פרשת ויקהל – שבת פרה – לעצור, לחשוב, להתבונן

השבוע אנחנו קוראים את פרשת ויקהל, שבה משה רבנו מקהיל את כל בני ישראל ומלמד אותם על מצוות השבת. בנוסף, יש לנו את קריאת פרשת פרה – פרשת פרה אדומה.

השבת – לפני הכול

פרשת ויקהל פותחת בכך שמשה רבנו אוסף את כל עם ישראל ומלמד אותם על השבת. זה הדבר הראשון שהוא מדגיש – לפני שהם מתחילים בבניית המשכן, עליהם להבין שהשמירה על השבת קודמת לכל.

השבת היא היסוד של האמונה בה’. התורה בבראשית מספרת שה’ ברא את העולם בשישה ימים, וביום השביעי נח. כמובן שאין משמעות למנוחה פיזית אצל ה’, אלא הכוונה היא שביום הזה ה’ קבע שהוא יום של התבוננות ביצירתו. זה היום שבו אנחנו צריכים להתבונן על הבריאה, על החיים שלנו, ולמצוא את מקומנו בהם.

אולי יעניין אתכם גם:

מהכוח אל הפועל – פרשת ויקהל

איך נדע את מי לקרב? – פרשת השבוע ויקהל

פרשת כי תשא – ”להריח” את האמת

בניית המשכן – בניית חיים רוחניים

המשכן נבנה כדי שיהיה מקום לשכינה, מקום שבו הקדושה תתגלה בעולם. אבל משה רבנו מלמד אותנו שלא ניתן לבנות משכן בלי השבת. אי אפשר לבנות מקום להשראת השכינה בלי לקחת פסק זמן מהמרדף אחרי החומריות.

החיים מלאים ברדיפה אחרי הכסף, אחרי ההצלחה, אחרי ריגושים, ואחרי סיפוקים רגעיים. אבל האם זה כל מה שיש לחיים להציע? האם כל מה שאנחנו רוצים זה עוד כסף, עוד חופשה, או עוד רכוש?

רבי נחמן מלמד אותנו על ההתבודדות – לקחת זמן לעצמנו בכל יום, לחשוב, לבדוק את עצמנו: לאן אני הולך? מה אני עושה? מה אני רוצה להשיג? מה אני בעצם רוצה מעצמי? אם כל מה שאנחנו מחפשים זה רק רווח חומרי, אז אנחנו מפספסים את העיקר.

השבת היא הזמן שבו אנחנו עוצרים ואומרים: מה באמת חשוב לי? מה אני באמת רוצה מהחיים שלי?

רבי נתן מסביר שהמסר של פרשת פרה הוא ברור: אין ייאוש בעולם כלל. גם אם אדם הגיע למקום הכי נמוך, הוא יכול להיטהר.

לכל אחד יש את המקום שלו במשכן

המשכן נבנה עם כלים רבים:

• הארון – שמסמל את התורה והחכמה.
• המנורה – שמאירה את הדרך.
• השולחן – שמסמל פרנסה ושפע.
• המזבח – שמסמל את המסירות וההתקרבות לקב”ה.

כל אדם יכול למצוא את המקום שלו. יש אנשים שמקומם הוא בלימוד, יש כאלה שדרכם היא בחסד ועזרה לזולת, יש כאלה שמאירים לסביבה שלהם. אין דרך אחת. כל אחד יכול לבנות את ה”משכן” האישי שלו.

פרשת פרה – תמיד אפשר להיטהר

השבוע גם קוראים את פרשת פרה אדומה, שמספרת על הדרך שבה ניתן להיטהר מהטומאה הגדולה ביותר – טומאת מת.

רבי נתן מסביר שהמסר של פרשת פרה הוא ברור: אין ייאוש בעולם כלל. גם אם אדם הגיע למקום הכי נמוך, הוא יכול להיטהר.

גם אם טעינו, גם אם התרחקנו, גם אם נפלנו – הדרך חזרה תמיד פתוחה. אין דבר כזה “מאוחר מדי”. המשכן עצמו נבנה כתיקון לחטא העגל, ופרשת פרה מלמדת אותנו שגם אם נפלנו, יש לנו את הדרך לחזור ולטהר את עצמנו.

לשלב בין הרוחני והגשמי

אנחנו חיים בעולם חומרי, אבל לא חייבים ללכת לאיבוד בתוכו. השבת נותנת לנו את הכוח לעצור ולחשוב, המשכן נותן לנו את הדרך למצוא את המקום שלנו, ופרשת פרה נותנת לנו את הכוח לדעת שתמיד אפשר להתחיל מחדש.

מי ייתן ונזכה כולנו להרגיש את אור השבת, לבנות לעצמנו משכן רוחני, ולהיטהר מכל מה שמרחיק אותנו מה’, ומתוך כך נזכה לראות בביאת משיח צדקנו ובבניין בית המקדש, במהרה בימינו, אמן!