פיוט האקדמות מילין – ניגון מיוחד של געגוע וכיסופים לה’
רב צבי אריה רוזנפלד זצ”ל דיבר על הפיוט “האקדמות מילין” הנאמר בשחרית של חג השבועות, לפני קריאת התורה, לאחר לילה של לימוד תורה. החזן קורא את הפיוט והקהל עונה עמו. זהו פיוט נשגב ורוחני מאין כמותו.
הוא צוטט את רבי נחמן בשיחות הר”ן עד כמה גדולה ועמוקה מעלת פיוט אקדמות, ואמר שלצערנו מפני שיש לנו כל כך הרבה טוב, שפע רוחני, תורה ותפילות, איננו מצליחים להרגיש באמת את הערך, הגדולה והיופי של הפיוט הזה.
אקדמות הוא פיוט שמספר את שבחיו של הקב”ה, את עתידם של הצדיקים עם בוא המשיח, את סעודת הלווייתן ועוד. אבל לא מדובר רק בפיוט סתמי, זהו שיר של השתוקקות.
אולי יעניין אתכם גם:
חג השבועות קבלת התורה – למה קיבלנו כ”כ הרבה מצוות?
שבועות – קבלת התורה הפרטית שלי
מתכונים לבלינצ’ס גבינה וסלט מנגו מטריפים לשבועות
יש לו ניגון מיוחד ודווקא אחד, אחיד בכל תפוצות ישראל. העובדה שנשמר ניגון אחיד במשך דורות כה רבים, מוכיחה שזה לא רק טקסט אלא שיר קדוש שנקבע במסורת. ומי שמבין את גודל מעלת פיוט אקדמות והניגון שלו מבין איזו התחדשות אדירה גלומה בו.
הרב רוזנפלד עצמו היה נוהג ממש לשיר את אקדמות בניגון המסורתי, והסביר שזהו שיר של געגוע, של כיסופים לקרבת ה’, של חיבור בין חתן וכלה בין כנסת ישראל לקב”ה. לכן גם המילים וגם הניגון קדושים ויקרים מאוד.
האנשים שהתפללו איתו היו מעידים שכאשר שר את האקדמות, האנשים שסביבו היו אחוזי התפעלות זה היה חודר ללב ממש.
פיוט האקדמות רק פעם בשנה
דבריו של רב רוזנפלד נאמרו בבוקר חג השבועות, לאחר תפילת שחרית של שחרית כוותיקין. באותם ימים היה גם מניין שני, לאלו שלא התפללו בוותיקין. הרב רוזנפלד ישב בשולחן החג, אכל את סעודת החלב המסורתית, ובאותו זמן שמע את החזן של המניין השני שר את פיוט אקדמות. אז הוא החל לדבר על גודל מעלת הפיוט והניגון שלו.
אנו לומדים מכך שצריך להיזהר להגיד את פיוט האקדמות בכובד ראש, בעמידה, בהיגוי ברור ובכבוד, במיוחד כשהוא נאמר רק פעם אחת בשנה! אשרי האדם שזוכה לומר אותו ובמיוחד במניין ותיקין מתוך כוונה ותחושת קדושה.
