויות שעולות ביוקר, לבין ביטחון חזק ואמיץ שהכל לטובה והכל בהשגחה רחומה, כמו שכולנו מכירים את האמירות המפורסמות: אין שום ייאוש בעולם כלל!, אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן!, יש עניין שמתהפך הכל לטובה!, סמכו על כוחי! ועוד, ופירוש אמירות נפלאות אלו הוא – שברחמיו של בורא העולם אפשר לתקן הכל, וכמאמר המפורסם: אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן!

זה היופי של רבי נחמן מברסלב – לאחוז את החבל בשני הקצוות שלו ולחבר במיומנות מאין כמותה הפכים מנוגדים, כך הוא מגלה את הכוחות האדירים הטמונים בנו…

לפעמים, המליצה שבה נאמרו הדברים יכולה להטעות אותנו שלא מדובר במשהו מציאותי של חיי היומיום, אבל באמת, גם זה מהיופי של רבי נחמן מברסלב שיודע לאחוז בשני הקצוות כאחד, ומקשר את המליצה והמשל עם המציאות והנמשל, ועל ידי זה מאיר ומגלה שבאמת הכל אחד ובכוח האמונה יכול כל אדם לטייל בשבילי העפרוריות והבוץ הדביק של העולם הזה, ולדלות מעמקי החושך אבנים טובות ומרגליות מאירות בניצוץ האלוקי הטמון בכל. כי באמת, על ידי התקשרות לרבי נחמן וקיום עצותיו הקדושות והנפלאות אנו יכולים להכריע תמיד את הבחירה לטובה.

גם זה יכול לעניין אתכם:

לעבור את הגשר הצר

אני יהודי!

אבא מתפאר בנו!

אתם חשובים מאוד

שינויים כן נולדים

ניצחון בטוח

זו בעצם הסגולה של עם ישראל, ובזה אנו נבדלים מכל אומות העולם – בכוח הבחירה שעל ידו זוכים לקשר את העולמות והקצוות ולאחד ולייחד בכל רגע ורגע ייחודים נוראים, כמו שמלמד אותנו רבי נחמן בתורה המסוגלת לימים אלו – תורה ו’, שבכל תנועה ובכל סוג של התעוררות שהאדם מתעורר, ברצוא ובשוב, הוא מייחד וממשיך על עצמו הארה משמות הקודש.

כאשר האדם נמצא במצב של “רצוא”, כלומר בזמן שיש לו הצלחה והתעלות בעבודת השם והצמיחה הרוחנית שלו, והוא לא יושב על זרי הדפנה אלא ממשיך לרצות להתקרב עוד לבורא עולם, הוא מעורר את השם הקדוש העולה קס”א (161), שהוא שם אהי”ה במילוי כזה: אלף – הי – יוד – הי, היוצא מהפסוק “אם אסק שמים שם אתה”.

וכאשר הוא נמצא במצב של “שוב”, כלומר שאינו מצליח ואינו מרגיש הארה, ואינו מניח עצמו לסגת לאחור ומחזיק עצמו בכל כוחו באמונה עיקשת באהבת הבורא, הוא מעורר את שם העולה ס””ג  (63) היוצא משם הוויה במילוי כזה: יוד – הי – ואו – הי.

ליכולת זו של האדם – שלא להיות מוכרע על ידי מה שקורה אתו בפועל אלא לבחור תמיד את ההתעוררות שלו בעצמו – קורא רבי נחמן “בקיאות”, וכפי שציינתי בתחילת המאמר, מאורעות החיים ותהפוכותיו של האדם מביאות אותנו למסקנה שהבקיאות הזו היא עיקר הבחירה, שהרי עבר, עובר ויעבור עלינו עוד הרבה, והדבר היחיד שבאמת בידינו הוא איך להתייחס למה שעובר עלינו.

בהסתכלות זו אנו מבינים שכל  מה שקורה כאן בארץ, קורה גם בשמים.

קורה כאן בארץ – שבזמני עליה והצלחה אדם יכול לחשוב שכל העולם מונח בכף ידו ולהרגיש כמו מלך העולם לא פחות! ולשכוח בכלל שיש שמים, כי הוא בעצמו מרגיש “בשמים”… ובזמן ירידה הוא יכול להרגיש כל כך מגושם, אפור, עלוב, נובל, וגם כאן שוכח שיש שמים. אבל כאשר האדם מכניס את כוונות אלול לתוך חייו, ותמיד מקשר את מצבו העכשווי להתקרבותו לבורא עולם, בזה הוא פועל פעולות נשגבות ברקיעים העליונים ביותר ומחבר את הארץ והשמים, ואז זה קורה שם בשמים.

שני קצוות החבל מלמדים אותנו לחבר בין שמים לארץ – למקום הכי נכון לנו בין שני ממדים עצומים אלה וליצור את המנגינה הכי יפה ששמענו…

על מנת שנדע ונקיים זאת, אנו נוסעים לאומן בראש השנה אל הצדיק, ומתקשרים עם הצדיק יסוד עולם, שמידת היסוד מהותה היא בדיוק זו האומרת – לקשר עליונים בתחתונים, ימין בשמאל, נפש בגוף, רוח בגשם וכן הלאה. על ידי ההתקשרות לצדיק, ובפרט במקום גניזתו, אנו זוכים להארה פנימית הנותנת גם לנו את היכולת הזו של הצדיק – לקשר העולמות ולהבין שהמטרה שלשמה נבראנו אינה שנהיה רק למעלה, וגם לא חלילה שנהיה רק למטה, אלא להיות למטה ולמעלה כאחד, ורק זו השלמות והתכלית.

אז אשרינו ומה טוב חלקנו שבימים הקרובים אנו עומדים במרחק נגיעה מהמפגש עם הרבי והצדיק הזה, ויהי רצון שהשהות שלנו אצלו תעורר בנו את הרצון לשאוף את רוח הקודש, לרחוץ במים הטהורים שלו, ולחזור לביתנו לשלום ולהמשיך למלא את תפקידנו המיוחד בשמחה פנימית ואמיתית!