אנחנו לא יכולים להבין מה עובר לאדם אחר בראש ולמה. אז למה להיעלב, להיפגע ולהרגיש כאב? ויש מצב שגיליתי את הדרך איך לא להיעלב!
לא מזמן קראת ספר בשם “איך לומר לא בלי להרגיש אשם” של המחבר מנואל ג’יי סמית’. ספר מדהים על רכישת מיומנויות להתמודדות על התנהגות מניפולטיבית וביקורתית. בספר המחבר מפרט כתב זכויות מצחיק אך גם תקיף: “יש לך את הזכות לשנות את דעתך”, “יש לך את הזכות לומר “לא!” בלי שום תירוץ” ועוד.
בשבילי זה היה אחד מאותם ספרים שגרמו לי לומר “סיי וואט?!?” ו-“OMG, באמת?” ולצחוק כל הדרך לדף האחרון של הספר…
זכות אסרטיבית אחת שהופיעה בספר, ושבאמת עשתה לי את ההבדל בכל מה שקשור בלהימנע משנאת חינם, הייתה: “יש לך את הזכות לעשות טעויות – ולהיות אחראי עליהן!”.
וואו! איך שאני אוהבת את הזכות הזאת, כי אפשר לומר אותה גם בצורה הפוכה – לאנשים אחרים יש הזכות לטעות – ולהיות אחראים עליהן. זה גם הדהד לי כדבר שמתיישר עם התורה, מכיוון שעל פי התורה אנחנו עלולים לטעות וזה בסדר, אך מצפים מאיתנו לקחת אחריות ולעשות תשובה עליה.
אולי גם זה יעניין אתכם:
כועסים? תספרו מאחד עד ארבע ותראו מה קורה
זה באמת עזר לי, ברוב הפעמים, לא לקחת דברים באופן אישי ולהיעלב. וחברות יקרות, אתן יודעות איך זה אצלנו הבנות כשאנחנו נעלבות…. אנחנו נוטות להיאחז ברגשות שליליים. וזה מדרון חלקלק שעשוי להוביל לעניין של “לא תשנא את אחיך בלבבך” שיוביל לשנאת חינם, מה שהוביל אותנו לסיבה העיקרית שבגללה נחרב בית המקדש השני לאבלות של תשעת הימים שעברו, כשהשיא שלהם היה תשעה באב.
אז מבחינה מעשית, אם מישהו אומר לי משהו מעליב או פוגע בי במקום לקחת את זה באופן אישי ולשקוע ולפחד, אני מתמקדת עם העובדה, שהיי! לכל אדם יש את הזכות לטעות – אבל גם להיות אחראי על הטעות הזאת, לקבל אחריות. אם מישהו טעה בדרך בה דיבר איתי או שעשה לי משהו שפגע בי, הייתה לו את הזכות לעשות את הטעות הזאת, אבל! הוא צריך לקחת אחריות עליה!
מצד שני, אם טעיתי וקיבלתי את מה שהוא אמר או עשה בצורה לא נכונה ונעלבתי למרות שלא הייתה לו שום כוונה להעליב אותי, גם לי הייתה הזכות לעשות את הטעות הזאת – כלומר, לטעות כשהבנתי לא נכון את דבריו או מעשיו, וכמובן, לקחת עליה אחריות!
חברות יקרות, אתן יודעות איך זה אצלנו הבנות כשאנחנו נעלבות…. אנחנו נוטות להיאחז ברגשות שליליים. זה מדרון חלקלק!
זה בסדר. הקב”ה בנה בתוך המערכת את המציאות שאנשים יעשו טעויות, וכמובן יישאו באחריות עליהן ובתקווה שילמדו מהן ויעשו תשובה עליהן. לכן אין צורך להתעצבן, לזעום, לכעוס, להתמלא בקיטור, להתפרץ בכעס או לשנוא מישהו בלב שלך.
אני יכולה לעשות את זה בגלל שאני יודעת שיש לאנשים את הזכות לעשות טעויות, ורק הקב”ה יודע מה גרם להם להתנהג כפי שהתנהגו, ואם זה מקובל או לא. לכן אני מסוגלת להישאר אובייקטיבית בניגוד לרצון להיפגע או להתמלא שנאה.
