בוקר של קיץ רגוע ומלא פירות עם הילדים שלי

בוקר של קיץ רגוע ומלא פירות עם הילדים שלי

סוף סוף עשיתי את זה! בוקר של קיץ רגוע מלא פירות ולב קשוב עם הילדים שלי! איך, אתם שואלים? עם המנטורית שלי וכמה ספרי בריאות ישנים שהיו לי בבית!

לאחרונה קיבלתי השראה מעניינת מהמנטורית שלי בקבוצת ההורים בה אני חברה, כמו גם מכמה ספרי בריאות ישנים שחברה נתנה לי כדי ליהנות מבוקר קיץ רגוע ומלא פירות עם הילדים הקטנים שלי.

אחד הדברים העיקריים שהמנטורית – חנה רוס כהן, כל הזמן מנסה להחדיר לתודעה שלנו, האימהות היקרות והמותשות, הוא – להאט את הקצב. למה? כי תמיד יהיו הסחי דעת ודברים אחרים שאנחנו מעדיפים לעשות, אבל בשלב מסוים אנחנו צריכים להניח לכל רשימות ה’לעשות’ שלנו ולהתחבר ללב של הילדים שלנו, רק הם ואנחנו בבית הבטוח והנעים.

אולי גם זה יעניין אתכם:

עבודה של קיץ

יש בינינו אהבה גדולה והיא תנצח!

הפריחה והגלגל

ופירות מבחינתי הם החיבור המתוק והכי מלא בבוסט של אנרגיות לילדים שלי. אני מגישה אותם בכל מיני צורות והילדים פשוט עפים עליהם. ופירות למי שלא יודע (ומי לא יודע?) מספקים חומצות אמינו, ויטמינים, מינרלים ואנזימים הנחוצים להתפתחות חזקה ואנרגיה טובה. הפירות מנקים את הגוף ומספקים לו הרבה נוזלים ושומרים על ניקיון מערכת העיכול והפעילות שלה.

אז עשיתי את זה! את הבוקר הקיצי והכיפי עם מלא פירות ולב קשוב עם הילדים שלי.

אחרי שמצאתי את הגרסה הקצרה לבוקר שלי, הגברת המעופפת והממהרת של הבית, התפללנו ביחד והתחלנו את הבוקר בבית הנעים והנוח באכילת אבטיח באי שבמטבח שלנו. לא היה לאן לברוח, למהר או כל דבר אחר שמסיח את הדעת שלנו בבוקר. פשוט, ישבנו ואכלנו לנו ביחד בהנאה את האבטיח. וכמה שאני אוהבת לראות את האנשים הקטנים האלה זוללים אבטיח בכזה תענוג….

בשלב מסוים אנחנו צריכים להניח לכל רשימות ה’לעשות’ שלנו ולהתחבר ללב של הילדים שלנו, רק הם ואנחנו בבית הבטוח והנעים.

לאחר מכן, פנינו לשולחן בפינת האוכל שם הנחתי דפים, צבעי מים, טושים ועפרונות צבעוניים. ישבתי איתם, הייתי נוכחת לגמרי בזמן שהם ציירו ונהנו. הסתכלתי עליהם ונתתי את דעתי למה שהם עושים. “אתה באמת מתרכז בצביעת כל חלק של השמים האלה! ממש יפה!” אמרתי לאחד, ואילו לשני פ”בעץ התפוח שלך יש תפוחים ירוקים וגם אדומים, זה מדהים!”… אחרי שעה של עיסוק בציור המרפא והמרגיע הבאתי לשולחן קערת ענבי קרח – ענבים שעברו שטיפה והוכנסו למקפיא לזמן מסוים – החטיף הכי מועדף אצלנו בבית. אתם מוזמנים לנסות.

בסביבות השעה 11 בבוקר עשינו הפסקת כושר קלה. שמתי קצת מוזיקה ורקדנו כל אחד בתור שלו, קפצנו על הטרמפולינה והרמנו משקולות קטנות. זה היה זמן של הפגנת כוח ושרירים וזה היה מאוד מאוד מצחיק. וכיף.

