למה לנו לדבר מאחרים? – פרשת השבוע אמור
אנחנו עסוקים הרבה בהשוואות: משווים את עצמנו לחברינו, רואים את ההישגים שלהם ומרגישים החמצה. לפעמים אנחנו אפילו “מפרגנים” לאחרים ותולים את הצלחתם בכך שהם מוצלחים וכך אנחנו חונקים את היכולות וההישגים שלנו. בראייה מפוכחת: מה לנו ולהישגים של האחרים? אם נתייחס להישגים וליכולות שלנו נגלה שאנחנו יכולים לפעול הרבה!
פרשת השבוע היא פרשת ‘אמור’. היא גם ידועה בשם ‘פרשת המועדים’ על שם המועדים המוזכרים בה. בפרשה אנו קוראים על מצוות ספירת העומר, וזה קורה בדיוק בימים אלו שאנו סופרים ספירת העומר כהכנה לחג השבועות.
הזוהר משווה בין ספירת העומר לספירה שאישה מונה לטהרתה. בשתיהן המטרה היא להיטהר ולהתחבר. אישה עם בעלה, ועם ישראל עם הבורא. כאשר התורה מצווה על ספירת העומר היא מדגישה את הממד האישי: “וספרתם לכם ממחרת השבת וגו'” (ויקרא כג טו). כל אות מדוקדקת בתורה, אז חייבת להיות משמעות לכך שהתורה הוסיפה את המילה “לכם”. מדוע התורה מדגישה את הממד האישי במצוות הספירה?
נשוב מעט לאחור, ספירת העומר מתחילה ביום שלמחרת חג הפסח, ומטרתה כדי להכין את עצמנו לאיחוד המחודש עם הבורא בקבלת התורה בחג השבועות, בדומה לאיחוד המחודש של אישה עם בעלה כאשר היא משלימה את ימי ספירתה, כפי שהבאנו מהזוהר.
אולי גם זה יעניין אתכם:
כל אחד ו”האמת” שלו – אחרי מות קדושים
ספירת העומר היא, אם כן, המסלול הרוחני שאנו צועדים בו ממחרת חג הפסח עד חג השבועות. בחג הפסח בליל הסדר, כל אחד קיבל הארה שמימית, וביום שלמחרת הפסח כל ה’מוחין’ (הארות רוחניות) שמקבלים בליל הסדר נעלמים, וכעת עומדים בפנינו חמישים יום שבו עלינו לעבוד ולהגיע לאותה הארה בכוחותינו אנו, כפי שהסברנו במאמרנו לחג הפסח.
כעת נבין את הסיבה להדגשת הממד האישי “וספרתם לכם” במצוות ספירת העומר. הספירה, משמעותה מסלול היטהרות וחיבור מחודש בטהרה. התורה מדגישה שהדרך היעילה והנכונה היא מסלול אישי, בעבודה אישית של כל יחיד ויחיד. כל אחד צריך לספור לעצמו, בקצב שלו, לפי היכולת שלו.
רבי נתן מסביר את משמעות הדברים במילים מעשיות: פעמים רבות אנחנו רוצים להתקדם רוחנית, לחוש מעט קרבת אלוקים. אך כאשר אנו מבחינים בחברינו בני גילנו שמצליחים ומתקדמים ברוחניות בעוד אנחנו מדשדשים מאחור, אנחנו חווים התרסקות מהשאיפות הרוחניות שלנו ומאבדים את המוטיבציה לחלוטין.
רבי נתן מסביר שהסיבה לכך היא, מכיוון שאנו עסוקים בהשוואות. אנו משווים את עצמנו לחברינו, וכאשר אנו רואים שהם עקפו אותנו מימין ומשמאל אנו מאבדים את הערך העצמי של העבודה האישית, של ההישג האישי שלנו לכשעצמנו, ללא השוואה לאחרים.
יתירה מזו, לעתים אדם מפרגן לאחרים הצלחה רוחנית ומסביר לעצמו ב”ענווה”: “הם באמת מוצלחים וחכמים ולכן הם יכולים יותר ממנו. אבל אני, מה לעשות, לא יכול ולא מסוגל להגיע להישגים רוחניים”. מבינים? המניעים הם “ענווה”.
רבי נתן מפריך את מחשבות “הענווה” בהיגיון פשוט:
בחסות ‘ענווה’ זו מסתתרת מחשבת התנשאות האומרת, שלא נאה לו ואין זה מכבודו לעבוד את הבורא בתנאים שהציב לו. חבריו כנראה כן קיבלו את התנאים שיוכלו להצליח, אבל הוא.. כאילו מתחשבן עם בורא עולם על כך שהעמיד אותו בתנאים שאינם מאפשרים לו להתאמץ רוחנית ולעבוד את הבורא במה שהוא כן מסוגל, לכן הוא לא עושה כלום! האם ניתן לקרוא להתנשאות זו “ענווה”?
בנוסף, עצם תחושת האפליה כאילו לאחרים נוצרו תנאים שאפשרו להם הצלחה רוחנית, שגויה. מי יודע מה המקור הרוחני ומה המסלול הרוחני שלך שתוכל להתלונן, אולי בכלל אלו המעשים שלך שגרמו לכך שלא הולך לך. רבי נתן מסכם זאת במילים פשוטות: “אין אדם דומה לחברו כלל”.