עוד מיומנות שהמחבר מציג בספר היא, וגם כזו שעשתה לי הבדל גדול בכל מה שקשור לעניין של שנאת חינם, היא איך להתמודד עם ביקורת. כאן, המחבר ממליץ לא לא להתנגד לאמירות ביקורתיות שנאמרות כלפיך על ידי “הסכמה עקרונית עם האמת” בזמן הביקורת.
איך אפשר לעשות את זה? איך יכול להיות? ובכן, מכיוון שיש בדרך כלל אמת כלשהי בהערה הביקורתית שהופנתה אליך, אתה יכול להסכים עם החלק האמיתי של ההערה/ביקורת. וגם אם הביקורת לא מכילה אמת, עדיין, אפשר להסכים איתה באופן עקרוני, או לפחות בחלק מסוים בה שהוא נכון.
למשל, אם מישהו מבקר אותך על זה שאיחרת, אתה יכול לענות בפשטות: “אתה צודק, היום אני באמת מאחר” ובלי שום צורך לספק תירוץ כזה או אחר למה איחרת, או להזכיר לו את הפעם ההיא שבה הוא איחר. תסכים עם החלק האמיתי של הביקורת הזו ותמשיך הלאה.
יש לך את הזכות לומר לא בלי שום תירוץ!
דוגמה שהמחבר נתן בעניין ביקורת שאינה נכונה היא של אדם שיודע בוודאות שה-IQ שלו הוא הרבה יותר ממאה, ואנשים אומרים לו “מנת המשכל שלך כל כך נמוכה שאפילו אדם חצי טיפש יכול להחליף אותך…” והתשובה? “אני לא מופתע שאתה מרגיש כך. לפעמים המוח שלי עובד כל כך גרוע עד שאני תוהה אם תוצאות מבחן ה-IQ שלי לא שגויות….”
אגב הדוגמאות שהמחבר נותן בספר ממש מצחיקות, מה שהופך את הקריאה למעניינת וסוחפת יותר…
אנחנו יכולים להסכים עם כל אמת בתוך אמירה שנועדה לבקר אותנו, כמו גם עם כל אמת אפשרית הקיימת בהצהרה שנועדה לבקר אותנו. אין צורך להכחיש, להתגונן, לתקוף – כל הפעולות שעלולות להוביל לאינטראקציה מלאת אנרגיות שליליות וכעס, שעלולה להוביל לדבר נורא יותר – שנאת חינם.
גיליתי שזה הרבה יותר קל להישאר אובייקטיבית עם המיומנויות והלך החשיבה המוצע בספר. ומצאתי גם ששתי היכולות האלה כל כך קלות להבנה וליישום. תודה רבה לבורא עולם כי זה תחום שבו אני לומדת די לאט ליישם דברים והספר הזה בא בול בזמן.
כשמשתמשים בשתי המיומנויות הללו, העניין שלהן הוא לא כדי לעבד את הפגיעה, גם לא לחפש אחרי פצע ילדות ישן שיסביר למה נפגענו או למה התגוננו, או דרך להראות לאדם שפגע בנו מדוע הוא טועה. אלא, העניין שלהן הוא להישאר אובייקטיביים כיה אמת היא שזה כל מה שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו לא באמת יכולים להבין מה עובר בראש של אדם אחר ולמה.
אז למה להיעלב, להיפגע להרגיש כאב?
בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם מעורבים באינטראקציה שעלולה להוביל לשנאת חינם, זכרו שגם אתם וגם לאדם העומד מולכם יש את הזכות לעשות טעויות – אבל! גם לקחת אחריות עליהן!
וכשמישהו מטיח בכם ביקורת, מן הסתם יש איזה גרגיר אמת בביקורת הזאת. אז למה לא להישאר אובייקטיביים ולהסכים וללמוד מגרגיר האמת הזה במקום להתגונן ולהיעלב?
אתם תרגישו הרבה יותר טוב וחשובים עם עצמכם כשתפעלו כך, מכיוון ששנאת חינם נחשבת לגורם שהביא לחורבן והרס בית המקדש השני והגלות בה אנו נמצאים מאז ועד היום, והיא דבר איום ונורא! ועל ידי הימנעות מהעבירה האיומה הזו נחיש את הגאולה שתהיה במהרה בימינו, אמן!
אתם מוזמנים ליהנות ממגוון מאמרים מרתקים ומעניינים בנושא חברה והשקפה בקישור הזה.