את זמן הבוקר שנותר מילאנו במיץ מלון וארטיקים של שייק בננה-אפרסק, מהם הכנתי כמות גדולה שהחבורה המתוקה הזו תיהנה ממנה כל היום. בשעות הצהריים כל אחד מאיתנו התיישב על פוף בסלון כדי לדבר על מה שהיו רוצים לעשות בימי חופשת הקיץ. שפע של רעיונות עפו באוויר: “חוף! יום פארק בירושלים! באולינג! קרמיקה!”… רשמתי את כל הרעיונות והצמדתי עם מגנט למקרר. “ומה עם עוד פירות וציורי בוקר?” שאלתי. “בטח!” השיבה החבורה המתוקה במקהלה. לאחר מכן הכנו ביחד מגש עמוס בפלחי אננס ומנגו וקערת גוואקמולה.

לסיכום ההשראה האחרונה שלי מקבוצת ההורים והקריאה בספרים הישנים אני אומרת לכן, אימהות יקרות, שאנחנו צריכות תמיד להזין, לטפח ולהעניק את כל תשומת הלב לילדים שלנו. המתנה שקיבלנו מאלוקים – אותם אינסטינקטים אימהיים שקיבלנו ממנו נמצאים שם תמיד, למרות שלפעמים אנחנו פחות מרגישות אותם בגלל תרבות האימהות העסוקות בעצמן ובקריירה שלהן מסביב לשעון שהעולם מכתיב ללא הרף ולכן אנחנו גם רחוקות מהילדים שלנו, לו רק כדי להגן על זכויות הילדים הקטנים שלנו ולפתח את תבונת הלב שלהם.

הנוכחות שלנו עם הילדים שלנו, המידע שאנו מעבירים להם והדוגמה האישית שאנחנו נותנים להם – כל אלה הם ההזדמנות הגדולה שלנו להיות שם עבורם, דבר שאף אחד אחר לא יעשה או יהיה – מישהו שמקשיב להם ומסתכל עליהם מהלב שלו ופועל עם מגע אימהי אוהב. כשאנחנו שם בשבילם בצורה הזו, אנחנו מסייעות בריפוי העולם ובמקביל מעניקות הגנה לילדים שלנו עם חומת אש נפלאה.

כי איפה עוד הילדים שלנו יראו דוגמה כל כך אמיתית וקרובה של חמלה ואנושיות?

ואיך אני יודעת שכל זה לא הולך לאיבוד בעולם הגדול? כי אני כל הזמן רואה עוד ועוד אימהות שמצטרפות לקבוצה שלנו שרוצות לדעת עוד על הרגש האימהי שלהן לעומק, עם רצון גדול להיות האמא הכי טובה לילדים שלהן על פי ייעוד ליבם.

“היד שמנענעת את העריסה היא היד ששולטת בעולם” שר הזמר וויליאם רוס וואלאס, שמריע לאימהות ככוח הדומיננטי להפעלת שינוי בעולם. כן, כמובן שלימוד התורה הוא הכוח האולטימטיבי של השינוי לטוב שיהיה בעולם, אבל מי מעורר את השראה ממריץ ומניע את אותם לומדי תורה מלכתחילה?

אנחנו יכולות להמשיך לנענע את העריסה בכל דרך אפשרית עבורנו, אף פעם לא מאוחר להשתמש בכוח הנשי-השמימי שלנו, אותה מתנה נפלאה שקיבלנו כדי לרפא את עצמנו, את הילדים שלנו ואת העולם כולו, וליצור אנשים ולומדי תורה ממוקדי לב, ייחודיים ובעלי מוטיבציה עצמית.

זה אפשרי, תתחילו עם הבקרים.

מאמרים מרתקים נוספים בתחום הורות וחינוך הילדים תמצאו בקישור הזה.