פרשת משפטים – תיקון פגם הממון

פרשת משפטים עוסקת בתחום שרבים נוטים לחשוב שהוא רחוק מרוחניות: דיני ממונות, מסחר, נזקים, הלוואות ויחסי עבודה. אך דווקא כאן התורה מלמדת אותנו עיקרון יסודי מאוד – הקדושה אינה נמצאת רק בבית הכנסת או בבית המדרש, אלא גם בתוך החיים עצמם, בתוך ההתנהלות היומיומית, ובעיקר בתוך הדרך שבה אדם מתייחס לכסף ולרכוש של אחרים.

הפרשה פותחת בדיני עבד עברי, וממשיכה בדיני נזקים, שמירה על פיקדונות, שבועות, ומסחר. כל אלו יוצרים מערכת שלמה שמטרתה אחת: ללמד את האדם אחריות, יושר ורגישות כלפי הזולת. כסף הוא תחום רגיש מאוד, ושם נבחנת האמונה האמיתית של האדם.

משא ומתן באמונה

כל חברה זקוקה לחוקים כלכליים: מיסים, תשתיות, שירותים ציבוריים. ההלכה מכירה בכך, ואף פוסקת שחובה לשלם מיסים כחוק. אך מעבר לעצם החובה, פרשת משפטים דורשת מאיתנו משהו עמוק יותר – יושר מוחלט.

יושר בעסקים פירושו לא להרוויח על חשבון הזולת, לא להטעות, לא לנצל טעויות של אחרים. אם גבו ממך פחות מדי, אתה מחזיר. אם נתנו לך עודף בטעות, אתה מחזיר. אם רכוש של מישהו אחר נמצא בידך, אתה שומר עליו כאילו היה שלך – ואפילו יותר.

רבי נחמן אמר שצריך להיזהר אפילו בפרוטה ששייכת לזולת. גם דבר שנראה זניח וחסר משמעות. זה לא ענין של סכום, אלא של אמת.

אולי יעניין אתכם גם:

• פרשת משפטים – שמירה על עצמנו ורכושנו
• פרשת משפטים – להושיט יד לעזרה
• מהר סיני לחיי היום יום – פרשת השבוע משפטים

להתנהל חכם עם כסף – שאנחנו ננהל אותו ולא הוא אותנו

התורה לא מתנגדת לשפע. אדם יכול ליהנות מכספו, לגור בנוחות, לנסוע, לעשות קניות, לחיות טוב. אין בכך שום פסול. אך פרשת משפטים מלמדת אותנו להשתמש בכסף בחכמה, ולא לתת לו לנהל אותנו.

השאלה היא לא רק האם מותר, אלא למה. האם זה צורך אמיתי, או רדיפה אחרי רושם, כבוד או פינוק מיותר. כסף הוא כלי, לא מטרה. כאשר הוא הופך למטרה, הוא עצמו נעשה סוג של עבודה זרה.

מחצית השקל – איך להתייחס לכסף

כאן נכנסת פרשת שקלים. חז"ל תיקנו קריאה מיוחדת על מצות מחצית השקל, שהיתה חובה על כל יהודי בזמן בית המקדש. כל אחד, עשיר ועני, נתן את אותו הסכום. לא יותר ולא פחות. המטרה היתה מימון הקרבנות והחזקת עבודת בית המקדש, אך בעומק הדברים – המטרה היתה תיקון היחס לכסף.

מחצית השקל מזכירה לאדם שהוא רק חצי. שהוא זקוק לאחרים. הוא זקוק לקב"ה. הכסף שלו לא שייך לו לגמרי. יש בו אחריות ציבורית ורוחנית.

גם היום, כאשר אין את בית המקדש, הצדקה ממלאת את אותו תפקיד. כאשר אדם נותן צדקה, הוא מתקן פגמים ממוניים, אפילו כאלו שנעשו בשגגה, בלי כוונה. כך פוסק גם השולחן ערוך: מי שפגע ברכוש הציבור ואינו יכול להשיב ישירות, נותן צדקה לצורכי ציבור.

פגם הממון מתקנים ע"י צדקה

רבי נחמן מלמד שיש שלושה תחומים מרכזיים שבהם אדם עלול לפגום: דיבור, מוסר, וממון. לכל אחד מהם יש תיקון.

• את הדיבור מתקנים על ידי שבח והודאה להשם ולצדיקים, וחיבור לטוב ולאמת.
• את בעיות המוסר מתקנים באמצעות התיקון הכללי, עשרת פרקי תהלים.
• ואת הפגם הממוני מתקנים על ידי צדקה.

זה עומק החיבור בין פרשת משפטים לפרשת שקלים. פרשת משפטים מלמדת אותנו אחריות ויושר, ופרשת שקלים נותנת לנו כלי לתיקון, גם כאשר טעינו.

אדם יכול ליהנות מכספו, לגור בנוחות, לנסוע, לעשות קניות, לחיות טוב. אין בכך שום פסול. אך פרשת משפטים מלמדת אותנו להשתמש בכסף בחכמה, ולא לתת לו לנהל אותנו.

גם היום אנחנו זקוקים ליציאה מעבדות לחירות

חז"ל קבעו את פרשיות שקלים, זכור, פרה, והחודש, כהכנה לחג הפסח. יציאת מצרים היא לא רק סיפור היסטורי, אלא תהליך מתמשך. גם היום אנחנו זקוקים לצאת מעבדות – עבדות לכסף, להרגלים, לאינטרסים, לעבודות זרות מודרניות.

כאשר אדם מקפיד על ישרות, ונותן צדקה בלב שלם, הוא פותח לעצמו פתח לחירות אמיתית.
יהי רצון שנזכה להיות ישרים ונאמנים בדרכינו, לתקן את ממוננו, ולהכין את עצמנו לגאולה שלמה, לבנין בית המקדש, ולקיבוץ גלויות במהרה בימינו. אמן.