חתונה וילדים – חיבור של שני חצאים

שמחת החתונה דומה לשמחת העולם הבא, כך אומר רבי נתן. אבל איזו סיבה יש לזוג לשמוח? ומי ערב להם שחיי הנישואין שלהם יחזיקו מעמד? הסוד נמצא בשני חצאים!

 האם יש דבר המשמח את הלב יותר מחתונה?

רבי נתן מברסלב כותב ששמחת החתונה דומה לשמחת העולם הבא (ליקוטי הלכות, ברכת הריח ה, כ). ובכל זאת, אפילו רבי נתן עצמו היה מערער על אמיתותה של שמחה זו, בדיוק כפי שהתבטא המלך שלמה (קהלת ב, ב): “ולשמחה מה זו עושה”?

אכן, איזו סיבה יש לו לזוג לשמוח? מי ערב להם שיחסים אלה יהיו מושתתים על יסוד איתן ושיחזיקו מעמד? האם ישכילו להתמודד עם האחריות הממונית הרובצת עליהם? האם יפרחו ילדיהם? (שיעור התמותה של תינוקות בימיו של רבי נתן היה גבוה למדי). ומה לגבי הבעיות הטמונות בגידול ילדים – מחלות הילדות, אתגרי גיל ההתבגרות וכל שאר הבעיות ה”נורמליות” המלוות ילדים בתהליך גידולם?

המדרש מביע הרהורים דומים. בפירוש הפסוק (קהלת ז, א): “טוב שם משם טוב, ויום המוות מיום היוולדו”, מביא המדרש משל: שתי ספינות פורשות לים הגדול, אחת יוצאת מן הנמל ואחת נכנסת לנמל. היוצאת מן הנמל – הכל שמחים, והנכנסת לנמל – לא שמחו לה. היה שם פקח אחד שאמר להם: “חילוף הדברים אני רואה! זו שהייתה יוצאת מן הנמל – לא צריכים לשמוח עמה, שאין יודעים באיזה פרק עומדת, כמה ימים מזדווגת לה, כמה עלעולין (=רוחות) הן מזדווגות. ושנכנסת לנמל – הכל צריכין לשמוח, שנכנסה לשלום!”… כך מת אדם – הכל צריכים לשמוח ולשבח, שנפטר בשם טוב בשלום מן העולם. הוא ששלמה אמר “ויום המוות מיום היוולדו” (קהלת רבה ז, ד).

בימים שלפני ספינות בעלות מנוע ותקשורת רדיו, אי אפשר היה לדעת מהי מידת התקדמותה של אוניה בלב הים או מתי תגיע למחוז חפצה. האוניה המפליגה, מעיר החכם, צריכה לעורר דאגה רבה: באילו רוחות ושאר תנאים תיתקן? אילו ניסיונות אורבים לה? יש להריע דווקא לאוניה הנכנסת, שהרי היא השלימה בהצלחה את המסע שלה.

בדרך דומה, כולם שמחים בעת הלידה, אך מי יכול לדעת מה ממתין לרך הנולד עם הגיעו לבגרות והיתקלו בקשיי החיים? אדם שהשלים כבר את מסע חייו ונפטר בשם טוב – הוא ראוי לשמחתנו.

ובכל זאת, משווה רבי נתן את שמחת הנישואין לחיי העולם הבא!

אולי גם זה יעניין אתכם:

יום החופה של רבי נחמן

המשימה: שלום בית

המפתח לזוגיות מאושרת

החיים מתחילים כשמתחתנים

הבית – האתגר הכי גדול

רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו, שאיחודם של בני הזוג הוא נפלא ביותר (ליקוטי מוהר”ן חלק ב לב, ד). רבי נתן מסביר ששורש האיחוד הזה מגיע עד עומק העומקים של התכנית האלוקית לבריאה, מדרגה ששום מוח אנושי לא יכול לשער. שורש הנשמה האנושית נטוע בהשראה הראשונה ממש – ה”מחשבה” שקדמה לכל מעשה בריאה. הייתה זו מחשבת הבורא לברוא נפשות שאחר כך “גרמה” לו, כביכול, לברוא את יתר היקום. כך משמשת הבריאה כולה כמסגרת לקיומן ולפעילותן של נשמות אדם, והמטרה היחידה של הבריאה היא התגלות האלוקות. מטרה זו מתממשת על ידי עשיית מעשים טובים במשך שהותנו על הארץ הזאת, בעודנו עטויים בגופנו הגשמי.

אולם ירידת של נשמה כלשהי לתוך העולם הגשמי הזה מתאפשרת רק באמצעות הנישואין. איחוד זה מאפשר למשוך למטה נפשות נשגבות על הארץ, שהרי בעצם איחודם מגיעים האיש ואשתו למדרגה הגבוהה ביותר (ליקוטי הלכות, מנחה ז, צג).

כידוע, המבחן העיקר לרוחניות של האדם הוא השליטה שיש לו על התאוות הגופניות שלו. בואו נבחן כיצד הרוחניות והחיבור הגשמי של בני הזוג, אשר על פי הגדרתם, הם מושגים מנוגדים בתכלית יכולים להתמזג בקדושה כדי להביא לעולם נפש חדשה.

במקורה, הנשמה היא יחידה אחת. כשהיא נכנסת לעולם הזה, מתחלקת הנשמה לשני גופים נפרדים המקבילים לשני כוחות קוטביים – הזכר והנקבה – אשר צריכים להירתם שניהם ולשאוף לאלוקות. כל “חצי” חייב קודם לעבור צמיחה אישית מרובה, וכל אחד מוכרח בסופו של דבר לבקש את האחר. אז יוכלו השניים להתאחד מחדש, הפעם – במסגרת חיי הנישואין.