זה מה שהתורה מצווה בספירת העומר ‘וספרתם לכם‘ – כל אחד ואחד מצווה לספור לעצמו. אל תסתכל על החבר שלך, על ההצלחות שלו, וגם לא על הכישלונות שלך. וודאי שיש עניין ללמוד דברים טובים מחברים, ולהתקדם ולא להישאר במקום, אבל צריך לדעת להפעיל שיקול דעת נכון, מתי להסתכל על החבר ומתי צריך להתבונן בהתבוננות פנימית ולהתעסק רק עם עצמי.
מי יודע מה המקור הרוחני ומה המסלול הרוחני שלך שתוכל להתלונן, אולי בכלל אלו המעשים שלך שגרמו לכך שלא הולך לך. רבי נתן מסכם זאת במילים פשוטות: “אין אדם דומה לחברו כלל”!
איך נוכל להתמקד בעצמנו ולהתנתק מההשוואות? מהי הספירה שבה האדם מתבונן רק פנימה?
בין שני החלקים של ליקוטי מוהר”ן ישנה תורה ‘קטנה’ שנקראת ‘אחד היה אברהם’, בתורה זו רבי נחמן מלמד שבעבודת השם אל לו לאדם להתרשם ולהתפעל מהסובבים, צריך גם לדעת ללכת נגד הזרם, כפי שהרחבנו בדברים במאמרנו לפרשת לך לך.
בדומה לכך, מסביר רבי נתן, עלינו ללמוד להתעלם ולא להתרשם גם מקולות והתנגדויות פנימיים שלנו הגורמים לנו להשוות את עצמנו לסביבה. עלינו לנהוג כאילו אנחנו יחידים בעולם, ולעשות את שלנו בהתאם ליכולותינו ולמאמצינו ללא השוואות. כל אחד הוא יצירה בפני עצמה! העבודה שלו היא לא העבודה שלך, מה שנדרש ממנו לא נדרש ממך. כל אחד וההתמודדות האישית שלו, כל אחד והיכולות שלו וכן הלאה.
אחד היה אברהם! כל אחד הוא יצירה בפני עצמו!…
רבי נתן מקשר את הדברים עם סיפור ה’חכם והתם’ (מעשה ט בספר סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב), אחד הסיפורים המפורסמים ביותר שרבי נחמן סיפר:
היו שני חברים, האחד חכם והאחד תם. החכם השתלם בחכמות; פילוסופיה ועוד, ולמד מקצועות מורכבים; רפואה, צורפות ועוד. כל מה שלמד הוא קלט בתקופה קצרה ואף עלה בחוכמתו על מוריו. התם לעומתו, היה בעל שכל פשוט (רבי נחמן הדגיש שהוא לא היה טיפש אלא ששכלו היה פשוט) ולמד מלאכה פשוטה – מלאכת הרצענות – במשך תקופה ארוכה, וגם כשסיים לא ידע אותה על בוריה. הוא נאלץ לעבוד קשה למחייתו, וכאשר היה מתקן או מכין נעליים הנעל הייתה נראית בעלת שלושה קצוות… למרות זאת, הוא היה תמיד מלא שמחה וסיפוק רב מעבודתו והיה מתפעל ומשבח את מעשי ידיו.
יום אחד אשתו שאלה: מה אתה כל כך שמח, אם זה כל כך יפה כמו שאתה מתאר, מדוע כל החברים שלך מקבלים שלוש זהובים תמורת עבודתם ואילו אתה מקבל רק טאלר (זהוב וחצי)? התם ענה לה: מה זה קשור אלי, “זה מעשה שלו וזה מעשה שלי, ועוד “למה לנו לדבר מאחרים”?! מה אכפת לי, הרי אם אחשב את ההוצאות, העור עלה לי כך וכך, הזפת והחוטים כך וכך, נמצא שאני מרוויח מיד ליד עשרה מטבעות על כל זוג נעליים, נו, מה אכפת לי רווח כזה. רבי נחמן מסיים: “והיה רק מלא שמחה וחדווה תמיד”.
לאחר שרבי נחמן סיפר את הסיפור הוא התבטא: “וכשהתפילה היא כמו מנעל עקום עם שלוש קצוות…” כלומר, עדיין ניתן להיות שמחים למרות הכל. רבי נתן לומד מכך יסוד חשוב בעבודת השם: אדם צריך להתרכז בעצמו ולחשב לעצמו – ללא כל קשר לאחרים – כמה התאמצתי, כמה אני רוצה להתאמץ. די עם ההשוואות לאחרים, לא במעשים ולא בתוצאות.
נשתדל באמת לעשות ככל יכולתנו מה שאנחנו יכולים לעשות, וכך בעזרת השם נצליח לעמוד ביעדים ונהיה מלאים בשמחה וחדווה תמיד!
(על פי ליקוטי הלכות, פסח ט, כב)
ונגלה לכם סוד אישי, הדברים מחזקים גם אותי. הם נכתבים כעת בעת טיסה ארוכה. אם הייתי משווה את עצמי להישגים של אחרים, כנראה לא הייתי רואה את עצמי מסוגל לכתוב. אז ברוך השם התאמצתי. השתדלתי. מה אני צריך להשוות את עצמי. גם אם המאמר יצא עם שלוש קצוות… בעיני זה מוצא חן, כי אני לא משווה את זה עם אף אחד, רק עם ההשתדלות שלי. תודה השם!
כל שבוע אנחנו נהנים מעוד חידושים נפלאים על פרשת השבוע, כנסו לכאן ותיהנו גם אתם.