פרשת שמות – המאבק על הזהות

השבוע פרשת שמות. פרשת שמות היא תחילת הגלות.

רש״י מסביר (במגילת איכה) שגלות פירושה עקירה מן השורשים – אדם שנעקר ממקומו ונאלץ לחיות בארץ אחרת. והבעיה הגדולה בגלות היא שאדם מאבד את החיבור למה שהחיים באמת צריכים להיות, היינו בארץ ישראל, במקום הטבעי שלנו.

זו ארצנו, הקב״ה נתן לנו אותה. העולם כולו שלו, והוא נתן לנו את ארץ ישראל. אבל עקב עוונותינו, איבדנו אותה – וירדנו למצרים. שם התיישבנו, התרבינו מאוד, ובסוף נהפכנו ל“עין רעה” בעיני מצרים.

האובססיביות לעם ישראל

יש תופעה שחוזרת על עצמה בכל הדורות: העולם “אובססיבי” כלפי העם היהודי. אנחנו אחוז זעיר מאוכלוסיית העולם, ובכל זאת כולם עוסקים בנו.

אולי גם זה יעניין אתכם:

• פרשת שמות – השיעבוד בימינו, ואיך אנחנו משתחררים מזה
• אל תיתנו לשקר להונות אתכם – פרשת השבוע שמות
• איך משיגים כבוד? – פרשת השבוע שמות

למה? כי יהודים בכל מקום בונים, מפתחים ותורמים. הם הופכים מקום למתקדם יותר, מסודר יותר, “מתורבת” יותר. אפשר להתווכח אם העולם באמת מתורבת היום, ואולי מעולם לא היה, אבל דבר אחד ברור: ליהודים יש השפעה, יש תרומה, וזה מה שמדליק שנאה וקנאה אצל אומות העולם.

וכך היה גם במצרים: פרעה היה שליט עולמי, ומצרים הייתה האימפריה החזקה ביותר. והוא רואה קבוצה קטנה שמצליחה, מתבלטת, משפיעה – וזה לא מוצא חן בעיניו. הפתרון שלו היה אכזרי: להפוך אותנו לעבדים ולנסות למחוק את העתיד שלנו – “כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו”.

פרעה, המן, וגוג ומגוג, – מנסים לגרום לנו לשכוח מי אנחנו

המדרש באסתר אומר רעיון חריף: עשיו רצה להרוג את יעקב אחרי מות יצחק, וחז״ל אומרים שעשו היה שוטה – הרי גם אם יהרוג את יעקב, כבר היו ליעקב ילדים. פרעה חשב שהוא “חכם יותר”: הוא ישמיד את הזכרים כדי שלא תהיה המשכיות. ואז בא המן ואומר: גם פרעה שוטה – מספיק זכר אחד כדי להעמיד את העם מחדש, ולכן המן רצה להשמיד את כולם ביום אחד.

ואז מגיע גוג ומגוג ואומר: גם המן שוטה. למה? כי לעם ישראל יש אבא שבשמיים. לאורך ההיסטוריה קמו עלינו בבל, פרס, יוון, רומא, ספרד, צרפת, אנגליה, גרמניה – וכולם חלפו מן העולם, ואנחנו נשארנו. אז מה עושה גוג ומגוג? “נלחם בקב"ה” – כלומר מנסה לגרום ליהודים לשכוח מי הם, לשכוח את הקשר שלהם לקב״ה.

זו המלחמה של הדור האחרון: לא רק נגד יהודים מבחוץ, אלא בלבול מבפנים שמרחיק יהודים מהזהות שלהם.

ולכן העבודה שלנו היא להתחזק באמונה, ולהיות נאמנים לקב״ה. זה מה שהתורה אומרת: “זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור” – לזכור מי אנחנו, ולזכור שהקב"ה היה איתנו בכל הדורות.

ואם נתחזק בזה, נזכה לראות את הגאולה השלמה, ביאת המשיח, בניין בית המקדש וקיבוץ גלויות.
אמן ואמן