לא מאמינים שיש בכם טוב? את רבי נחמן זה לא משכנע, הוא מאלץ אותנו להודות שיש לנו את זה!
באחת מהדרכותיו לימד רבי נחמן יסוד חשוב ומפתח להצלחה אדיר בחיים: על האדם לפרש את פסוקי התהילים כמתייחסים אליו באופן אישי, עליו לראות את המילים כאילו נכתבו ממש עליו ועל מצוקתו.
בהקשר לזה, שאל אדם אחד את רבי נחמן כיצד יוכל ליישם על עצמו את אותם פסוקים בהם דוד המלך משבח את עצמו, כמו: “שמרה נפשי כי חסיד אני” (תהילים פ”ו, ב)? אומנם דוד מלך ישראל יכול היה לומר מילים אלה על עצמו, אך לא כל אדם הוא דוד המלך…
השיב רבי נחמן: הדרך לדון את עצמו תמיד לכף זכות מאפשרת לאדם לומר על עצמו שהוא חסיד, לפחות בנקודה טובה שיש בו.
אנחנו יכולים גם ללמוד זאת מסדר התפילות היומיומיות שלנו. תחילה אנו אומרים: “מה אנו? מה חיינו? מה צדקותינו?” כלום וכלום! אך לא נשארים בזה, אלא מיד ממשיכים: “אבל אנחנו בני אברהם, יצחק ויעקב אהוביך…” ומלקטים כמה נקודות טובות הקיימות בנו. זה מביא אותנו לעבוד את הבורא בשמחה! (ליקוטי מוהר”ן, ח”ב, קכה).
למה קשה לנו להאמין שיש בנו טוב? אפילו קמצוץ ממנו? טיפה? משהו? רבי נחמן לא חושב כמונו, הוא נותן לנו פנס ושולח אותנו פנימה, למצוא את הטוב ולהודות בו!…
איש אחד השיח פעם ליבו בפני רבי נחמן והתמרמר על גודל חטאיו ופשעיו. הוא רצה להתקרב אל הקב”ה ולתקן את דרכיו, אולם בכל פעם שניסה גברו הפיתויים, וכך עברו עליו חודשים ושנים ועדיין הוא לא הצליח לשפר את דרכיו. הרבי ניסה לעודדו, אך ללא הועיל. האיש בשלו – רע ומר מצבו.
אז אמר לו רבי נחמן: כיון שהכל רע, נראה שאין לי כבר עם מי לדבר!
לשמע מילים אלו התעורר ליבו של האיש ואמר לרבי: אבל בכל זאת, הרי אני משתדל! אני מנסה להשתנות, אינני כולי רע…
אהה! אמר לו רבי נחמן, אכן כן, עתה הפק תועלת מהשיעור אזמרה! נצל את הנקודות הטובות להמשיך עליך חיות ותקווה.
כוונתו של רבי נחמן הייתה, שהאיש עצמו יתעורר לכך שיש בו איזה טוב ולא הכל אבוד, ובדבר זה החיה את עצמו, באמצעות האתגר ששם לפניו שעל ידו מצא נקודות טובות בעצמו. זו דרכו של רבינו: לאלץ אותנו להודות שיש לנו נקודות טובות, ובכוח זה כולנו מסוגלים להתקדם (חיי מוהר”ן מס’ תקסט).