רבי נתן כותב שהדבר המפליא ביתר לגבי הורתו של ילד הוא, שהתהליך מתקיים על ידי ענייני גשמיות כאלה, ורק כך אפשר למשוך מהעולמות העליונים ביותר נשמה קדושה!

ירידה של נשמה כלשהי לתוך העולם הגשמי הזה מתאפשרת רק באמצעות הנישואין. איחוד זה מאפשר למשוך למטה נפשות נשגבות על הארץ, שהרי בעצם איחודם מגיעים האיש ואשתו למדרגה הגבוהה ביותר…

הסיבה שהנשמה חייבת לחילה לרדת דרך באופן הזה היא, שבמקורה היא ישות נשגבה עד מאוד, לכן יכולתה לגלות אלוקות היא רבה יותר. כוחות הרשע מוכרחים להתנגד לירידת הנשמה אל תוך העולם הזה, שהרי כל נשמה הייתה יכולה, מעצם טבעה המולד, להתגבר בקלות על הפיתוי. יכולת טבעית זו של הנשמה הייתה מונעת את חופש הבחירה של האדם, שהרי מוכרח לשרור איזון שווה בין כוחות הטוב והרע כדי שיתקיים חופש בחירה. כוחות הרוע “מסכימים” לכניסתה של הנמשה אל תוך העולם הזה כשר נובע השבר מתעוררות תאוות גופניות, שהרי אז היא נחשבת “מוכתמת” בגשמיות, ודווקא על ידי זה יכול להיווצר האיזון שבין רוחניות לחומריות.

רבי נתן ממשיך ומסביר שהנשמה, בדרכה לעולם הזה, עוברת דרך כל העולמות העליונים לפני שהיא מגיעה להורים, אשר באמצעותם תתקיים הורותה. ואז, אחרי היריון המגיע לשיאו בצירי לידה, בכאבים ובדם, נכנסת לבסוף אותה נשמה אל תוך הגוף האנושי.

הנשמה עוברת דרך כל העולמות העליונים לפני שהיא מגיע להורים…

מכאן אנו למדים שאדם המבקש לתור אחר רוחניות מוצא את עצמו בדילמה: מצד אחד, הוא מחפש את מקורו ברמה הנשגבה מכל, ומצד שני הוא פרי של תשובה, לכן הוא מכיל בתוכו כמה מן המידות האנושיות השפלות ביותר (ליקוטי הלכות, מנחה ז, כ). לכן תעלומה היא – מדוע מיוחדת חשיבות כה רבה למוסד הנישואין במסורת ובספרות היהודית, ועלינו לנסות להבין מה עושה אותו לכה חשוב.

כאן נכנס עניין הדעת. וכאן גם מצטרף ההסבר של הקבלה בעניין זה:

בתנ”ך מכונים ענייני האישות בשם ‘דעת’, כפי שכתוב בפסוק “והאדם ידע את חוה אשתו” (בראשית ד, א). כאשר הבעל ואשתו מתאחדים בטהרה ובקדושה, מצטרפות נשמותיהם זו לזו כדי ליצור כלי לגילויה של אותה דעת של אלוקות. הצטרפות זו מסמלת את אחידות היו”ד והה”א – האותיות הראשונות של השם המפורש. על ידי איחודם, המושרש במדרגת יסוד, הם מסמלים את איחוד הו”ו והה”א – האותיות האחרונות של שם המפורשת, המקבילות לזעיר אנפין ולמלכות, בהתאמה. כמו שני הכרובים בקודש הקודשים, הם מהווים יחד משכן או מרכבה לשם המפורש. אל הן המחשבות והכוונות הנשגבות שצריכים בני הזוג להרהר בהן כאשר הם מתאחדים כדי להביא לעולם חיים חדשים.

פרצופי אבא ואמא מקבילים לספירות חכמה ובינה. ההתמזגות של חכמה ובינה מביאה לידי גילוי של דעת. ההתמזגות של זעיר אנפין ומלכות, המתרחשת בספירת יסוד, מביאה את הגילוי הזה לשיאו. התמזגות כפולה זו המתרחשת באמצעות איחוד הנישואין מוכרחה להיות חוויה חיובית, כדי שנצליח להוריד את הנשמות הנשגבות ביותר אל תוך גופים חומריים. לכן, מלמד התלמוד, שיש לסלק כעס ומחשבות בטלות כדי שאיחוד יוכל להתרחש באווירת טהרה ואהבה שלווה והרמונית, מתוך צנעה והערכת העוצמה האדירה שמסוגלים בני הזוג לחולל יחד (השווה נדרים כ, א-ב).

רבי נחמן מוסיף ואומר, שהנהגת הצניעות מושווית לקיום מצוות סוכה, וכן שצניעות זו עושה את האדם ראוי לקדושת ארץ ישראל (ליקוטי מוהר”ן חלק א מח, ג). זאת, משום שקיומן של שתי מצוות אלה (מצוות סוכה ומצוות ישיבת ארץ ישראל) דורשם מהאדם להיות מצוי כולו בתוך המצווה ומסובב על ידה. גם הצניעות אופפת את בני הזוג בעת קיום המצווה.

(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספרו אנטומיה של הנשמה. כנסו ותיהנו מהמבצעים המיוחדים של חנות האתר שלנו!).

מה עוד תורם לזוגיות והופך אותה למקום הכי יפה בחיים שלנו? אתם מוזמנים להיכנס לקישור הזה ולגלות.