פרשת נח – המעלה של צדקה וחסד

פרשת נח ידועה בעיקר בשל סיפור המבול. נח בנה תיבה שבה כינס זוג מכל מין ומין של בעלי החיים, וכך הציל את העולם מהכחדה. במשך שנה שלמה האכיל ודאג לכל בעל חיים – מהנמלה הזעירה ועד האריה האדיר – יומם ולילה, בלי מנוחה.

חז״ל מלמדים שפעם אחת איחר נח בהאכלת האריות, והם פגעו בו ומזה הוא נעשה צולע – כדי להמחיש עד כמה היה מסור לתפקידו.

"צדיק" זה מי שחס ומרחם על בריותיו של הבורא

חז״ל מוסיפים שנח הוא אחד משני אנשים בכל התורה שנקראו בשם "צדיק" (השני הוא יוסף הצדיק). מדוע? משום שהוא האכיל את הבריות. אף על פי שלא היו אלו בני אדם אלא בעלי חיים, הוא חמל וריחם עליהם. על כן זכה לתואר “צדיק”. כך מבואר במדרש תנחומא ובמפרשים – צדקותו של נח נבעה מנדיבות לבו וממעשי הצדקה שלו.

אולי גם זה יעניין אתכם:

המבול בימינו – פרשת נח
התיבה והנקודה הטובה – פרשת השבוע נח
איך מגיעים לשמים? – פרשת השבוע נח

סיפור זה מלמד על גודל מעלתה של צדקה וחסד. הנתינה היא הביטוי העליון לטוב הפנימי של האדם. אין צורך להיות עשיר גדול או בעל שם כדי לעשות חסד – כל אחד יכול לתת ממה שיש לו, מעט או הרבה, ובכך להידמות לנח הצדיק.

התלמוד מבאר שגמילות חסדים גדולה מן הצדקה בשלושה היבטים:

1. צדקה נעשית בממון, ואילו חסד נעשה גם בגוף – בעזרה ובתמיכה מעשית.
2. צדקה ניתנת רק לאנשים חיים, וחסד נוהג גם עם החיים וגם עם המתים.
3. צדקה ניתנת לעניים, וחסד נעשה לכל אדם – עני או עשיר.

זו תמצית המסר של הפרשה: לתת. הנתינה מגינה על האדם מן “המבול” של צרות, ניסיונות ותסכולים המאיימים להטביע אותו.

כל אחד יכוך ליפול, התפקיד שלנו הוא לחפש את הטוב שיש בכל אדם

לאחר המבול, כשנח יצא מן התיבה, נטע כרם ושתה מיין עד שנשתכר. בעקבות כך חטא אחד מבניו בחטא חמור. מכאן למדים שגם הצדיקים עלולים למעוד. השכרות מובילה לעיתים לירידה מוסרית ולמעשים לא ראויים, ואף הצדיקים אינם חסינים.

חובתנו היא לחפש את הנקודות הטובות שבזולת. גם כשהאדם טועה – ננסה לדונו לכף זכות, למצוא בו את האור, לבנות שלום ולא מחלוקת. מיד לאחר סיפור השכרות של נח, התורה מתארת את התחדשות האנושות אחרי המבול – ללמדך שגם אחרי כישלון וצער, החיים ממשיכים והטוב צומח מחדש.